כח העל שלי נגד שקרנים הוא אוריינות מידע

הפוסט הזה נכתב בהשראת כמה שבועות אינטנסיביים מאוד שסבבו סביב נושא החיסון לפוליו, אבל זה לא הנושא שלו. הוא קשור לחינוך, חשיבה ביקורתית, כשלים לוגיים, אוריינות וגוגל. בפעילות שלי בקבוצת הורים מדברים על החיסון לפוליו ובקבוצות אחרות הקשורות לנושא בפייסבוק אני נתקלת בהמון אנשים מבולבלים, שמוצפים במידע סותר ומפחיד ואינם מסוגלים לקבל החלטה. לפני הכל אני חייבת לומר שאני מאוד מבסוטית מכך שיש כל כך הרבה אנשים שמתעקשים ללמוד ולקרוא כדי לקבל החלטה המבוססת על מידע. זה נהדר בעיני, גם אם אני לא מרוצה מהנסיבות שבגללן זה קורה. אני חושבת שחלק גדול מהקושי שלהם נובע מכך שאין להם מספיק כלים לשפוט את המידע שמגיע אליהם. לא חייבים להיות מומחים לנושא כדי לעשות את זה, אבל כן צריך לדעת להפעיל כמה מיומנויות של חשיבה ביקורתית.

critical thinking

סיפרתי פה בעבר שאני לומדת לתואר שני במדעי המידע. מדובר בתחום שכולל תחתיו נושאים שונים, ואחד מהם הוא מידענות. מידענות, על-פי וויקיפדיה, היא “שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, על מנת להשיג יעד מוגדר”. מידען הנדרש לספק מידע בנושא מסויים, אמור לאתר את מקורות המידע המתאימים והאמינים ביותר, לזהות את המידע המתאים, לעבד ולהגיש אותו בהתאם לצורך.

מצד אחד, אנחנו חיים בעידן שבו יש כל כך הרבה מידע, שאין ספק כי נדרשת יד מקצועית שתסייע למצוא את המידע שאנחנו צריכים. מצד שני, הנגישות למידע, בעיקר באדיבות גוגל, מעלה ספקות האם באמת צריך התמחות כזו, או כפי שאמרה חווה, חברתי ללימודים: “מי צריך מידען כשכל עובד רק צריך לפתוח את גוגל…”.

כן, גוגל הוא כלי נפלא. היכולת להגיע בשני קליקים למידע בכל נושא, בכל זמן ומכל מקום, היא לא פחות ממופלאה. אבל היא יוצרת אשליה בעייתית מאוד. קודם כל, עם כל היתרונות שלו, לגוגל יש לא מעט חסרונות: הוא מאפשר להגיע רק לחלק מהמידע הקיים ולא לכולו, כך שייתכן והמידע המבוקש בכלל אינו נגיש דרך גוגל; הוא מדרג מידע בעיקר לפי פופולאריות* ולא לפי אמינות; הוא מאפשר למצוא דפים, לא תשובות, כך שיתכן ותתקבל תוצאה שהיא אולי נכונה אבל חלקית בלבד.

גם מי שאינו מידען או נעזר בכזה, יכול וצריך לאמץ כלים בסיסיים של אוריינות מידע. לדעתי מדובר במיומנות בסיסית שיש ללמד בבתי הספר מגיל צעיר**.

לא כל פיסות המידע נולדו שוות

ממש כפי שקל למצוא היום מידע, קל גם לפרסם מידע. רוב המידע שנמצא ברשת לא עבר סינון ובדיקה ולכן כשמוצאים מידע צריך קודם כל להעריך אותו ולדעת מה הוא “שווה” והאם אפשר וכדאי להסתמך עליו. שימו לב שגם אם מידע שמצאתי הוא בעייתי, זה לא בהכרח אומר שהוא לא נכון. אבל זה בפירוש אומר שצריך לחפש ביסוס נוסף. הנה כמה דברים שחשוב לבדוק.

האם המקור אמין? כדי להעריך אמינות של מידע, יש סדרה של שאלות שעלינו לשאול:

  • מי הכותב – האם הכותב מזהה את עצמו? אם כן, האם אפשר למצוא מידע על הכותב שיעזור לי להבין מה הרקע שלו? האם הוא איש מקצוע בהקשר לנושא עליו הוא כותב? אם למשל מדובר בבעל תואר ד”ר, אבל בפועל מדובר בד”ר לפילוסופיה (שלא לומר מאמן מנהיגות) שכותב על רפואה, אולי יש מקום לפקפק בדבריו או לפחות לחפש מקור נוסף. אם הכותב כלל אינו מזהה את עצמו, יש מקום לזהירות כפולה ומכופלת. האם הוא מוכר מוצר מתחרה? אם כן, אולי הוא כותב מתוך אינטרס מסויים. במקרה של ספק, צריך לחפש חיזוק מצד כותבים שלא ניתן לחשוד בהם באינטרס כזה. למשל, אם רופא מסויים נותן חוות דעת ובאותה נשימה מציע למכור “חיסון הומאופטי”, יש מקום לפקפק באינטרסים שלו.
  • איפה התפרסם – האם מדובר במאמר מדעי ואם כן, האם מדובר במאמר שהתפרסם במגזין בו מתבצעת ביקורת עמיתים, או שמדובר במגזין שיפרסם כל דבר? לחילופין, מאמר שהתפרסם באתרים של גופים ממשלתיים או בינלאומיים (נניח ה-CDC או ה-WHO) יכול להחשב גם הוא כאמין ובדוק.

    scientist kills journalist

    מקור התמונה: מדע גדול, בקטנה http://www.facebook.com/MadaGB

  • איפה התפרסם 2 – אם מדובר בכתבה שהתפרסמה באתר חדשות באינטרנט, צריך לזכור שלעורכים יש אינטרס לספק כותרות סנסציוניות ולמצוא את הזוית ה”מעניינת” בכל סיפור. בנוסף, אם מזכירים בכתבה מחקר מדעי, כדאי למצוא את המאמר המקורי, כי לא פעם יש פער עצום בין מה שכתב החוקר ומה שלבסוף התפרסם.
  • איפה התפרסם 3 – מה עוד מפורסם באתר? אם האתר מפרסם מידע לכאורה רציני ומהימן, לצד כתבות על חדי קרן קסומים, אולי צריך להזהר.
  • איפה התפרסם 4 – לפעמים יש אתרים שעלולים לבלבל אותנו (חלקם גם עושים את זה בכוונה). למשל, אם יש אתר שבשמו מופיעות המילים ‘רפואה’ ו’רמב”ם’, הוא לא בהכרח קשור לבית החולים רמב”ם.

האם המידע שלם?  אם מצאתי קטע שמצוטט, כדאי למצוא את המקור שממנו הוא צוטט. למשל, אם כתבה מצטטת קטעים מתוך דו”ח מבקר המדינה, כדאי למצוא את הדו”ח המלא ולקרוא אותו. בתוך ההקשר ניתן לגלות שהמשמעות של המידע שונה ולפעמים התמונה המלאה מתבררת כשונה מאוד ואף הפוכה מכפי שנראה לראשונה. [עדכון: רביב פרסם בתגובות התייחסות מתומצתת לפוסט של "אמת אחרת" כי חשוב לא להשאיר שטויות ללא התייחסות מסודרת. תודה רביב!]

האם המידע רלוונטי? לפעמים אנחנו מוצאים מידע שקשור לנושא אבל אם נבדוק אותו בתשומת לב, נגלה שהוא אינו עונה על השאלה שמעניינת אותנו. למשל בהקשר למבצע החיסון הנוכחי לפוליו, אם ראינו מחקר שמצביע על השגת 20% חסינות לפוליו זה נשמע מאוד נמוך, אבל כשהשאלה היא מהי רמת החסינות המושגת במעי והמאמר עוסר בחסינות במערכת הדם, אפשר לומר שזו תשובה מצויינת אבל לא לשאלה ששאלנו.

האם המידע עדכני? עדכניות המידע חשובה מאוד, אבל תאריך הפרסום אינו בהכרח מה שיתן לנו את התשובה לשאלה הזו. “מחקר מדעי הוא לא קוטג’, הוא לא מתקלקל” נכתב בקבוצה, וזה נכון – ישנם מחקרים שבוצעו לפני עשרות שנים ונחשבים עד היום לבסיס של הידע המדעי בתחומם. אבל חשוב לוודא שמדובר במחקרים שלא הופרכו מאז שנכתבו. כמו כן, אם מדובר במידע ישן, לעיתים קרובות נכתבו מאז מחקרים נוספים המעשירים ומרחיבים את הידע מתוך המאמר המקורי.

מי שאוחז במידע לא בהכרח אוחז גם בידע

מי ששואל את השאלות האלו, מגן קודם כל על עצמו. הוא אולי לא איש מקצוע, אבל לפחות ידע האם הדף שמצא הוא רלוונטי, אמין, מהימן וכדאי להתייחס אליו. אבל גם אם כולם יסגלו לעצמם את המיומנויות האלו, עדיין לא נתגבר על הבעיה הגדולה ביותר.  באחד הויכוחים שניהלתי בקבוצת הורים מדברים על החיסון לפוליו אמרה לי מתנגדת לחיסונים: "לא צריך להיות רופא או חוקר מחלות זיהומיות. צריך פשוט להיות אינטליגנט, סקרן וחוקר…" ובכך הגדירה את האשליה המסוכנת ביותר.

1235492_10152125421725968_1386304509_n

מקור: יואב מורן

הקלות של מציאת המידע יוצרת את האשליה כאילו ברגע שמצאתי את המידע בהכרח יש לי את הידע. האבחנה בין השניים חשובה. מידע הוא בגדר הודעה – מסירה של מידע ופרסום שלו. ידע הוא מכלול של פריטי מידע שמצטרפים למידע קודם ותובנות שקיימות אצל אדם.

אחת החוויות המעניינות בשבועיים האחרונים היתה הנסיון לפענח מחקר מסויים שפורסם בקבוצה. לקרוא אני יודעת, חשיבה והבנה מדעית יש לי וגם יש לי רקע באימונולוגיה בזכות התואר הראשון שלי (ביולוגיה). אבל התברר לי שזה לא בהכרח מספיק. כשקראתי את המאמר לראשונה, לא הבנתי חצי מהמשמעויות של המחקר. הייתי צריכה לקבל הסבר ופרשנות של רופאה מתמחה באפידמיולוגיה, שבזכות הידע שלה, כולל מעל 10 שנות לימוד והתמחות, ידעה להשלים פערים שהיו חסרים לי וגם קריאה מדוקדקת וזהירה של המאמר לא היתה עוזרת לי בהשלמתם.

1237663_10152125346610968_892679491_n

מקור: יואב מורן

הורים רבים מגיעים לקבוצה ודורשים לראות רפרנס מדעי לגבי מחקר קליני או היבטים אחרים שקשורים לחיסון הפוליו. אבל בפועל, הרפרנס האלו אינם מועילים להם כלל, ולמרות שהם חושבים שזה מתפקידם ללמוד את המידע כדי לקבל החלטה מושכלת (דבר שהוא חיובי ביותר בעיני), חלקם אף מודים שאין להם יכולת לעשות במידע הזה שימוש. הורה אחד כתב: “אני לא מומחה לתחום ולכן המסמך הזה די קשה להבנה” – המסמך היה קשה להבנה מכיוון שהיה רק חלק אחד מתוך גוף ידע שכולל עשרות מחקרים ותילי תילים של מידע, שאי אפשר לקלוט ולהבין באחר צהריים אחד של שיטוט באינטרנט.

אז מה אני אומרת? שנוותר מראש? חס וחלילה. זה לא אומר שאי אפשר לעסוק בנושא מבלי ללמוד קודם 10 שנים, אבל זה כן אומר שצריכים להיות מאוד זהירים, במיוחד בתחומים שאינם יומיומיים וברורים. זה אומר שצריכים להיות מוכנים להשקיע הרבה זמן בלימוד והבנה של התחום בכלל לפני שצוללים פנימה לנושא ספציפי. זה גם אומר שלא הוגן לצפות מכל אחד להתמודד בעצמו עם מידע מקצועי מורכב.

אלו בדיוק המצבים שבהם אנחנו צריכים אנשי מקצוע. לפעמים זה מידען, שידע לעשות עבורנו את הבדיקות המתאימות ולהביא לנו מידע מהימן. לפעמים זה רופא או מהנדס או מומחה בכל תחום אחר שבו מדובר. וכשמדובר בסיטואציה שבה אנחנו לא סומכים על הגוף שאמור לספק לנו את המידע (וכבר כתבתי פה בעבר שלדעתי משרד הבריאות הרוויח ביושר את החשדנות המופגנת כלפיו), כדאי לחפש מומחה אחר בלתי תלוי שידע לתת לנו את התשובות. רק תוודאו שהמומחה שמצאתם מהווה בעצמו מקור אמין ומהימן. אל תסכימו לקבל עצות ומידע רפואי ממישהו שלא מזדהה, או עצות לגבי חיסון מסויים ממי שמזדהה כמתנגד לכל החיסונים באשר הם. זו, אגב, היתה אחת הסיבות העיקריות שפתחנו את הקבוצה: כדי לספק מקום שבו ניתן לקבל הסברים ממומחים שונים, גם כאלו שקשורים למשרד הבריאות וגם כאלו שאינם קשורים אליו.

הכל מתחיל ונגמר בחינוך

אני מקווה שבתי הספר ילמדו את המיומנויות האלו ויקנו אוריינות מידע בסיסית לתלמידים. אני לא אופטימית במיוחד. אני פסימית במיוחד לגבי מי שיצאו כבר ממערכת החינוך ואין סיכוי שילמדו את המיומנויות האלו. אלו האנשים שמאמינים לכל דבר שהם קוראים, בלי שום אבחנה. אלו האנשים שמהווים את דעת הקהל בעשרות השנים הקרובות. אלו האנשים שכל מי שצועק מספיק חזק או כותב מספיק משכנע יכול להשפיע עליהם.

ואם כבר אנחנו מדברים על חינוך, עוד כמה נושאים שחשוב מאוד שיכללו בתוכנית הלימודים:

  • 1256532_10152125413890968_1794427758_n

    מקור: יעל פורמן

    לוגיקה – אני כל הזמן פוגשת טיעונים כושלים ואנשים לא רואים את החורים הפעורים בהם. החל מטיעונים שמציגים הנחות ומסקנה שאינה נובעת כלל מההנחות האלו, המשך בטיעונים מעגליים וכלה במצבים אבסורדיים, בהם לא משנה מהו המידע, גם אם הוא סותר, לבסוף מגיעים לאותה מסקנה. חשוב לדעתי ללמד כיצד לבנות טיעון לוגי אבל גם כיצד לקרוא ולהתמודד עם טיעונים: מהו טיעון לוגי, איך מזהים כשלים לוגיים ומהם כשלים לוגיים נפוצים.

  • סטטיסטיקה – כל כך הרבה מידע מגיע היום בצורה של ניתוח סטטיסטי, וכל כך קל לטעות בהבנה שלו. בניגוד למה שנראה לנו, סטטיסטיקה אינה אינטואיטיבית. צריך להקדיש זמן ללימוד מיומנויות בניתוח סטטיסטי ובהבנה של מידע שמוגש בצורה הזאת.
  • השיטה המדעית – יש המון דברים סביבנו שקשורים למדע. והנה, גם מי שאינו מדען מוצא את עצמו צריך לקבל החלטות על בסיס של מחקר מדעי. אני חושבת שכל תלמיד צריך להבין מונחים בסיסיים במדע (מהי השערה? מהי תאוריה? מהי עובדה?), כיצד מבוצע מחקר מדעי, מדוע נראה כאילו המדענים האלו כל הזמן משנים את דעתם, מהו פסאודו מדע וכיצד מזהים אותו ומהי רפואה מבוססת ראיות.

ונסיים בברכת שנה טובה ובריאה, נטולת פוליו, פסאודו מדע ושקרים.


* אני יודעת שזו צורה פשטנית לתאר את זה, אבל זה לא פוסט בנושא SEO, אז נשאיר את זה להזדמנות אחרת.

** פעם אפילו בנינו תוכנית לימוד לצעירים לנושא הזה.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: , , , , , ,
פורסם ב-הכל אודות אדוה, טכנולוגיה אנושית
32 תגובות ב“כח העל שלי נגד שקרנים הוא אוריינות מידע
  1. איתי המשמיד הגיב:

    אני לא חושב שראיתי בחיים שלי שימוש כל כך לא נכון במימים.

  2. ארז הגיב:

    אהבתי, גם את ההצגה של המהמורות בדרך ללמידת האמת וגם את הממים ! 🙂

  3. חופש הגיב:

    השאלה המתבקשת היא האם המידע בפוסט הזה אמין והאם אני יכול לסמוך עליו? 😉

  4. ד"ר אביב כהנא הגיב:

    עם כל הכבוד,
    את טוענת שמאמרים שופרסמו באתרים ממשלתיים הם אמינים,
    מהנסיון שלי, גם אתרים ממשלתיים ואתרים כמו WHO סובלים מנטיה אינטרסנטית,
    מבחינתי הם לא בהכרח אמינים, ויש מקום לבחון גם אותם.
    דבר שהופך את הבחינה מה אמין או לא, לעבודה הרבה יותר קשה.

    • אדוה לוטן הגיב:

      אם אתה תופס אותם כמקור לא אמין, אז אתה צודק שעליך לחפש מקורות נוספים שתוכל להצליב מולם וזה יותר עבודה. מה לעשות 🙂
      החלופה היא להשאר בחוסר וודאות.

      • ד"ר אביב כהנא הגיב:

        זאת בדיוק הבעיה של אלו שמתנגדים לחיסון,
        ואני לא מדבר בהכרח על אלו שמתוך עקרון מסרבים לחסן את כל החיסונים,
        אלא שבוחנים את הדברים, ורואים סתירות (גם בלי לדעת אימונולגיה, אלא רק מתוך נסיון של החיים)

        *אם את רוצה, אתן לך דוגמאות, מחיסונים אחרים ולאו דווקא זה של הפוליו שיש עליו ויכוח.

  5. אבישי הגיב:

    כל הכבוד על הפוסט! מאוד חשוב

  6. tuxu הגיב:

    פוסט מצויין, מעניין מה היה קורה לו בעריכה אם היה נכנס לידיעות או מעריב…

    איתי המשמיד – ר"ל:
    i don't think it memes what you think it memes.

  7. יעל אסיה הגיב:

    יופי של פוסט. כספרנית בתיכון, אחד הכלים שאני מלמדת הוא שימוש נכון באינטרנט, בחיפוש ובמיון מידע.
    מדהים עד כמה לתלמידים אין מושג, וגם למורים שבעצמם לא מודעים תמיד לאופציות שמקיפות אותם. כביכול כה פשוט וברור מאליו, ובפועל מפוספס.

  8. shl0mix הגיב:

    אדוה, היה מעניין לקרוא את הפוסט. הופתעתי לראות את התוכנית לאוריינות מידע עבור תלמידים וחפרתי בה קצת. מזמן היה בי את הרצון לפתח איזושהי התנדבות שבה יינתנו כלים לילדים לחיפוש מושכל ברשת, לאו דווקא במסגרת פורמלית אולי כחלק מחוג. עכשיו כשאני רואה שיש תוכנית זה עושה חשק להרים את הכפפה (רק חבל שחסר לי זמן להשקיע בשאיפות שלי…).
    מעניין אותי לדעת למה את פסימית לגבי זה, מה קורה עם התוכנית הזו – האם זה נגמר בתור חובה אקדמית או שהיה איזשהו ניסיון ליישם אותה?

    • אדוה לוטן הגיב:

      זה היה תרגיל אקדמי ומעולם לא ניסינו ליישם אותה (למעט על הילדים הפרטיים שלנו). לא שאלתי את השותפות שלי, אבל אני מניחה שלא תהיה להן התנגדות אם אתה, או כל אדם אחר, ייקח את התוכנית ויקדם אותה. זו אחת הסיבות שפרסמנו אותה בצורה פתוחה כפי שהיא, עם תנאי השימוש האלו.
      אם תעשה איתה משהו אשמח לשמוע איך זה הלך 🙂

  9. עפרי רביב הגיב:

    יפה כתבת.

    את חושבת שזה מוזר שצורת הרבים "חדי-קרן" מפריעה לי? אני חושב שזה צריך להיות חד-קרנים, או חד-קרנות כמו ששלומית הציעה: http://shlomitouziel.wordpress.com/2010/09/04/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%93-%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/

    שנה טובה.

    • אדוה לוטן הגיב:

      זה מצויין, לא היכרתי את זה!
      עכשיו אני באמת לא יודעת מה אעשה בפעם הבאה שאכתוב על חדי קרן. או חד קרנות. או חד קרנים. אוף.

  10. תודה, אחלה פוסט והוסיף לי עוד כמה נקודות על הפוסט שכתבתי בזמנו על עוגות מידע ברשת…
    http://cafe.mouse.co.il/post/2590954/

  11. ישי הגיב:

    לא הבנתי. יש קישור לציטוט של דו"ח המבקרת באתר "כלכלה אמיתית" וקישור לאותו ציטוט בדיוק באתר מבקר המדינה.

  12. רביב הגיב:

    למי שקרא את "8 העובדות המדהימות של הכלכלה האמיתית" הנה התשובה שלי:
    (הלינק שמוביל לציטוטים מתוך דוח מבקר המדינה
    http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/08/8.html)
    1. מה שקרה ב 88' קורה עכשיו – גם אז לא חיסנו את כל האוכלוסייה ב OPV – אלא שאז לא הייתה מע' מעקב כמו היום ולא ידעו שהווירוס הפראי מסתובב בשטח, ולכן אנשים חלו!! היום יש מעקב ויודעים שהפראי בשטח ולא מחכים לחולה הראשון כדי לחסן.
    2. מקור החיסון ידוע – חבל לבזבז זמן על שטויות של אי הבנות של תחילת המבצע.
    3.זה אותו חיסון, למתנגדי החיסונים יש קריטריונים משל עצמם שהם המציאו לגבי בטיחות. זה חיסון גנרי ללא פטנט שכולם מייצרים בדיוק אותו הדבר. זה כמו שלא עושים מבחן ריסוק לסוברו שיוצרה בסין בגלל שיוצרה בסין ולא ביפן.
    הפרשנות שהוא נותן לניסוי הקליני היא פרשנות של חסר השכלה, ה 20% זה חסינות *בדם* אותנו מעניינת התחסנות *המעי* כדי לא להעביר הלאה את הווירוס הפראי.
    4. שוב בורות – זה אישור מעבדה שהחיסון תקין כלומר מכיל מה שאמור להכיל לא יותר ולא פחות, מה לעזאזל אנשי האנטי-חיסונים רוצים? מחקר קליני מלא על כל אצווה של חיסונים? יש להם בכלל ידע מה זה מבחן קליני ומה הוא אומר?
    5. מתשובת המדינה לבג"ץ עולה שכל מנה עלתה 18 סנט, ארגון יוניצף משלם 15 סנט כי הוא מזמין מיליארדי מנות. זה המחיר של החיסון.
    6. הוא טען *שאם* לא נבדק החיסון – החיסון נבדק.
    7. מה הקשר עכשיו לסאלק? – סאלק זה החיסון המומת, סייבין זה החיסון המוחלש שעכשיו אנחנו מקבלים. סתם מבלבלים אנשים.
    וכן 140 מקרי פוליו נגרמו מהחיסון. אבל מאז 88 עד 2004 יותר מ 7 מנות חיסון ניתנו בארץ ללא מקרה פוליו אחד.
    8. אין לי זמן לפרודיות שרצות ברשת, הם לא מידע אמין שצריך לקחת בחשבון שבאים לעשות החלטה.

  13. הי אדוה,
    מאמר מאוד מעניין – וגם שרשור התגובות מעניין.
    הבת שלי בת ה – 7 אומרת לפעמים שהיא יודעת יותר טוב מהאינטרנט. פה לדעתי טמונה התשובה – יש הרבה תשובות ומידע חשוב באינטרנט אבל … צריך לקחת נשימה עמוקה ולהחליט לבד על האמת שלנו.
    אני מטפל בוואטסו והידרותרפיה ווהמון פעמים אני מחפש מידע בקשר לבעיות בריאותיות שונות באינטרנט ומוצא מידע שהוא לא מדויק ורלוונטי – אבל אם ממשיכים לחפש בסוף מוצאים 🙂

  14. […] א. לשמור על יחס ביקורתי: לבדוק תמיד מה מקור המידע, האם הוא ראשוני או משני, מהי ההכשרה והמומחיות שלו והאם היא בכלל רלוונטית לתחום הנידון, מהי האג'נדה שהוא מנסה לקדם, ומה הם המקורות הסותרים אותו. לפתח אוריינות מידע. […]

  15. פוסט מצויין שמעורר את הדיון המתבקש. יופי. אהבתי. מומלץ אצלי
    אסתי

  16. אמיר הגיב:

    יופי של בלוג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: