[פוסט מתעדכן – עדכונים בהמשך]
אז נרשמתי לנתיב המהיר. מתברר שתמורת עלות משתנה (לפעמים סבירה ולפעמים מופרכת – עוד לא הבנתי את החוקיות מאחורי העניין), אני יכולה לקצר חצי שעה מהנסיעה לעבודה כל יום. זה מספיק משמעותי מבחינתי.
התהליך קצת מסורבל – נרשמים דרך האתר, מקבלים קוד מיוחד ואז נכנסים ומאשרים אותו, נותנים כרטיס אשראי וכו’. אבל זה חד פעמי, אז לא נורא. נרשמתי בסוף ינואר ומאז אני משתמשת בנתיב המהיר באופן קבוע.
בתחילת אפריל קיבלתי טלפון מנציג שירות שלהם. הוא היה מאוד מנומס, הסביר לי שהיתה להם תקלה באתר, וכל מי שנרשם בגל הראשון של הנרשמים, לא נקלט בצורה טובה. ביקש את פרטי כרטיס האשראי שלי והבטיח שכעת יוסדר הרישום. “ומה לגבי הנסיעות שביצעתי בחודשים הקודמים”, שאלתי אותו. הוא הבטיח לי שזה יטופל ושאין לי מה לדאוג. ואכן, לא דאגתי.
היום נחתה בתיבת המייל שלי חשבונית ראשונה על חודש פברואר. עיינתי בה וחשכו עיניי – חוייבתי ב-600 שקלים. לרגע לא שיערתי שאגיע לסכומים מטורפים כאלו. אולם עיון נוסף בחשבונית גילה לי שמתוך 600 שקלים, מעל 420 ש”ח הם קנס – קנס ששילמתי בגלל שנסעתי בנתיב המהיר מבלי להירשם, כביכול.
אני בטוחה, קוראי היקרים, שלכולכם ברור מה קרה. אחרי לא מעט נסיונות, הצלחתי לתפוס את ריטה משירות הלקוחות של הנתיב המהיר, שהבטיחה לי שהיא פותחת מייד “בקשה” להנהלת חשבונות לבדוק את הנושא. היא גם הבטיחה שהם מחוייבים לטפל בתוך 10 ימי עבודה.
עכשיו נותרו לנו שבועיים לתהות במהלכם:
האם תצליח אדוה לקבל תשובה בתום עשרה ימים, לגבי בקשתה?
האם תקבל אדוה זיכוי על החיוב השגוי?
כמה חודשים יחלפו עד שתקבל אדוה את הכסף בפועל?
האם גם החשבונית הבאה תכלול חיובי קנסות בלתי מוצדקים?
כל זאת ועוד, בפרקים הבאים. בינתיים, אתם מוזמנים להמר.
[עדכון 6/5]
מאוחר יותר אתמול בדקתי את חיוב האשראי שלי, ואכן מצאתי חיוב של הנתיב הנתיב המהיר בסוף אפריל (6 ימים לפני שקיבלתי את החשבונית), אבל הפתעה: החיוב היה על סכום אחר לגמרי מכפי שמופיע בחשבונית, חיוב בסך 260 ש”ח לערך. סכום שפשוט לא דומה לשום דבר… שוב פצחתי בסדרת נסיונות להתקשר לשירות הלקוחות שלהם. לאחר כמה שעות התקשר אלי נציג שלהם, שמע את ההסבר שלי וביקש את מספר החשבונית.
“אין לי את החשבונית. היא על המחשב בבית, ואני לא נמצאת כרגע בבית”, הסברתי (שהרי כשהייתי בבית הם לא היו פנויים לדבר איתי…)
זה מיצה את יכולתו של הנציג לעזור לי. הוא לא יכול לבדוק שום דבר בלי חשבונית, והוא לא יכול לבדוק את החשבונית בלי מספר חשבונית. מי האדיוט שבנה את מערכות המחשוב שלהם, תהיתי ביני לבין עצמי, ואמרתי לו “אבל אני לא שואלת כרגע על החשבונית, אני שואלת על החיוב בכרטיס אשראי, שנעשה על סכום אחר לגמרי. תבדוק בבקשה על מה חייבתם”.
בשלב הזה שלף הנציג שפן חדש מהכובע: “הרכב בבעלותך?”
“לא”, הודיתי, “זה רכב ליסינג”.
משום מה זה היה טיעון מנצח מבחינתו. הוא הסביר לי שרשמתי את הרכב כאילו הוא בבעלותי למרות שהוא רכב ליסינג. לא יכולתי להתווכח איתו (מי זוכר מה כתבתי לפני שלושה חודשים) ובעיקר לא הבנתי מה הקשר – הרי לחייב את החשבון שלי הם לא היססו. אבל לתת לי מידע על החיוב – זה לא, לא בלי ייפוי כח מחברת הליסינג. כמובן שהטיעונים האלו לא עשו שום רושם על הנציג.
נפרדתי ממנו, עצבנית עוד יותר. נמשיך ביום ראשון.
[עדכון 11/5]
ביום ראשון לא הצלחתי לקבל מידע. בשעות הבוקר הצלחתי לתפוס נציג, מסרתי לו את כל המידע שביקש, והשיחה הסתיימה בכך שהוא עדיין לא ידע לתת לי תשובות. מכיוון שהשיחה הקודמת הסתיימה במשפט עצבני שלי שבו דרשתי שמנהל יתקשר אלי בפעם הבאה, התירוץ שקיבלתי היה “את אמורה לקבל שיחה מהמנהלת תוך 24 שעות”. ואכן, השיחה הגיעה, ממספר חסום, כשהייתי באמצע פגישה. המנהלת השאירה הודעה עליזה, שבה בישרה לי שהיא חזרה אלי כמו שהבטיחו, ושאני מוזמנת להתקשר לשירות שלהם שפתוח עד שש. פחח.
יום העצמאות נגמר וחזרנו לשגרה, ושוב אני מנסה לקבל תשובות. עכשיו אני מסרבת לתת להם לבזבז את זמני, ומיד בתחילת השיחה אני שואלת האם אני מדברת עם נציגה או עם שירות ההודעות – כדי שלא אצטרך לספר את כל מה שמטריד אותי, רק בשביל שאח”כ יגידו לי שנציג יתקשר אלי יותר מאוחר.
אם הייתי מנסה להתנתק, יש שיטות שונות שאפשר לאמץ. אבל לא, לי יש דרישה הרבה יותר מורכבת. אני רוצה לקבל שירות.
[עדכון 20/5]
Comments