נשימה עמוקה…

edvayael

בת שנתיים וחצי עם מטען חורג

אז באמת, מה הגיל של הילד שבו אי אפשר כבר לומר “זה עודף משקל מההריון”? יעלי בת שנתיים וחצי ונדמה לי שעברתי את הנקודה הזאת. אם להודות על האמת, אדוה של לפני שנתיים וחצי היתה פחות כבדה מזו שהסתכלה עלי במראה הבוקר.

אני כבר לא יכולה לספור כמה פעמים מאז החלטתי שזהו, אני מטפלת בנושא המשקל ויהי מה. בהתחלה אפילו כתבתי על זה. אבל כשהכשלונות התחילו להצטבר, והרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם הרזיה בנוסף לכל הדברים האחרים, הרמתי ידיים. מאז ניסיתי שוב עוד כמה פעמים, אבל שום נסיון לא ארך יותר משבועיים, עם הצלחה דומה.

לא קל לחיות עם עודף משקל גדול כך כך. אפילו לא בא לי לכתוב על כמה שזה עושה לי רע מבחינה נפשית (כותבת, מוחקת…). מבחינה פיזית, נוסף על כל הדברים המעצבנים הקטנים, בחודש האחרון קיבלתי תזכורת מאוד מדוייקת לגבי המחירים שאני משלמת. ראשית הטיול עם המשפחה בספרד, שחלק גדול ממנו סבב סביב השאלה האם אמא תצליח לעבור את העליה הבאה או לא. שנית כאבי הגב האיומים שאין לי ספק לגבי חלקו הגדול של המשקל העודף ביצירתם.

אין לי ברירה. גם אם אני מסוגלת להתמודד עם הקושי הנפשי – וזה קשה יותר מיום ליום – הנזקים הפיזיים עלולים להיות בלתי הפיכים. הנסיון של השנתיים האחרונות הביא אותי למצב שבו אני לא סומכת על עצמי שאצליח לבד בתוכנית כזאת. אני משתמשת (כמעט) בכל האפשרויות העומדות לרשותי: עזרה בבית מבחינת אוכל והתארגנות לספורט. רות כהן, חברתי היקרה, מלווה אותי ותומכת בי בתהליך. את המאמן האישי שלי עוד לא גייסתי, אבל גם יומו יגיע.

אני מכריזה בזאת (תופים, בבקשה) שיצאתי לדרך. תחזיקו לי אצבעות שלא אלך לאיבוד.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: , ,
פורסם ב-הכל אודות אדוה, חיים דלי שומן
24 תגובות ב“נשימה עמוקה…
  1. oritog הגיב:

    בהצלחה מותק…מחזיקה לך את כל האצבעות (גם אני ד"א צריכה להגיע להחלטה הזו…אתמול)

  2. איתן הגיב:

    בקרוב אצלי
    והעיקר לא להרים ידיים
    הצלחות עם הצלחות 🙂

  3. דלית הגיב:

    יקירתי – מחזיקה אצבעות – אוזן קשבת תמיד – ומתי שאת צריכה כל תמיכה נוספת !!!
    יודעת מקרוב עד כמה הדרך לא קלה – היא בעיקר לא קלה כי היא לא ספרינט וסיימנו – אלה היא מסע ארוך ודרך חיים.
    מאחלת לך המון בהצלחה !!!!

  4. zehavite הגיב:

    אדוה, השיתוף שלך מעורר בי הערכה גדולה אלייך.
    הכתיבה עצמה גם מעודדת אותך להתחיל בשינוי.
    זה לא פשוט, אני יודעת.
    מאחלת לך המון הצלחה!
    זהבית

  5. ליאת הגיב:

    המון בהצלחה, אני חושבת שחלק מהעניין הוא לא להסתכל על זה כדיאטה כי אז אנחנו חוזרים לאקורדיון הנפלא שלנו, הדרך היחידה שעבדה עבורי היא להבין שהשינויים הם לא זמניים ומעכשיו ולתמיד דברים צריכים להתנהל אחרת ואין מה לעשות, אגב חלק מההצלחה היתה גם לעלות את המשקל אליו שאפתי להגיע ולהבין שאני לא אחזור כבר למשקל שבו הייתי בשנות העשרים של חיי ,אני כבר לא שם …
    שוב המון בהצלחה!

    • אדוה לוטן הגיב:

      אני כל כך מתחברת למה שכתבת. גם בנושא ה"לא דיאטה" וגם לגבי הדימוי העצמי. במשך שנים התמונה שהיתה לי בראש היתה אני בגיל 17. אחר כך זו הייתי אני בגיל 33. אני מניחה שאצטרך עכשיו למצוא לי דימוי עצמי חדש…

  6. בהצלחה רבה. כל כך מבינה אותך.
    הבטחתי לעצמי ללכת 5 פעמים בשבוע – בינתיים עומדת בפעמיים 😦

  7. Blonda הגיב:

    המון בהצלחה! צעד צעד. כל יום מחדש. כל יום הוא הצלחה מחודשת. מחזיקה אצבעות!

  8. nirit הגיב:

    אודטה טענה בזמנו שגם 20 שנה אחרי, אישה עדיין יכולה לטעון שהיא סוחבת משקל עודף מהלידה (:
    לגופה של בעיה, אצלי רק דיאטנית מהגיהנום עזרה. שום קבוצות תמיכה, שום ספירת נקודות, שום שמנמודים חמדמדים וסילוק אוייבים מהבית. רק מישהי מפחידה שהשגיחה עלי אחת לשבועיים, שאיימה לצרוח אם לא ארד במשקל, ושאמרה לי שאם ממש קשה לי עם הדיאטה, אני יכולה להתפנק ולהוסיף 3 כפות של פסטה לארוחת צהריים, אבל שיהיה על מצפוני שבגלל 3 הכפות האלה ארד לאט יותר.

    • אדוה לוטן הגיב:

      אני לא חושבת שאוכל להחזיק מעמד עם משטר כזה. אני נהיית מפלצת עצבנית ומגעילה. אני חייבת תזונה שפויה, שלא תרגיש כמו עונש, בגלל שיש לי הרבה מאוד להוריד ואני לא רוצה לרדת מהר מדי.

  9. אפרת הגיב:

    מחזיקה לך אצבעות. הדבר היחיד שעבד ועובד בשבילי הוא לא לחשוב שאני בדיאטה אלא שאני דואגת לעצמי ומפנקת את עצמי. במקום הזבל שנהגתי להכניס לפה אני מכבדת את הגוף. וגם מפרגנת לעצמי יותר שינה וכיופים (מניקור/פדיקור?). זו אכן דרך ארוכה ולא תמיד עקבית, אבל החלטתי שמגיע לי לחיות טוב. וגם לך יקירה!

  10. חוטהשני הגיב:

    המון בהצלחה!!

    צריך המון המון התמדה…אני בתהליך הזה די הרבה זמן וזה מציק/מעצבן שזה לא יורד (אבל לעתים יש ב"ה תוצאות..אז זה מעודד…)

    אני עושה את בסטודיו C – למרות המחיר לדעתי זה שווה – יותר מקצועי בעיני מ'שומרי משקל' – הקטע המרגיז שהמשקל בו סיימתי אז את ההריון הוא בעצם המשקל שאני אמורה לשקול בגילנו (המשקל של שומרי משקל – BMI – הוא לא ריאלי לנשים בגילנו וגם לא לנשים משנות ה30 והלאה…)

    למרות שהמשקל לא יורד הרבה.. אני הרבה יותר מעוצבת – וזה בזכות הספורט… [אני גם עושה אירובי… אבל בלי קפיצות – כדי לא להרוס את הגב…]

  11. דיתה הראשונה הגיב:

    בהצלחה
    אני יודעת מעצמי ולאור המאבקים של יומיום כמה זה קשה ולעיתים בלתי אפשרי

  12. Marina Strinkovsky הגיב:

    I'd like to see a photo of you without a baby strategically shielding your midriff. If you can't face looking at your body as it is now and trying to love it, there is no weight at which you'll suddenly be able to do it – and that means you will never keep it off.

    Sorry for the tough love; I'm completely in support of what you're trying to do here, but the weight in-and-of-itself is not the problem to solve here.

  13. […] חודשיים עמדתי קבל עם ואינטרנט והכרזתי שאני יוצאת לדרך ותחזיקו לי אצבעות. איך הולך לי? בסדר […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: