פסח הוא אחד החגים החביבים עלי. החשיבות של החג מבחינתי, בכל הקשור לסיפור המסורתי של יציאת מצריים, היא בהשתתפות במסורת המשותפת לעם היהודי. קריאת ההגדה חשובה מבחינתי גם בהיבט המשפחתי – יש משהו מיוחד מאוד במשפחה שיושבת יחד בסדר ועורכת טקס קבוע, וגם בהיבט החינוכי – אין ספק שלילדים זו דרך מצויינת ללמוד בצורה חוויתית. מצד שני, כאתאיסטית שעם השנים רק מתחזקת בחוסר אמונתה, אני לא יכולה להתחבר להגדה במובן הדתי שלה. חלק גדול מהטקסים והברכות לא ממש מדבר אלי או רלונטי אלי, וכך גם בנוגע למשפחתי כולה.
השנה החלטתי להתאים את ההגדה, ולו במעט, אלינו. בכל שנה אנחנו קוראים את ההגדה בגירסת הדילוגים: אנחנו מדלגים בין קטעים נבחרים וקוראים רק חלקים מסויימים מההגדה. ערכתי את ההגדה מחדש ולקחתי רק את הקטעים שאנחנו קוראים בכל שנה. הוספתי לה הרבה שירים של פסח, לטובת הצעירים שבחבורה שאוהבים מאוד את השירים ובמידה רבה חווים את העולם דרך שירים ומוזיקה. וכן הוספתי התייחסות לפסח כחג האביב ופסח כחג החירות. לצערי, לא ממש חוגגים את חג העצמאות בישראל: בעיקר מציינים את יום הזיכרון. רציתי לומר משהו על העצמאות והחירות של עם ישראל במדינת ישראל היום ואני חושבת שבמסגרת ההגדה של פסח זה מקום מצוין לומר זאת.
ההכנה של ההגדה המשפחתית היתה חוויה מעניינת בפני עצמה. קראתי הגדות קיבוציות ונוסחים אלטרנטיביים שונים, כגון ההגדה הרפורמית. מחלקן שאבתי רעיונות או השראה. מראש החלטתי שזו תהיה גירסת ביטא – על פי התגובות של המשפחה ועל פי התחושה שתהיה לי בסוף הסדר, אחליט איזה שינויים צריך לבצע בנוסח לקראת השנה הבאה. ואולי בכלל יהיה זה נוסח שישתנה כל הזמן. ימים יגידו. בינתים יש לי את הנוסח הזה, ומחר ליל הסדר.
אתם מוזמנים לדפדף בהגדה. מי שמעוניין להוריד אותה, מוזמן לפנות אלי במייל. הזכויות על שירים, תמונות וטקסטים שונים שייכים לבעלי הזכויות.
חג שמח!
