אלטרנטיבית היא לא האלטרנטיבה שלי

ripui_o_pitui

(פוסט לא מתוכנן ובסופו המלצה.)

השבוע גמרתי לקרוא את “ריפוי או פיתוי” מאת סיימון סינג ואדזארד ארנסט, שסידר לי יפה בראש הרבה מידע חלקי שאספתי לי מפה ומשם על רפואה אלטרנטיבית לסוגיה. ספר מצויין, אגב, ומומלץ מאוד, לא רק למי שמתעניין בשאלה לגבי יעילות הרפואה המשלימה, אלא רוצה להבין מהן התפיסות והשיטות שבבסיס הרפואה המודרנית, איך מחליטים איזה טיפול יעיל ואיזה לא, ועוד.

הספר נפתח ברקע היסטורי, שמגולל את האופן שבו השתנתה הרפואה מעיסוק הירואי באופיו, שהרג את מרבית המטופלים, לעיסוק מתודי וקפדני: רפואה מבוססת ראיות. המתודולוגיה של המחקר הקליני החלה להתפתח בסוף המאה ה-18 והיא כזו שנדמית היום כמעט ברורה מאליה, וגאונית בפשטותה. יש כמה עקרונות פשוטים לבדיקה של כל דבר, כולל תרופות, טיפולים, ניתוחים ועוד. העקרונות האלו הם:

  1. שימוש בקבוצת ביקורת – הבדיקה לא רק עוקבת אחרי תועלת הטיפול, אלא גם משווה אותו לחלופות – מה קורה ללא טיפול? מה קורה עם צורות טיפול שונות? ומה מקומו של אפקט הפלצבו? (עליו אכתוב בהמשך).
  2. מדגם מספק ואקראי – צריך לבדוק כמות מספקת של אנשים (בין עשרות למאות) ואלו נבחרו בצורה אקראית, וחולקו בצורה אקראית בין קבוצות הבדיקה והביקורת.
  3. סמיות כפולה (double blind). הנבדק לא צריך לדעת לאיזו קבוצה הוא משתייך, האם הוא בקבוצה שמקבלת את הטיפול הנבדק או בקבוצת ביקורת, כדי שידיעה זו לא תשפיע על התגובות שלהם. והבודקים – גם הם לא צריכים לדעת זאת! כדי שלא ליצור אצלם הטייה באופן בו הם מתייחסים לנבדקים, מתעדים את התצואות או מנתחים ומפרשים אותן.

מה שטוב בשיטה הזו, של המחקר הקליני, היא שאפשר להשתמש בה כדי לבדוק כל דבר. ואמנם, העקרונות של קבוצת ביקורת, מדגם אקראי וסמיות כפולה אומצו לתחומי מדע רבים נוספים.

הנסיון להמנע מהטיות נובע מכל מני סיבות, ואחת החשובות היא אפקט הפלצבו. רבים מפרשים את הפלצבו כתגובת “נדמה לי” – החולה חושב שהוא מקבל טיפול ומוליך את הגוף שלו שולל. אבל בעצם, גם בטיפול אפקטיבי לחלוטין שבו השפעה של הטיפול מאוד חד משמעית (למשל טיפול אנטיביוטי בדלקת) יש אפקט פלצבו, שהוא משמעותי וחשוב להבראת החולה. במחקר הקליני מנסים לבודד את ההשפעה של הטיפול הנבדק מהשפעת אפקט הפלצבו, לא בגלל שהוא לא חשוב או בעייתי, אלא בגלל שאנחנו מעוניינים לדעת איזה חלק מההצלחה יש לייחס לטיפול או התרופה הנבדקים.

עיקר הספר עוסק בסקירת מחקרים שונים שבוצעו על תחומים שונים ברפואה אלטרנטיבית. מתמקד בארבעה: אקופונטורה, הומיאופתיה, כירופרקטיקה וצמחי מרפא (אבל מתייחס גם לעוד 30 תחומים נוספים). התמונה שמצטיירת אינה מפתיעה – למרות עשרות מחקרים שבוצעו בתחומים אלו, הראיות ליעילותם מעטות.

לגבי אקופונטורה נמצא כי היא אפקטיבית במידה בינונית להפגת כאבים ובחילות. לא נמצאה יעילות כלשהי בכל טיפול אחר. לגבי כירופרקטיקה*, נמצא כי היא אפקטיבית להקלת כאבי גב, במידה דומה לאפקטיביות של פיזיותרפיה למשל. צמחי מרפא – חלקם אפקטיביים וחלקם לא, אבל לא נמצאה שום אפקטיביות למרקחות בהכנה אישית, אלא רק לשימושים בהרכבי צמחים ידועים מראש. רוצים לנחש למה נמצא כי הומיאופתיה יעילה? כלום כמובן. זה הרי פלצבו מושלם.

המחקרים שבוצעו, ניסו בחלק גדול מהמקרים לקחת בחשבון גם את האפקט ההוליסטי של הטיפול. למשל, מחקר בהומיאופתיה שבו כל המטופלים מקבלים ייעוץ מהומיאופתים, שבעצמם אינם יודעים האם מדובר בנבדק בקבוצת המחקר או בקבוצת הביקורת, אבל חלקם מקבלים רמדי הומיאופתי וחלקם מקבלים גלולת סוכר ללא רמדי. נמצא שאין שום הבדל בין הקבוצות.

כלומר, בניכוי אפקט הפלצבו, במקרים רבים המטופלים לא מקבלים שום דבר מהמטפלים. במקרים אחרים, למשל אם אלך לטיפול אצל כירופרקט לטובת כאבי הגב שלי, אקבל תוצאה שהיא דומה למה שהרפואה יכולה להציע לי (מעט מאוד, למרבה הצער) אבל אצל מטפל שאינו מבוקר. התוצאה של חוסר הבקרה עלולה להיות מקרים של מוות, פגיעה פיזית או נפשית.

אפשר לומר, ובצדק, שגם ברפואה קונבנציונאלית יש סיכונים, תופעות לוואי ומקרים של פגיעה או מוות מתרופות או ממטפלים גרועים. ההבדל הוא שיש מנגנונים קפדניים שעוקבים אחרי מקרים כאלו, וכאשר תרופה מתבררת כמסוכנת, היא יורדת מהמדפים ורופא שנוהג ברשלנות, נשלל רשיונו לעסוק ברפואה.

כמובן, באחוז המכריע של המקרים שום דבר מאלו לא קורה. פשוט משלמים הון תועפות על טיפולים או רפואות (או remedies) חסרי כל השפעה, אשר מסייעים לחולה בזכות הפלצבו או בזכות אפקט המטוטלת – כאשר הגוף ממילא מתחיל להשתקם, זה הזמן שבו פונים לטיפול אלטרנטיבי, ומייחסים את השיפור לטיפול. שכשזה קורה אנחנו לא יודעים לומר האם הבראנו בזכות הטיפול או שזה היה קורה גם ממילא, אף פעם אי אפשר לדעת את זה בוודאות במקרה יחיד, וזו בדיוק הסיבה שברפואה משתמשים היום במחקר קליני כמו שתיארתי קודם, כדי לראות תמונה יותר רחבה ולא מקרים בודדים.

homeopathy

תרופות הומיאופתיות - התמונה ברשיון מאת distillated

 


בכלל לא תכננתי לכתוב על הספר בבלוג, אבל אז נתקלתי בכתבה ב-ynet שעצבנה אותי מאוד מאוד. רפלקסולוגיה נגד שלשול: רפואה משלימה לילדים היא סקירה מאת ד”ר איתי גל, שמפרט את כל הדרכים שבהם רפואה משלימה תוכל לעזור לכם, ההורים, לטפל בילדים שלכם. כתבת יחסי ציבור קלאסית, שמפרסמת את “כללית רפואה משלימה" ובדרך מוכרת לציבור הקוראים מידע שנע בין הטעיות לשקרים.

הכתבה נפתחת בהצהרה “היא איתנו כבר מאות שנים, אולם עדיין לא זוכה בעולם המדע להערכה מספקת: הרפואה המשלימה אמנם לא הוכחה במחקרים קליניים (בהיעדר תקציבים, בשל היותה אינדיבידואלית ומשום שמספר העוסקים בה אינו גדול), ועדיין – במקומות שבהם נכשלה הרפואה במתן מזור, ההוכחות בשטח מראות כי יש גם לה מקום.”** וממשיכה עם משפטים כגון: “הומיאופתיה מאפשרת לטפל בשקדים באמצעות תמציות צמחי מרפא מדוללים, שניתן לתת בכל גיל, גם לתינוקות בני יומם.” (אם עוד אפשר לומר תמצית צמחי מרפא על משהו שדולל פי דציליון – פי 1060…) או “שלשול ממושך עשוי להיות מטופל בתוספת פרוביוטיקה, שלה השפעה טובה על נרמול פלורת המעיים והיא בעלת אפקט אנטי-דלקתי משוער, כך שהיא מצמצמת את יכולת ההידבקות של חיידקים פתוגניים לרירית המעי” (משוער היא מילת המפתח פה. למרות הרבה מחקרים שבוצעו, הצליחו למצוא מעט מאוד הוכחות לכך שנטילת פרוביוטיקה אכן מסייעת במשהו). ועוד ועוד.

זו כמובן לא הכתבה הראשונה ולא האחרונה שאני קוראת ב-ynet ודומיהם הממליצה על רפואה אלטרנטיבית. כל עוד המילים “טבעי” ו”מסורתי” מהלכות כקסם על הציבור, וכל עוד חוסר האמון המוזר כנגד רופאים ותרופות יימשך (מזל שיש לכולם תוחלת חיים ארוכה יותר ואיכות חיים גבוהה יותר עכשיו כדי שיהיה לנו זמן לפתח תיאוריות קונספירציה), כך גם תהיה פה הרפואה האלטרנטבית.

זו גם לא הכתבה הראשונה שבאה לפרסם חברה מסחרית ומתחפשת לכתבה עיתונאית. זה החולי של התקשורת בימינו, ובתקשורת המקוונת בעיקר.

מה שעצבן אותי זה שיש רופא שחתום על הכתבה, ושאלתי את עצמי, האם הוא קרא את הכתבה, או פשוט קיבל אותה מהיחצנים של שירותי בריאות כללית, והעביר הלאה? האם הוא הפעיל טיפה של חשיבה ביקורתית כלפי המידע שקיבל לפני שפרסם אותו תחת שמו, ויצר את הרושם שמדובר ברפואה לכל דבר? או שמא זה לא חשוב? הרי מי שקורא כתבה שחתום עליה רופא, יתייחס אליה אחרת מאשר לכתבה שחתום עליה כתב ynet.


רציתי להציע להורים פתרון חלופי, ומהפכני בגישתו: הרופא שלכם לא יודע לעזור? הילד סובל משלשולים/כאבי אוזניים/שיעול/חוסר שינה/כאבי בטן, ואתם מרגישים חסרי אונים? למה לכם לשלם הון תועפות למטפל אלטרנטיבי שאינכם יודעים מספיק עליו?

נצלו בעצמכם את אפקט הפלצבו! השקיעו זמן בטיפול בילד: את השעה שהייתם צריכים לבלות בנסיעה למטפל ובחזרה, בלו ביחד במיטה עם סיפור או משחק. השתמשו בכוחו המרפא של המגע: עסו בעדינות את הרגליים, הבטן או הגב או פשוט תנו נשיקות וחיבוקים לפי הצורך. הכינו חליטת תה והסבירו שמדובר בתרופה שתעזור (באותה הזדמנות גם ישתה הרבה מים, זה חשוב). קחו מזרק של תרופה, ותנו להם קצת סירופ פטל, אם זה נדרש (הכרתי מישהו בפורום הורים שטיפלה באופן כזה בהצלחה רבה בכאבי בטן אצל ילדה בת 8). TLC, רבותי, TLC.


* בקריאת הספר התברר לי שיש גישות של כירופרקטיקה שטוענות ליכולת לרפא כל חולי, מנזלת עד סרטן.

** ובכל זאת אני אוחזת בידי ספר שסוקר מאות מחקרים שבוצעו על תחומים אלו, בהשקעה כספית רבה.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: , , ,
פורסם ב-הכל אודות אדוה
25 תגובות ב“אלטרנטיבית היא לא האלטרנטיבה שלי
  1. גיא הגיב:

    פוסט נהדר! (בהיעדר כפתור מתאים, הרשי לי לכתוב: 1+).

  2. עירא הגיב:

    קהל הספקנים (יש רשימת תפוצה אם בא לך להצטרף) התעצבן על הכתבה הזו אתמול כי חתום עליה ד"ר, ואולי יש בדבריו עצות מטעות והנוסח מספיק אוהד כדי לדווח על רשלנות והטעיית הציבור. אני לא יודע איך איתי גל מרגיש נוח עם הכתבה, אבל לצערי הוא לא היחיד. אפילו רופאים מבלבלים את הצורך בטיפול טוב יותר ברמת הקשר הבינאישי עם רפואה אלטרנטיבית. האלטרנטיבה הדרושה אבל היא לא סוג יותר יקר ופלצני של פלאצבו, אלא יחס אנושי יותר לחולים במערכת הבריאות המסורתית. יש לי סבא בן 105 וכל פעם שקורא משהו שמצריך התייעצות עם רופא מומחה חדש (לשמחתינו זה לא קורה הרבה) אנחנו רואים שנותנים לו תרופות לא נכונות, מאבחנים אותו בצורה שטחית מדי או מחלקים תרופות בלי שעושים את כל הבדיקות. אם אמא שלי לא לידו בביקור בבי"ח היו חייו מתקצרים מאוד. אבל זה עדיין דברים שאפשר לתקן במערכת הקיימת, ושום רפואה אלטרנטיבית לא היתה פותרת יותר טוב.

    • אדוה לוטן הגיב:

      לצערי אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר ומסכימה איתך לגמרי. לרפואה הקונבנציונאלית יש הרבה מאוד מה לשפר וזה עניין סבוך שמתחיל מבתי הספר לרפואה וממשיך בתקציבי ממשלה וחמדנות של קופות החולים.
      כל זה לא אומר שאנחנו צריכים לשלם ממיטב כספנו לשרלטנים.

  3. יופי של מאמר!
    ועכשיו תירצת לי שאלה עתיקה –
    יש מחלוקת מעניינת בין שני גדולי ישראל האם מותר להתרפא אצל רופא (!) – זאת לאור נסיונם של שני מלכים –
    בתנ"ך כתוב שאסא המלך חלה ברגליו ולא שאל את ה' כי אם ברופאים + חז"ל דרשו כי חזקיהו המלך גנז את ספר הרפואות (שהיו סומכים עליו ולא מתפללים לה').
    עם זאת, הרמב"ם כותב שכמובן ומותר ואף מצווה להתרפא, וראיותיו עמו.
    אך הרמב"ן כותב שלו היינו מקיימים את כל המצוות כמו שצריך, לא היה צורך בכלל להתרפא ע"י רופא, ואסור (!) היה לפנות לרופא כי זה חוסר אמונה בה', אלא שאם בא אדם לרופא הוא כמובן חייב לעזור לו.
    דעת הרמב"ן קשה להבנה, אלא שעכשיו הבנתי –
    הרמב"ן (המיסטיקן) דיבר על הומאופתיה, ואילו הרמב"ם (הרציונליסט) דיבר על רפואה קונבנציונלית…
    (אגב – גם הרמב"ם וגם הרמב"ן היו רופאים!)

    • אדוה לוטן הגיב:

      תודה, ואני שמחה שעזרתי 😉

    • עירא הגיב:

      אנשים כמונו, שעובדים בתעשיית המחשבים בכלל ותעשיית המידע בפרט, מתלוננים לפעמים בקריצה "כמה טוב שיש תקנים! וכמה טוב שיש כל כך הרבה מהם לבחור…"

      לפעמים אני מסתכל על הדת היהודית מבחוץ וחושב שגם שם יש כל כך הרבה הלכות ופרשנויות סותרות שזה קצת מגוכח. אני יודע שהיהודים מצווים "ונזהרתם לנפשותיכם מאוד מאוד", ולמרות שחלקם עדיין מעשנים, מעולם לא שמעתי על איזו שהיא הלכה שאומרת לך לשבת בבית ולהתפלל במקום ללכת לרופא. זה אבסורד, זו התנהגות של Christian Scientist ולהם יש תוחלת חיים קצרה בצורה בולטת משל שאר האוכלוסיה.

      • בהמשך לדברי עירא היאירי:
        "אני יודע שהיהודים מצווים "ונזהרתם לנפשותיכם מאוד מאוד", ולמרות שחלקם עדיין מעשנים, מעולם לא שמעתי על איזו שהיא הלכה שאומרת לך לשבת בבית ולהתפלל במקום ללכת לרופא"
        (הערה קטנה – הציווי המקורי הוא "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד טו), וההקשר שלו מדבר בכלל על הגשמת האל, וזה מדהים לראות איך חז"ל הפכו את זה לציווי על זהירות)
        גם הרמב"ן לא אמר לשבת ולהתפלל – הוא פשוט טען שעפ"י המקרא, מי שמקיים את המצוות כולן לא צריך לראות רופא, שהרי נאמר (שמות טו כו) : "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ" (וכבר הקשו – אם לא ישים מחלה, למה צריך שיהיה רופא?…)

        ובכלל – האתוס המקורי של תורת משה הוא שהמצוות נועדו לעשות לנו את החיים טובים יותר ושכל מי שישמע על חוקי התורה יתפעל מהם: "כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה…וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (זה בדיוק באותו פרק של "ונשמרתם מאוד"!)

        מאז עברו קצת מים בירדן, והאתוס התחלף בקיום מצוות כקונטרה למציאות החיים + אידיאליזציה של חוסר ההיגיון שבהן, אבל במקור לפחות היה היגיון.

        • עירא - Ira הגיב:

          אני רואה שם התייחסות למאורע ספציפי, ואני לא מכיר את היהודים בתור עם שלא הולך לרופאים, לא מעריך את הטכנולוגיה הרפואית או לא לומד רפואה, אז הפרשנות הזו מאוד רכה. המשפט מדבר ספציפית על אירוע במצריים, לא על כל המחלות באשר הן ובכל זמן שהוא.

          זה קצת עצוב יותר מאשר מצחיק שלפעמים מפרשים דברים ספציפיים להכללה (לא תבשל גדי בחלב אימו – אז שום בשר או עוף לא יגע בשום חלב או גבינה, ומשום מה דג הוא לא בשר) ולפעמים דברים כלליים נפטרים כאילו היו ספציפיים (כמו ש"תורת המלך" המשוקץ טוען בלי צל ספק ש"לא תרצח" נוגע רק ליהודים ואינו אוסר על רצח גרים).

          אני מצטער שאני לא יכול לקחת יותר ברצינות שום מילה מהמקורות והפרשנויות שהערימו תחמני עם ישראל לדורותיהם מעל המקורות האלו. יש עובדות מודרניות פשוטות – תפילה הוכחה כלא מרפאת ביותר ממחקר אחד, ורפואה באופן מובהק מזהה הרבה מהגורמים, ומטפלת לכל הפחות בסימפטומים בהצלחה לא מבוטלת ברוב המקרים. המדע האריך את תוחלת החיים מ45 ל-65 תוך מאה שנה, אין אף דת, אמונה או מסורת שהגיעו להישגים האלו באלפי השנים האחרונות.

  4. CrazyVet הגיב:

    הגישה שלי היא ספקנית למדי (אקופונקטורה וטיפול תזונתי לדברים מסוימים, רייקי והומיאופתיה ממש לא), ואת ד"ר גל וגישתו אני ממש לא מחבבת. עם זאת, דווקא האפקט של הפלורה על בריאות המעי הוא עובדה די מוצקה בקרב החוקרים בתחום, אם תרצי אני יכולה להפנות אותך למאמרים רלוונטיים (אמיתיים, לא כאלה של דנונה על אקטימל).

    • עירא הגיב:

      אקופונקטורה הוכחה פעמים רבות כפלאצבו בלבד. טיפול תזונתי בבעיות שונות זה מדעי, אבל משום מה לא מאוד מיינסטרים. זה משהו מוזר. (אני לא מדבר על טיפול תזונתי של "קח 25,000 מ"ג ויטמין C כל יום והסרטן יעלם")

      • CrazyVet הגיב:

        אני לא יודעת לגבי אקופונקטורה, פלסבו או לא – אני יודעת שכסבלתי מבעייות שינה אקופונקטורה הייתה הטיפול היעיל ביותר שניסיתי (יותר מכדורי שינה במרשם). זה הניסיון שלי, ולמרבה המזל לא נזקקתי שוב לטיפול שכזה, אבל אני לא שוללת את השימוש בו למטרות מסוימות (הקלת תסמינים קלים כן, טיפול אלטרנטיבי לסרטן, לא).

        לגבי התזונה, גם אני לא מתייחסת לזה, אלא למחקרים שמראים שלתזונה (איכות, כמות, וכן הלאה – מה אתה אוכל ולא אילו תוספים) יש הרבה מאוד השפעה, מיידית וארוכת טווח כאחד (אחד המאמרים שקראתי לאחרונה עסק בשינויים אפיגנטיים שנורשים מהגמטה הזכרית ומתבטאים בצאצא, לדוגמה). עד לאחרונה זה לא היה מיינסטרים אבל אני יכולה להגיד לך שזה אחד התחומים ה-"חמים" במחקר מיקרוביולוגי-אימונולוגי ושיש בו הרבה מאוד עתיד (אל תקח רק את המילה שלי, גם המנחה שלי סובר ככה, והוא מבין גדול בתחום).

        • אדוה לוטן הגיב:

          מכיוון שפלצבו הוא אפקט משמעותי מאוד, ומושפע במקרים רבים ממכלול האמונות או הדעות של המטופל, יכול להיות שזה מה שהשפיע במקרה שתיארת.

          • CrazyVet הגיב:

            דווקא הגעתי לטיפול בגישה מאוד ספקנית וההשפעה שלו הפתיעה אותי מאוד. הרופא שטיפל בי היה רופא בעל הכשרה כפולה – מערבית וסינית גם יחד (וזו הייתה אחת הסיבות שהסכמתי לטיפול אצלו, העובדה שהוא משלב משני העולמות). לא בחנתי את הנושא לעומק בטרם התחלתי את הטיפול, וגם עכשיו אני לא בקיאה בסטטיסטיקות שלו (למרות שמהצצה חפוזה בפאבמד נראה שיש תוצאות לכאן ולכאן, וצריך לבחון לעומק את התוצאות כדי לדעת באמת מי נגד מי), אבל אם יש ראיות שניתן להקל על בחילות וכאבים, שניהם נובעים בד"כ ממערכת העצבים, גם בעיות שינה ושאר תסמינים שמקורם בקופסה השחורה יכולים להיות מועמדים לטיפול יעיל. בשורה התחתונה, כשלוקחים בחשבון את התרופות שרופא קונוונציונלי ייתן לך לטיפול בבעיות שינה, אני מעדיפה את הטיפול ה-"אלטרנטיבי", לפחות אתו לא קמים עם מוח-צמר גפן (תופעת לוואי ידועה של כמעט כל תרופות השינה). גם אם זה רק פלצבו, כי לפחות אין לו תופעות לוואי והוא גם לא יכול לגרום להתמכרות. לפעמים, מה לעשות, פלצבו יותר טוב (או לפחות פחות מזיק) מהארסנל של הרפואה המערבית.

            לגבי מאמרים, שלחי לי מייל ואעביר לך את מה שאמצא, אחפש מחר כשאהיה במעבדה, יש לי כמה על המחשב שם וגם גישה להרבה מאוד מגזינים.

            חשיבות התזונה לבריאות עדיין לא מקבלת את המקום הראוי לה במערכת הבריאות. רופאים כיום עוברים קורס אחד בלבד בתזונת האדם (אם בכלל), וסובלים ממחסור מאוד רציני בידע בתחום. יצא לי להתקל גם ברופאים שאפילו מזלזלים בכל מיני טענות לגבי ההשפעה של התזונה, בעיקר דרך ההורים שלי (קרוהן וסכרת), אפילו שמדובר בפתולוגיות שמאוד-מאוד מקושרות לתזונה.

    • אדוה לוטן הגיב:

      אם את מכירה סקירת מאמרים רצינית שמראה השפעות עקביות וחיוביות של שימוש בפרוביוטיקה (ולא מחקר בודד) אשמח לקרוא.

    • אדוה לוטן הגיב:

      אגב, לגבי תזונה אין לי ספק שזה נושא שיש לו חשיבות גדולה ושהרפואה תרוויח מהמשך מחקר רציני בו. כבר הרבה שנים שמשלבים המלצות תזונתיות בטיפול, ולדעתי זה ילך וישתפר.

      • shunitg הגיב:

        תמיד מפריע לי שקושרים תזונה לסלסלת הפירות הבאושים של הרמאו"ט (רפואה משלימה, אלטרנטיבית וטבעית). אין שום דבר "אלטרנטיבי" ברעיון שהתזונה שלך משפיעה על הבריאות שלך. לא סתם משרד הבריאות מכשיר דיאטניות קליניות וקופות החולים משלמות להן ורופאים מפנים אליהן. גם אם יש רופאים שמזלזלים בתזונה זה לא מפחית מהיחס של הרפואה המדעית אליה. יש רופאים שמזלזלים בהרבה דברים, כולל המקצוע שלהם והמטופלים, לצערנו.

        דווקא בתור אחות לחולה קרוהן ובת לחולת קוליטיס, אני ראיתי המון התייחסות לתזונה כגורם מכריע בטיפול במחלות האלה. זה נשמע לי כמעט טריוויאלי לומר שתזונה משפיעה על מחלות מעיים (או על מחלות מטבוליות).

        חשוב גם לבדוק אם אנחנו מדברים על אותו הדבר. קשה לי להאמין שדיאטנית מורשית, שעברה לימודי תואר מדעי וסטאז' בסביבה רפואית-מדעית תמליץ תמיד לאור אותם קווים מנחים של נטורופתית המונחית ע"י רשימת אסוציאציות אינטואיטיביות לא בדוקות.

        בכל מקרה, נכון להיום יש לנו עוד המון ללמוד על התזונה שלנו ועל ההשפעה שלה על בריאותנו. לטעמי, השידוך הארור הזה בין תזונה לבין הרמאו"ט רק מעכב אותנו. יש נטיה בעולם המדעי – בין אם המחקרי ובין אם הטיפולי, להתייחס בזלזול מה (ובצדק) לכל תחום הרמאו"ט ולא הייתי רוצה שההילה של התחום תדבוק לתחום התזונה.

        • אדוה לוטן הגיב:

          מסכימה איתך לגמרי. גם אני הייתי שמחה אם ההתייחסות לתזונה ומשמעויותיה היתה תופסת את המקום הראוי לה ברפואה. אבל נראה לי שזה הכיוון, רק צריך סבלנות.

  5. קרן הגיב:

    כן! זה מה שרציתי לומר!

  6. יוסי לוי הגיב:

    שמח מאוד לראות את הפוסט הזה

  7. dgilad הגיב:

    יופי של פוסט, כן ירבו כמוך.
    אני חדש בעסק, כלומר, מזמן בכיוון, אבל "פעיל" רק לאחרונה, אז כפי שאפשר לראות בבלוג שלי – עדיין כוחי במותני, חח נקווה שאמצע ערוץ מועיל להשפיע.
    זה באמת עושה לפעמים תחושה של מאבק בתחנות רוח.
    אני מנסה לחשוב על דרכים להכנס למערכת החינוך, האמת, זה נראה לי הנתיב היחיד שיכול באמת להועיל.
    גלעד

  8. אבישי הגיב:

    אדוה שלום

    אני מצר על כך שהחלטת לפסול את כל תחום הרפואה המשלימה (משלימה, לא אלטרנטיבית).
    הספר "ריפוי או פיתוי" כאשר קוראים אותו בצורה אובייקטיבית, מגלים שהוא ספר חסר ערך.
    למה חסר ערך? הלוא אנשים השקיעו ממיטב זמנם וכספם על מנת להוציא ספר זה לאור לא?!
    הוא חסר ערך משום שהוא מוטה בצורה מאוד ברורה נגד הרפואה המשלימה ושולל בצורה דיי גורפת, את יכולתה של הרפואה המשלימה ליצור ריפוי אמיתי באנשים חולים.
    ההתייחסות בספר היא מאוד מגמתית ובאה לשלול ואף לנסות ולפגוע בשמם הטוב של בעלי מקצוע, שאף תבעו את מר סיימון סינג-מחבר הספר.
    לטעמי, ואני לא יודע אם תסכימי עימי, יש בו טעם לפגם מכיוון שנראה כאילו זה ספר שמישהו השקיע בו הרבה כסף על מנת להפריך את הרפואה המשלימה (רמז……), ספר שכביכול "מתיימר" להיות אובייקטיבי והוא ממש לא! ספר שרוצה להראות מחקרים "אובייקטיבים" בזמן שקל מאוד לקחת עובדות ולסלף אותן.

    לו הייתי צריך לכתוב ביקורת כלשהי לספר "ריפוי או פיתוי" המלצתי תהיה- השליכו לפח ותחפשו משהו יותר מעניין לעשות עם הזמן הפנוי שלכם. פשוט כי חבל על הזמן!

    אבישי

    • עירא הגיב:

      אבישי, מה אתה כולל ברפואה "משלימה" להבדיל מ"אלטרנטיבית"? אתה צריך להיות ספציפי, כי יש המון אמונות טפלות שמגדירות את עצמן ככאלו ואין להן בסיס.

      אם זה הוכח כעובד, הרי שזו רפואה. אם זה לא הוכח "בינתיים" כעובד זה אלטרנטיבי במקרה הטוב, אבל אם זה הוכח כלא עובד זה לא רפואה, נקודה. זה לא "רפואה – אבל אלטרנטיבה", אלא אלטרנטיבה לרפואה כמו שמחלה היא אלטרנטיבה לבריאות.

      "הספר "ריפוי או פיתוי" כאשר קוראים אותו בצורה אובייקטיבית, מגלים שהוא ספר חסר ערך." – הסבר ונמק, בבקשה. אני עוד לא קראתי אותו אבל אני מבין שהוא מביא מחקרים מדעיים עם כל אמצעי הזהירות של סמיות כפולה, וביטול השפעות חיצוניות כדי לוודא אם יש השפעה אמיתית או מדומה (פלאצבו) לטיפול. זו לא מזימה מרושעת של מדענים רעים, זו הדרך היחידה לנקות את כל הדעות והתקוות והרצון לטוב ולרע כדי לדעת מה באמת קורה ולא רק מה ש"מרגיש נכון". הפואנטה של הספר היא שכשמסתכלים על המספרים לבד ולא על כל האמונות וההסברים, אפשר לראות אם טיפול הוא אפקטיבי או לא, והספר מדבר על טיפולים מסורתיים שבוכחו כלא אפקטיביים, אז מה חסר ערך בזה בעיניך? איך ספר שבא הזהיר אותך מלבזבז כסף ותקווה על טיפולים שלא עובדים יכול להיות חסר ערך? הוא עלול להציל חיים!

      בעלי המקצוע שתבעו את סינג הפסידו לבסוף בתביעה (והיא הייתה על טור עיתון ולא על הספר), אז למה אתה מביא דוגמאות שמוכיחות את ההפך מדבריך 🙂

      אבישי, היו לי כבר דיונים אצלי בבלוג עם הומאופתים, כשביקשתי מהם מחקרים אוביקטיביים להוכחה, הם הביאו לי בהתלהבות מראי מקום שתמיד כשנכנסתי לקרוא התבררו כמוכיחים את ההפך או שהומאופתיה יצאה בהם יעילה בדיוק כמו כל פלאסבו אחר, אז מה פה הפואנטה, אם אנשים לא טורחים אפילו לקרוא עובדות ולהבין איפה הם טועים?

    • אדוה לוטן הגיב:

      אבישי, תרשה לי לצטט את מינצ'ן: You show me that it works and how it works… עוד לא ראיתי הוכחות כאלו.

      הספר הזה הוא כולו סקירה של מחקרים או של מתה-סקירות (שהן בעצם לקחת הרבה מחקרים ולאחד את הנתונים שלהם כדי להגיע למסקנות מדויקות יותר) שבוצעו בתחומים שונים של רפואה משלימה. הם סוקרים עשרות תחומים, עבור רובם, מה לעשות, המחקרים לא הצליחו להראות שהם בכלל אפקטיביים. עבור מעטים נמצאה אפקטיביות מסויימת עבור צרכים מסויימים.

      אם משהו עובד, קדימה, אני בעד! למשל, בעלי הולך באופן קבוע לכירופרקט שמטפל בכאבי הגב שלו. שמחתי לקרוא בספר שכאבי גב הם אכן אחד התחומים שבהם נמצא שכירופרקטיקה היא אפקטיבית. אמנם, לא יותר מטיפולים אחרים, כגון פיזיותרפיה, אבל כן אפקטיבית. אם כן, ההחלטה ללכת לטיפול כזה או אחר היא אישית ומבוססת על שיקולים כלכליים (האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו) ואישיים (יחסי אמון בין מטופל ומטפל). מצד שני, אם הכירופרקטור שלו היה ממליץ לטפל בו בשביל לרפא בעיות בריאותיות אחרות, הייתי מציעה לו לזרוק את הכירופרקטור הזה לכל הרוחות, ומראה לו את כל המחקרים שלא מצאו ולו שמץ של השפעה כזו.

      אתה אומר שהוא לא ספר אובייקטיבי, ובכן, אני מחכה לראות ספר שמציג סקירה מדעית רחבה של מחקרים שבוצעו ע"פ פרוטוקולים קפדניים (קבוצת נבדקים גדולה, סמיות כפולה, קבוצות ביקורת וכו') ומוכיח אחרת.

      סיימון סינג, כפי שציין עירא, זכה בתביעת הדיבה, כך שאני לא רואה פה בעיה, אם כבר להיפך…

      בכל אופן, אני חושבת שהספר אינו בזבוז זמן, מסיבה פשוטה – מעבר להתייחסות הספציפית שלו לתחום כזה או אחר של רפואה אלטרנטיבית, הוא מסביר בצורה מצויינת שני דברים:
      1. מהו מחקר מדעי ובאלו קריטריונים עליו לעמוד.
      2. מהי רפואה מבוססת ראיות ומדוע היא אחראית להתקדמות האדירה שאנחנו רואים ברפואה במאה השנים האחרונות.

      אני מקווה שעניתי על שאלותיך. רק בריאות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 79 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: