רפואה אלטרנטיבית, ולמה הומיאופתיה היא לא

אני אדם רציונאלי מטבעי, עם נטיה לספקנות, ביקורתיות וציניות. ניו-אייג’ יוצר אצלי תגובה אוטומטית של גיחוך וזלזול, ודי קשה לי להשתכנע בכך שמשהו הוא באמת טוב רק בגלל שהדביקו עליו את התוית “טבעי” והוא לא מיוצר בבית חרושת.

מהסיבות האלו, הגישה הראשונית שלי לכל מה שקשור ברפואה אלטרנטיבית היא חשדנית ומבטלת. יחד עם זאת, ברבות השנים נוכחתי בכמה דברים. ראשית, אי אפשר להכליל את כל ענפי הרפואה האלטרנטיבית תחת קורת גג אחת. מדובר במגוון של דיסציפלינות שונות לגמרי. שנית, ישנם מצבים בהם רפואה אלטרנטיבית היא דבר חיובי ותורם, גם אם לא באופן המובטח.

המפגש החיובי הראשון שלי עם רפואה אלטרנטיבית, היה בלידה של בני המרכזי. כמו חולים רבים שפונים לגישה טבעית בעקבות אכזבה מרפואה קונבנציונאלית, כך גם אני בעקבות לידה ראשונה טראומטית למדי, החלטתי לעשות כל מה שאני יכולה כדי שהלידה שאחריה תהיה אחרת. מכיוון שאת האופי הבסיסי שלי קשה לשנות, לא בחרתי בשום דבר קיצוני, אלא איתרתי מיילדת (מוסמכת, כזו שעבדה בביתי חולים בעבר) שתלווה אותי במהלך הלידה ותספק לי טיפול רפואי אישי הולם מצד אחד, ותמיכה מיילדותית על כל המשתמש ממנה, מצד שני.

המיילדת שבחרתי, ג’ויס בטלר, היתה בדיוק השילוב הזה. מצד אחד מומחיות ברפואה המערבית (הגיעה אלי הביתה עם מכשיר דופלר נייד כדי לבצע בעזרתו בדיקות, בדיוק כמו אצל רופאת הנשים שלי) ומצד שני, שילוב של גישות ותפיסות אלטרנטיביות, כגון תנועה, שיכוך כאבים באמצעות השמעת קולות, עיסוי עם שמנים ועוד. הלידה היתה מדהימה: ללא אפידורל או משככי כאבים כלשהם, תוך שליטה על כל מה שקורה לי והתאוששות מהירה מאוד אחר כך. במהלך הלידה, ג’ויס השתמשה בשיטות שונות כדי לתמוך בי ולהקל עלי, ולהפתעתי (ושמחתי) חלקן הגדול היו אפקטיביות מאוד.

מאז פגשתי עוד (בעצמי או בעקיפין) מקרים בהם טיפולים ברפואה אלטרנטיבית היו מוצלחים: שיאצו אצל מטפל טוב, תזונה נטורופתית, צמחי מרפא שונים, כירופרקט שעשה פלאים אחרי פריצת דיסק. הסיבות להצלחות האלו מגוונות. לפעמים באמת “יש שם משהו”. גם הרפואה המערבית במקרים רבים התבססה על רפואות עממיות, והשימוש בצמחי מרפא שיש להם סגולות רפואיות שונות אינו מפתיע. כירופרקטיקה (בגישה המקובלת בארץ שאינה מייחסת לה את היכולת לרפא כל חולי ולהביא שלום עולמי), אולי לא באמת מחזירה את הגוף ל”איזון” אבל כן כוללת עיסויים ומגע שמסייעים בהרפיה. אני מאמינה שגם עצם הטיפול האישי והמגע יש להם השפעה רגשית ונפשית, שמביאה לשינוי גופני. אותו דבר לגבי שיאצו. בכל הקשור בנטורופתיה, המדע בהחלט מייחס השפעה של המזון אותו אנחנו אוכלים על תפקוד הגוף. אין לי ספק שעצם המודעות למה שאנחנו אוכלים עושה פלאים, גם אם לא התזונה המדוייקת שקיבלנו.

אבל פגשתי לא מעט טיפולים שהיו חסרי תועלת באופן מוחלט או חסרי כל השפעה והותירו אותי מתוסכלת ובעיקר מרגישה מטומטמת שבכלל התפתיתי לעניין. כשסיפרתי על כך, לעיתים קרובות שמעתי תשובות בנוסח: “כנראה הלכת למטפל לא טוב. אני מכירה מדקר סיני מעולה שיעשה פלאים”. או “הומיאופתיה נותנת טיפול הוליסטי. כנראה לא נעזרת במטפל מספיק טוב”. התשובה הזו, שתולה את הצלחת הטיפול במטפל, מחזקת את דעתי שמדובר בסוג של טיפול נפשי.

מהי בעצם הומיאופתיה? כדי שלא אואשם בהטיה, אני מצטטת מתוך וויקיפדיה:

הומאופתיה היא גישה ברפואה אלטרנטיבית, שאותה הגדיר לראשונה סמואל האנמן במאה ה-18. מטפלים הומאופתיים מאמינים כי ניתן לטפל באדם חולה באמצעות חומר, שאם יינתן לאדם בריא, יגרום לסימפטומים דומים לאלה של המחלה. לפי הומאופתים, ביצוע דילול סדרתי, עם ניעור בין כל דילול, מסלק את האפקט הרעיל של החומר, בעוד שתכונות החומר נשמרות בחומר המדלל (מים, סוכר או אלכוהול). התוצר הסופי בדרך כלל מהול כל כך, עד שלא ניתן להבחין בינו לבין מים, אלכוהול או סוכר טהורים. מטפלים בוחרים טיפול על סמך התייעצות עם החולה, המיועדת לבחון את מצבו הגופני והנפשי, כאשר שניהם נחשבים למשמעותיים לבחירת ה"רמדי" (התרופות ההומאופתיות מכונות "רמדי", מהמילה האנגלית "remedy").‏

תמיכה נפשית ואפקט פלצבו הם גורמים משמעותיים בריפוי, ועל כך יש הסכמה. השימוש החביב ביותר בפלצבו שאני זוכרת, סופר ע”י אמא בפורום הורים, שערבבה סירופ פטל ומים בבקבוק של אקמולי ונתנה אותה לביתה שהתלוננה על כאבים במשך מספר ימים רצופים, לרווחת שתיהן.

אז אם הומיאפתיה, שלא מצאה תימוכין באף מחקר שבוצע (ובוצעו מחקרים למכביר) אלא להיפך, נמצאה כחסרת כל בסיס, מספקת למטופליה תמיכה נפשית ואפקט פלציבו, מה הבעיה בעצם?

הבעיה היא שהומיאופתיה שוללת סוגים אחרים של טיפול ומעכבת טיפול אפקטיבי. מטפל הומיאופטי שממליץ לא להשתמש באנטיביוטיקה כשזו נדרשת, או שימוש בטיפולים מערביים מתקדמים במקרה של מחלות כגון סרטן, גורמים נזק ממשי. תשלום (רב!) עבור טיפול הומיאופטי שאין בו תועלת ממשית, הוא בזבוז כסף מיותר. וההמלצה “לחזק את החיסון הטבעי” במקום לקבל חיסון ממשי בטיפת חלב, היא המלצה שפוגעת בכולנו ולא רק באדם המטופל.

יש שיגידו, ובצדק, שמה שאדם בוחר לעשות זו אחריותו בלבד. זה נכון (למרות שבנושא החיסונים יש פה מקום לוויכוח), אולם כשקופות החולים תומכות ומקצות משאבים להומיאופתיה, אז יש לי בעיה. כשמושקעים כספי מחקר בנסיון נוסף להוכיח את האפקטיביות של הטיפול, במקום להשקיע אותם במשהו שעשוי להביא תועלת ממשית, אז יש לי בעיה. כשחולה בא עם מרשם לבית המרקחת, והרוקח עונה לו שהתרופה חסרה אבל יש "תחליף הומיאופתי מצויין" (שמעתי במו אזניי), אז יש לי בעייה.


ביום שישי הקרוב, 4/2, יתקיים אירוע שהוא חלק מקמפיין בינלאומי בשם 10:23, שמטרתו להגביר את המודעות לאמת על ההומיאופתיה. במסגרת האירוע, משתתפים בכל העולם ייקחו “מינון יתר” של תרופות שינה הומיאופיות, כדי להוכיח שאין בכך דבר.

אני מזמינה אתכם לאתר קמפיין 10:23, אותו מארגנת קהילת הספקנים בישראל. אני כנראה לא אוכל להגיע לאירוע, אבל אולי אסתכן במינון יתר במקום בו אהיה בשעה 10:23 ביום שישי: בעבודה (נא לרחם עלי).



לסיכום, עוד הרהור. כמו שכתבתי למעלה, עצם התמיכה הרגשית יכולה במקרים רבים לעשות פלאים. לא, אני לא חושבת שהיא הגורם להצלחה או אי הצלחת הריפוי. לא, אני לא מסכימה עם גישות שמטילות על החולה את האחריות למחלתו או שהוא מונע מעצמו את היכולת להחלים בגלל הגישה השלילית שלו. אבל אני כן חושבת שחולה שמרגיש ביטחון, שיש מי שמכיל את כאביו וצרכיו, שנותן לו תשובות לשאלות ואומר לו מילה טובה, נמצא במקום טוב יותר ויש לו כוחות נפשיים רבים יותר להתמודד עם המחלה שלו. אני לא חושבת שהפתרון הוא לספק לחולים מטפלים ברפואה אלטרנטיבית. אני חושבת שהפתרון הוא יותר אמפתיה מצד הרופאים הקונבנציונאליים.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: , , ,
פורסם ב-הכל אודות אדוה
25 תגובות ב“רפואה אלטרנטיבית, ולמה הומיאופתיה היא לא
  1. קצה הגיב:

    מהפוסט הבנתי כמה דברים:
    1. את לא מומחית ברפואה, קונבנציונלית או אלטרנטיבית. זה בסדר, רובנו לא.
    2. היו לך חוויות טובות ורעות עם שתיהן.
    3. את מאמינה שהומאופתיה זה חסר בסיס, וכדי להוכיח את זה מסתמכת על ויקיפדיה העברית, שאותה כותבים אנשים בעלי דעות וידע דומים לשלך.
    4. באותה נשימה את טורחת להשמיץ גם דיקור סיני, על הדרך, למרות שיש המון מחקרים שדווקא מראים יופי איזה דברים מדהימים דיקור עושה. (וסליחה, לא קרה לך שהלכת לרופא קונבנציונלי שלא הצליח לפתור לך בעיה רפואית? אז למה דאבל סטנדרטס?)
    5. במקום לבקש שיקצו יותר תקציבי מחקר לסרטן השד, שיכניסו את החיסון לסרטן צוואר הרחם לסל הבריאות, ושיחזירו לנו את הכסף הגדול שהחרדים גונבים, את יוצאת להפגין שיורידו תקציב ממשהו מינורי.

    • אדוה לוטן הגיב:

      מהתגובה שלך הבנתי שלא הייתי מספיק ברורה בפוסט שלי, או שיש לך בעיה בהבנת הנקרא. להסביר שוב?

      • קצה הגיב:

        כן. תסבירי שוב. בואי תתחילי מנושא הדיקור הסיני, בבקשה.

        • אדוה לוטן הגיב:

          את התגובה לגבי הדיקור הסיני קיבלתי בתשובה לתלונה על הומיאופט דווקא 🙂 באופן אישי מעולם לא עברתי דיקור סיני שעזר לי בכל צורה שהיא, ולא נתקלתי בדיקור שפתר עבור מי מבני משפחתי בעיה ממשית. אבל אם תשים לב, אני לא יוצאת בפוסט הזה נגד דיקור סיני אלא נגד הומיאופתיה.

          בתמצות, הטענות שלי נגד הומיאופתיה הן:
          1. מדובר ברפואת אליל – אחרי הדילול של חומר במים באופן הזה, לא נשאר שם כלום. אני, המדע וכל המחקרים שבוצעו בנושא לא מכירים שום תופעה של "זיכרון" של המים.
          2. אם יש להומיאופתיה השפעה חיובית על מטופלים, היא לא נובעת מההומיאופטיה אלא מהמטפל, וקשורה לתמיכה נפשית ורגשית שהוא מעניק למטופל ואולי לאפקט פלצבו.
          3. הומיאופתיה שוללת טיפול מערבי במקביל לה, כולל אנטיביוטיקה, כימותרפיה או הקרנות, תרופות שונות וחיסונים, ובכך מסכנת את החולה ולעיתים רבות גם את סביבתו. זה, אגב, בשונה מגישות אחרות, למשל דיקור סיני, שאינו שולל זאת.
          4. תמיכה ממסדית ומוסדית בהומיאופטיה באה על חשבון השקעות מועילות (וכולנו יודעים שיש גבול לעוגת התקציב) ויוצרת מצג שווא של לגיטימיות שאיננה נתמכת בדבר.

          מקווה שזה היה יותר ברור.

          • קצה הגיב:

            אגב – אני אישה.
            בואי נחזור לדבר על הבנת הנקרא לרגע. איפה בתגובות שלי אמרתי משהו על תקפות או אי תקפות של השיטה הזו? למה החלטת לדבר על זה שוב? באמת לא הבנתי, אבל אני לא חושבת שהבעיה אצלי.

            לי הקפיץ את הפיוז נושא הדיקור הסיני. את מקדמת כבדרך אגב דעה קדומה שלילית עליו, וככה בדיוק הן נוצרות – כל כך אגבי שבכלל אי אפשר לזכור מאיפה שמעת את זה. את מדברת כאילו את הכי מדעית בעולם, אבל בפועל את לא נסמכת על מחקרים, ואפילו לא על נסיון אישי! את סתם מעבירה שמועות חסרות בסיס.
            ואם יש לך כאן איזשהו רצון אמיתי להיות "אובייקטיבית", "מדעית", וכו', ולא סתם להתלהם, תזכרי שהעקרון של המדע הוא לא להגיד "זה לא עובד עד שלא הוכחתי שזה עובד" אלא להגיד "אני עוד לא מבין למה (והאם) זה עובד ומחפש היפותיזה שתסביר את זה". אז בפעם הבאה שאת משמיצה דיקור סיני או שיטה אחרת שאת לא יודעת עליה כלום רק כי זו "רפואה אלטרנטיבית" וזה קל ומותר, תזכרי שאת יוצאת הכי צרת מוחין בעולם.

          • קצה הגיב:

            תיקון: "השיטה הזו" שהתייחסתי אליה בפסקה ראשונה, היא כמובן הומאופתיה.

          • אדוה לוטן הגיב:

            מתנצלת שחשבתי שאת גבר 🙂
            עכשיו אני בטוחה שאת לא מבינה אותי, כי העליתי את נושא הדיקור הסיני בתגובה לבקשתך, ולרגע לא כתבתי שלא התנסיתי בכך, אלא כתבתי שלא עברתי דיקור סיני שעזר לי.

            אני ממש לא מנסה להתלהם, ולגבי מה שכתבת על תקפות מדעית, המקרה שלפנינו הוא לא שלילה של תופעה בגלל שלא ניתן להסביר אותה, אלא ויכוח על עצם קיומה של התופעה. הטענה שטיפול הומיאופתי מרפא, היא זו שאין לה שום סימוכין מדעיים, ולכן אין טעם לנסות ולהסביר כיצד זה קורה, כיוון שאין מה להסביר..

          • אדוה לוטן הגיב:

            ראיתי את התיקון שלך רק אחרי שכתבתי את התגובה, אז תתעלמי מהפסקה הראשונה, פשוט הבנתי אותך לא נכון.

  2. איל הגיב:

    אני מסכים שתפיסה גורפת לפיה הומיאופטיה או דרכי ריפוי בלתי קונבנציונאליות אחרות היא מופרכת (ולא, אני לא מומחה ברפואה, כזו או אחרת 🙂 ). אני גם לא הולך שבי אחר תרופות רק בגלל שהן "טבעיות".

    מצד שני, אני לא חושב שתרופה שאינה מסונתזת במפעל היא בהכרח פלצבו.

    לכן, הבעיה שלי בדברים מעין אלה היא העדר הרגולציה המחקרית השוטפת עליהם, ולא עצם הטיפול עצמו.

    אני מודה שאני גם נוטה לחוסר אמון מסוים במקטרגים הגדולים בתוך הרפואה הקונבנציונלית על הרפואה האלטרנטיבית. במקרים רבים (כמו למשל ספרו של סיימון סינג שאינני זוכר את שמו) זה נשמע כמו ונדטה של הממסד הרפואי נגד הממסד המקביל. וזו ונדטה שקל לערוך, בגלל ה"רוחניות" שמאפיינת פעמים רבות את הרפואה האלטרנטיבית.

    ולגבי האירוע עצמו. יש לי תחושה שאת לא תתאימי לו בכל מקרה. כי בין אם תקחי פלצבו או כדור שינה קונבנציונלי את תרדמי…

    • אדוה לוטן הגיב:

      אני חושבת כמוך ולכן אני לא פוסלת רפואה אלטרנטיבית ככזו.

      הומיאופתיה שונה לדעתי מתחומים אחרים, בכך שהיא באמת לא כוללת כלום… הסיכוי למצוא אפילו מולקולה אחת של החומר בתוך המים/אלכוהול/סוכר המדללים אותו, הוא אפסי. לפי ההומאופתיה, מה שמרפא הוא "הזכרון" של החומר. נו, באמת. כבר ראינו איזו מן השפעה יש למים קדושים.

      לגבי מה שכתבת על ההתנגדות הגדולה – זה מזכיר לי משהו שקראתי – מאמר תגובה של הומאופט על הספר "ריפוי או פיתוי" שמתנגד להומאופתיה. בסוף המאמר מצוטט קטע מהספר שמדבר על היקף המזומנים שהתחום הזה מגלגל. התשובה של ההומיאופת היתה שזה רק מעיד על גודל ההצלחה. ואילו אני חשבתי על זה שאנחנו חיים בעידן שבו תרופות האליל יכולות לגרוף הרבה יותר הכנסות מכפי שהיה בעידן פחות מתוקשר ומקושר. תחשוב על כל ההשקעה הזו במשהו שהוא בעצם – לא כלום. היה טוב יותר לכולנו אם הרפואה המערבית היתה משכילה לתת למטופלים שלה את התמיכה הרגשית לה הם זקוקים, ובמחירים שווים לכל נפש.

      ואני מוחה! הפעם האחרונה שהצלחתי לישון לפני השעה שמונה בערב היתה לפני חצי שנה (אפילו שממש, אבל ממש רציתי…). אלא אם כן אתה מציע לעשות בייביסיטר לילדים 😉

  3. אני קצת בדילמה כאן, כי מצד אחד *כל* מה שאומרים ההומאופתים כדי להסביר את שיטת הטיפול הזו נשמע לי כמו קשקוש מוחלט, ומצד שני גם אני וגם ילדי נעזרנו בה, לרוב מאד בהצלחה.

    אז ככל שזה נוגע לרציונליות, מבחינתי להעזר במה שעובד (עבורך) זה סופר רציונלי, גם אם אין לך מושג למה ואם מדובר ברפואת אליל. פלצבו? הייתי מוכנה לקבל את זה, אבל חלק מההצלחות – היותר מרשימות – היו על ילדים קטנים מאד.

    וזה משאיר שתי טענות שלך:

    א. ההתנגדות לרפואה מערבית – אני כמעט לא נתקלתי בזה אצל ההומאופתים שאני מכירה, ובמעט שנתקלתי אכן התעצבנתי (כי ההתנגדות לוותה בבורות מחפירה בכל הנוגע לפיזיולוגיה). המסקנה? או ללכת להומאופת שהוא גם רופא (ויש כאלה) או לשמוע את ההומאופת במקביל לרופא ולהחליט לבד. אגב, להפעיל שיקול דעת זה תמיד רעיון טוב, כם כשמדברים עם רופאים, נכון?

    ב. השקעת משאבים – כיוון שעלי ועל משפחתי ההומאופתיה עבדה, דווקא לא אכפת לי שמשקיעים במחקר בה, השאלה היא רק למה. אם זה לצורך יחסי ציבור (ואני חושדת שכל הקטע של "רפואה משלימה" בקופות החולים הוא רק יחסי ציבור, תוך ציניות גמורה של הקופה כלפי התועלת בטיפולים) אז זה עוד ביטוי נוסף לה שאנחנו חיים בעולם דפוק, ואני מצטרפת לעצבים שלך.

    לסיום, נושא החיסונים ראוי לדיון נפרד. הייתי רוצה שמישהו "ממסדי" פעם יתייחס לטענות של מתנגדי החיסונים בצורה רצינית ולא דמאגוגית, ובעיקר ידון לעומק בסיכונים שלהם (יש כאלה? עד כמה הם נפוצים? ממה הם נובעים?) ובצורך האמיתי לנתינתם. כרגע אני מרגישה קצת אבודה בין ההפחדות של שני הצדדים.

    • אדוה לוטן הגיב:

      אני קראתי שנעשו מחקרים על אפקט הפלצבו גם בילדים קטנים מאוד ונמצא כי הוא קיים, כך שזה לא שולל את העניין. אני חושבת שאם טיפול עוזר בזכות אפקט הפלצבו ובזכות טיפול נפשי ורגשי, זה מאוד חיובי. הבעיה היא באותם מקרים בהם זה בא על חשבון צורך אמיתי ודחוף בטיפול מסוג אחר.
      מכיוון שבתחום הזה (ובתחומים רבים אחרים של רפואה אלטרנטיבית) טיב הטיפול = טיב המטפל, אז עבורך מטפל טוב יהיה כזה שיהיה כנראה פחות פנאטי ולא ישלול צורות טיפול אחרות (גם אם לאו דווקא יעודד אותן). אני יכולה לומר לך שלי בהחלט יצא להתקל במקרים של שלילת רפואה מערבית ואני חושדת שזה הרבה יותר חזק כשהמטפל עומד מול מישהו שאין לו מושג ירוק ברפואה או במדע.
      כל המחקרים שנעשו עד היום בהומיאופתיה, התמקדו בשאלה "האם זה עובד" ולא "איך זה עובד". זה לבד צריך להכצביע על עומק הבעיה. הסיבה שנערכו כל כך הרבה מחקרים, היא שבעשרות השנים האחרונות יש פריחה מחודשת של התחום ויש בעלי אינטרסים מכל מני כיוונים שרוצים להוכיח שזה אכן כך (או לא כך). הבעיה שכל המחקרים שנערכו עד היום לא מצליחים להוכיח שזה עובד. הטעות הנפוצה של לראות מקרה של אדם שהומיאופתיה עזרה לו, ולהכריז שזה מוכיח שהומיאופתיה עובדת, היא מה שמאפשר להומיאופתים לומר שזה "הוכח מחקרית" כי באיזשהו מחקר נמצא שיש 8% מקרים שבהם זה עבד. אבל כמובן שזה לא עקבי ולא עומד בסטנדרטים של הוכחה מדעית.
      וכן, אני חושבת שאת צודקת לגבי קופות החולים, וזה חלק גדול מהבעיה. גם קופות החולים (וגם חלק מהמטפלים, אני חושדת) "מתלבשים" על הטרנד ומגלגלים הרבה מאוד כסף, ואנשים משלמים כי הם חושבים שיש בזה משהו ממשי. אז אם הולכים לטיפול הומיאופתי מתוך מחשבה שאין בזה משהו מעבר לטיפול תומך, סבבה, אבל צריך להבין את זה. ומקופות החולים הייתי מצפה שישקיעו את הכסף שהם גובים ממני בטיפולים ממשיים.
      לגבי החיסונים, קראתי לא מעט תשובות ממסדיות רציניות – אני אנסה להביא כאלו.

  4. עדי הגיב:

    אני הומאופתית. כשבדקתי את התחום ללימודים, כדי לבדוק אם הומאופתיה עובדת, לא הלכתי לקרוא- הלכתי לנסות. ואת יודעת מה קרה? נתנו לי תרופה שלא התאימה לי. וזה עשה דברים לא טובים. הסקתי מזה, שהומאופתיה כן עובדת ואינה אפקט פלצבו, והלכתי ללמוד (לאחר שכמובן החלפתי מטפל הומאופתש"תיקן" את המצב. ולא היתה לי בעיה עם המטפל הקודם, זה פשוט לא עבד לכיוון הנכון. גם רופאים טועים, גם הומאופתים טועים).
    א. אנטיביטיקה היא לא מילה גסה. אם יש צורך, אני לא אומרת "בשום פנים ואופן". אבל אכן ניתן לטפל בהומאופתיה גם במקרים של דלקות חריפות, וטיפלת במקרים רבים של דלקות שהאנטיביוטיקה לא הזיזה להן. (בהצלחה רבה, תודה רבה)
    אינני מעניקה תמיכה נפשית. אם מגיע אדם שזקוק לזה, אני מפנה אותו לפסיכולוג.
    אני יכולה להראות לך מראי מקום של מספיק מחקרים, אם יש לך עניין בזה, אך לא נראה לי שזה העניין כאן (גם אותי הם פחות עניינו, כשבדקתי אם ללכת ללמוד את זה ניסיתי קודם כל על עצמי לראות מה קורה)
    מנטילה חד פעמית של תרופה הומאופתית, ולא משנה הכמות, לא יקרה כלום.
    נזק נותר מ"פמפום" של תרופה הומאופתית. לכן יש לשער שלא קרה כלום.
    אם שיפור בהומאופתיה נובע מאפקט פלצבו, האם לא ניתן לטעון את אותו הדבר על תרופות קונבנציונליות? (אני לא מקבלת את הטיעון שבתרופות קונבנציונליות "יש חומר" וברמדיס הומאופתית "אין חומר". מבחינתי, אין לנו הכלים כיום לראות את מה שיש בתרופות הומאופתיות. (בסדר, לפני כמה שנים גם לא היו לנו הכלים לראות דברים אחרים יותר גדולים).
    הומאופתים אינם שולים סוגים אחרים של טיפול. רופאים צרי אופקים (ולא כל הרופאים כאלה) הם אלה ששוללים סוגים אחרים של טיפולים.
    אם את מעוניינת לבדוק את העניין, אשמח לשלוח לך כל חומר שתרצי, ולענות על כל שאלה שתרצי- ובלבד שלא תעליב או תפגע (בטענה שאין כלום בטיפול הזה. אני משקיעה המון בלבחור את התרופה המתאימה, (לא, אני לא נותנת על הדרך טיפול נפשי), ומאד רצינית כלפי העבודה שלי. וכל זה אחרי בדיקה מקרוב ולא "מחקרים" (שאני בטוחה שיוכיחו את מה שהחוקרים ירצו להוכיח)

  5. איל הגיב:

    דבריי לא נאמרים במטרה לפגוע – אולם מדבריך לא הבנתי כלל מה עושה הומאופתיה, ואיך את מתמודדת עם הטענות שהועלו כנגדה.

  6. אביב הגיב:

    מסכים לכל מילה בפוסט ואף מריע למשפט הסיום!

    לדעתי לא מומלץ להיכנס לדיון עם "מאמינים". הטיעונים הלוגים אינם ערבים לאזני ה"מאמין" הממוצע ובדרך כלל הוא עצמו מעורב עד צוואר בעסקי ה"אלטרנטיבי" למיניהם. אם כלקוח משלם (אז הוא מתודלק במנה גדושה של דיסוננס קוגניטיבי), ובוודאי כ"מטפל" – שפרנסתו תלויה בדבר.

    99 אחוז מה"דיונים" האלה מסתיימים בכך שה"מאמין" מטיח בבן שיחו הספקן כי הוא "אינו פתוח". לא חבל על הזמן? 🙂

    במקומות אחרים מתפתחים לעתים דיונים עמוקים מאוד, שבהם נכנסים באמת לכל הפרטים ואף קובעים מסקנה. זירה כזו היתה בית המשפט בבריטניה (אמנם לא בהקשר להומאופתיה, אך למשהו קרוב):

    http://theness.com/neurologicablog/index.php/simon-singh-has-won/

    • אדוה לוטן הגיב:

      כן, המלחמה בין סינג והכירופרקטים אכן היתה עניין מרתק.

      אני חושבת שיש מקום לקיים דיון בנושא הזה, ובוודאי באינטרנט, אבל לא בשביל לשכנע את המאמינים כדבריך, אלא כדי לתת מידע לכל מי שהם לא חלק מהעוסקים בתחום מצד אחד ולא ספקנים ובעלי חשיבה ביקורתית מצד שני. המון אנשים לא יודעים מה זה הומיאופתיה. חבר מהעבודה שקרא את הפוסט הזה בא אלי מופתע מאוד ואמר שמעולם לא ידע שזו הומיאופתיה – הוא היה תחת הרושם שמדובר ב"משהו טבעי". ויש רבים מאוד כמוהם. ולכן אני חושבת שחייבים להמשיך ולספק מידע בנושא. אם אחרי שיהיה להם את כל המידע, יקבלו החלטה מושכלת להשתמש בהומיאופתיה, זו כבר החלטה שלהם. אבל שלפחות יהיה להם את המידע…

  7. אביב הגיב:

    גם כאן את צודקת. ראוי וחשוב לחלוק את המידע החשוב עם הציבור. התכוונתי לדיונים מהסוג שהתפתח מעל תגובתי.

  8. אבישי הגיב:

    אדוה היקרה
    שמי אבישי קמינר, הומאופת קלאסי, ונתקלת רק לאחרונה בפוסטים שלך שיוצאים בצורה חדה ומשמעית כנגד ההומאופתיה.
    ברצוני לענות לטענות המוטחות בצורה קבועה ובמנטרה קבועה והם בעיקר מייצגים תפיסה של קיבעון. קיבעון?! כן קיבעון, קיבעון מחשבתי.
    נכון, הומאופתיה אינה עומדת במבחן ובכלים של עולם הרפואה. זה מדולל, זה עובר את מספר אבוגדרו (ומי אמר שאנחנו לא בקיאים לא בכימיה או בפתולוגיה ופיזיולוגיה?) ובהחלט ניתן לומר שמה שמקבלים זה בעצם מים! האומנם?!
    היכולת להשמיץ ולהפריך כל מה שאנחנו לא מבינים או שמה שפימפמו לנו כילדים או באוניברסיטה, מעידים על קיבעון מחשבתי- בדיוק כזה שמקבע אותנו והופך אותנו לצרי מחשבה ובינוניים. הדברים לא באים כהשמצה אלא מתוך הסתכלות רחבה יותר. יש משהו מוזר באמירה שמים מדוללים עם חומר מסוגלים לרפא את האדם.
    ובכל זאת ברצוני להפנות את תשומת ליבך עוד אל המקורות- לתנ"ך, כבר שם מופי העיקרון ההומאופתי- דומה בדומה ירפא. פרשת מי מרה- בני ישראל חונים במדבר ומגיעים סוף כל סוף למקור מים. אבל… המים מלוחים! אלוהים מורה למשה להשליך עץ מר, והרי זה פלא… המים הופכים מתוקים. הפניה נוספת למקורות היא כאשר בני ישראל חוצים את ים סוף ומייד לאחר מכן יוצאת מרים במחולות שירת מרים. מייד אח"כ מלינים בני ישראל על אלוהים ששולח ומכה בהם את השרפים והנחשים שקוטלים אותם. משה מבקש את רחמי האל וכל מי שמביע חרטה שם משה על המטה שלו נחש מנחושת, וכל מי שמביט בו נרפא!
    גם בהומאופתיה יש הקבלה מאוד חזקה בין החומר נחושת, לבין הפגיעה וההכנות ההומאופתיות מארס של נחש. נשמע מוזר לא?! וזע עוד מהמקורות- מהתנ"כ!!!
    גם פרצלזוס, ואם אינני טועה גם היפוקרטס מדברים על עיקרון של חוק הדימיון- דומה ירפא דומה.
    זה שאנחנו לא רואים או מרגישים או יכולים למדוד משהו, אין זה אומר שהוא אינו קיים, מופרך או מבוטל. מה שיש לנו זה ספקות לגביו!
    ועכשיו לעיקר:
    1. בהכשרתנו כהומאופתים אנו מחוייבים לעבור קורסים של רפואה מערבית הכוללים שיעורים של אנטומיה, פתולוגיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה ועוד… אנחנו חייבים!!! לעבור כל קורס כזה על מנת שנוכל לקבל תעודה. המשמעות- יש לנו גם ידע וכלים של הרפואה שעוזרים ומסייעים בטיפול פרטני לפי האבחנה הרפואית.
    2. הומאופתיה שוללת את הרפואה. לא מדוייק!!! אין לי דבר או חצי דבר עם רופאים. להיפך, במהלך לימודיי, יצא לי להסתובב במחלקות של ביה"ח הילל יפה וגם אסף הרופא ולראות כמה הרופאים מנסים לעזור למטופלים שלהם. זה יצר בי רגשי הערכה רבה לרופאים.
    הומאופתיה מתבוננת על פתולוגיה בצורה שלמה והוליסטית ולא רק פיזית או רגשית בלי קשר בין הדברים. כאן השוני הגדול והמהותי שבין הומאופתיה ורפואה.
    3. הומאופתיםאומרים לא לקחת תרופות או חיסונים ואנטיביוטיקה- זה כבר גובל במשהו שהוא לא אתי וגם לא חוקי. אנחנו לא רופאים ואסור לי ולקולגות שלי לומר כזה דבר, אלא אם הם גם רופאים.
    4. הומאופתיה שוללת ולא עובדת עם הרפואה- שוב לא נכון. יש לי מטופלים שנוטלים תרופות כרוניות, ובמקביל נוטלים הכנות הומאופתיות שעוזרות למערכת החיסונית שלהם, ומשפרות עוד יותר את מצבם, כך שבהדרגה ועם התייעצות עם הרופא המומחה הם יורדים במינונים של התרופות. את זה לא אני מחליט או קובע.
    5. הומאופתיה שוללת חיסונים וזה פוגע בכולנו. רציתי להאיר את עינייך בנושא זה. החיסון הראשון שהומצא ע"י לואי פסטר, מקורו לקוח מההומאופתיה. פסטר ראה מה האנמן עשה עם רמדי שהוכנה מריר של כלב חולה בכלבת, ומשם הוא לקח את זה ופיתח את החיסון כנגד כלבת.
    במציאות של היום ישנם הרבה מאוד חיסונים שאינם מוצדקים לתת בשנה הראשונה, או כאלה שאם נותנים מונעים חיסון לכל החיים (מה שלא יקרה עם מתן חיסון)מחלות כמו אדמת או אבעבועות רוח. הנזקים אח"כ יותר גדולים. אין לי בעיה אישית עם חיסונים, אני מעדיף שייתנו אותם אחרי גיל שנה, כשהמערכת החיסונית של התינוק יכולה לעמוד בה.
    6. הומאופתיה היא אפקט פלצבו ועובדת רק על סמך התמיכה הרגשית של ההומאופת במטופלים שלו. זה כבר גובל בשערוריה! אני לא מעניק ולא מתיימר להעניק טיפול רגשי! מי שצריך כזה אני אפנה אותו לפסיכולוג. המטופלים מקבלים מענה לצרכים שלהם בהקשר ובהתייחס לטיפול, ואיני מבלה בטלפון או בקליניקה לתמוך רגשית במטופליי! אני תמיד שם בשבילם והם יודעים את זה, אך רק בהתייחס לטיפול ההומאופתי והבעיה שבגינה הגיעו אליי.
    אגב אפקט פלצבו, אם הומאופתיה היא אכן אפקט פלצבו, אשמח לדעת אם ניתן יהיה להסביר כיצד ניתן להסביר את ההצלחות של טיפולים הומאופתיים בתינוקות, מחוסרי הכרה ובבעלי חיים.
    זהו, נראה לי שעניתי כמעט על רוב השאלות והטענות 🙂
    אשמח לשמוע את תגובתך
    אבישי

    • אדוה לוטן הגיב:

      שלום אבישי,
      אני מציעה שלא ניכנס לדיונים בנושא קיבעון מחשבתי כן או לא. אני חושבת שיש פה הסבלי תפיסה הרבה יותר עמוקים, ומקריאת התגובה שלך אני רואה שגם אתה – כמו רבים אחרים בתחום שלך – לא מבין מהו התהליך המדעי ואיך זה בכלל עובד. אני מציעה שגם נשאיר את התנ"ך מחוץ לתמונה, ולו בגלל שזה הטיעון האחרון שישכנע אותי וספקנים כמותי. בוא ניצמד לעובדות, ולא לאגדות.

      אתייחס לסעיפים שלך אחד אחד:
      1. בהכשרתנו אנחנו מחוייבים לעבור קורסים בפרמקולוגיה ופיזיולוגיה – אז מה? זה לא משנה אם הטיפול שאתם מציעים הוא חסר ערך פרמקולוגי או פיזיולוגי.
      2. הומיאופתיה לא שוללת את הרפואה – אני מתנצלת אם נפלתי פה לאותה מלכודת שאני מזהירה מפניה והשתמשתי באנקדוטות כהכללה. אתקן – יש הומיאופתים רבים שמניעים את המטופלים שלהם מפני טיפול ברפואה קונבנציונאלית. זו לא שלילה של הרפואה?
      3. הומיאופתים אינם אומרים לא לקחת תרופות וחיסונים. ובכן, אני שמחה שאתה פועל לפי כללי אתיקה, אבל אני מצטערת לומר לך שרבים בתחומך לא עושים זאת, ראה למשל את המקרה של הומיאופתיה במקום חיסון למלריה… ויש מקרים נוספים.
      4. כמו שכתבתי לעיל.
      5. אני לא יודעת אם מה שאתה אומר על פסטר נכון, אבל גם אם כן זה ממש לא רלוונטי – אין שום קשר בין החיסון כפי שפסטר המציא אותו וכפי שהוא מיוצר היום, ובין הומיאופתיה, וכמי שיש לו רקע בפרמקולוגיה ופיזיולוגיה, גם אתה אמור לדעת את זה.
      6. לא אמרתי שהומאופתים נותנים טיפול רגשי, אמרתי שהטיפול מצליח בזכות תמיכה רגשית שהוא נותן למטופל. זה לא אותו הדבר. פלצבו, שהוא אפקט חזק מאוד ויותר ויותר מתברר שיש לו השפעה גם ברפואה – כולל מחקרים שגילו שניתוחים מסוימים הביאו לשיפור רק בזכות פלצבו – הוא אפקט שפועל על המח שלנו ברמה הרגשית. איך זה עובד על תינוקות וכו' – ובכן, המטפל הוא גורם מרכזי כאן. וכאשר המטפל מאמין שיש בטיפול שלו כח לעזור, הטיפול שלו יהיה אחר ועשוי להיות אפקטיבי יותר בזכות הביטחון שהוא משרה במטופל שלו. זו הסיבה שמחקרים שלא מבוצעים בסמיות כפולה סובלים מהטיות, ורק כאשר מנטרלים אותן מתברר חוסר האפקטיביות הממשי של הטיפול.

    • אילנה הגיב:

      הי אבישי,
      זו אילנה למדתי איתך איזו שנה או שתיים במכללה למנהל,
      לצערי אדווה נמנית מסוג האנשים שחבל להשקיע בו זמן רב כל כך בהסברים והוכחות,
      הדרך שלה להתנהלות ביקום היא הטחת ביקורת, ציניות והתלהמות. יש אנשים כאלה וזה בסדר. כך היא מרגישה את הקיום שלה טוב יותר. העיקר שאנחנו יודעים מה טוב עבורנו. ואגב כל הכבוד על הדרך שעשית ויישר כוח. המון בהצלחה 🙂

  9. איל הגיב:

    אנסה לענות (במקום או בנוסף) לחלק מהדברים:

    * למיטב ידיעתי, עד היום הומאופתיה לא הוכחה בשום אופן בניסוי קליני מבוקר. כזה עם קבוצות ביקורת וכיוצב'. ההצלחה שלה לא עלתה על הצלחה של קבוצת הפלצבו.

    * כאדם רציונאלי, העובדה שהתנ"ך אומר דברים לא מהווה בעיני ראייה לדבר. בתנ"ך מסופרים שלל סיפורים מדהימים ועדיין אנחנו לא סבורים שמספיק שנטה את המטה שלנו כדי שהמים ייחצו לחרבה. באותה רוח, התפיסה לפיה למים יש "זיכרון" היא מוזרה. גם בגלל עצם העניין – אבל זה ניחא, אני סתם קטן אמונה. אבל מעבר לכך – למה שהמים יזכרו רק את החומר הזה? למה לא שלל חומרים נוספים שעברו במים הללו במשך אלפי השנים האחרונות?

    * הניסיון להשוות בין חיסונים של פסטר לבין הומאופתיה הוא שקר. יש הבדל בין חיסון מוחלש, במסגרתו ניתן לאתר בהחלט מולקולות של החיידק לבין הומאופתיה שמדללת את החומר באופן שאין בנוזל ולו זכר לחומר המדולל.

    * לגבי פלצבו בתינוקות ובבעלי חיים. הוכח כבר, כי פלצבו עובד כשהמטופל מאמין במיוחד בטיפול שהוא מעניק. זו הסיבה שכאשר עושים ניסויים קליניים גם הסגל הרפואי שנותן את התרופה לא יודע אם הוא נותן פלצבו או את התרופה האמיתית. הדבר נכון גם לגבי תינוקות ובעלי חיים.

    * אני שמח מאד שאתה הומאופת אחראי ולא שולל את הרפואה הקונבנציונאלית. אבל זה לא המצב אצל רבים אחרים. ויש גם מטופלים רבים שכלל לא פונה לרפואה הקונבנציונאלית (או פונים אליה באיחור) כי הם מבזבזים את הזמן (ואת הכסף) שלהם על תרופה הומאופתית.

  10. אילנה הגיב:

    אדווה יקרה,
    הייתי מציעה לך לבדוק ולהסתמך על מקורות מהמינים יותר מויקיפדיה. כפי שאת יודעת המדע והרפואה נשענים על בחינת מספר רב של נחקרים ואף מבצעים קבוצות ביקורת (אגב גם ההומיאופתיה בתהליך בחינת הרמדיס עושה זאת בתהליך פרובינג נרחב) ולכן להסיק מסקנות כתוצאה מטיפול כושל בו התנסית סליחה אבל זו בורות גמורה. אני מטפלת באימי חולת אלצהיימר בעזרת הומיאופתיה – אימי לא מבינה ולא מודעת לקבל התרופות ועם זאת ההתדרדרות נעצרה, כשהפסקנו את מתן ההומיאופתיה החלה שוב התדרדרות וכשחזרנו לתת אותה הפלא ופלא המצב חזר לקדמותו והתייצב, כשהיא מדוכדכת לאחר קבל כדור הסוכר הקטן והשטותי כדברייך מיד מצב הרוח משתפר והיא חוזרת לחייך. מעבר לזה כאשר ילדיי מקבלים מכה והמקום מתנפח רמדי בשם ארניקה מורידה את הנפיחות והכאב תוך רבע שעה שלא לדבר על מחלות חום ושלשולים שההומיאופתיה מעבירה כבדרך קסם. אז לפני שאת יוצאת בציד מכשפות הייתי מציעה לך לשוחח עם מאות אנשים שחוו שינוי מהותי בחייהם בזכות טיפול הומיאופתי מוצלח, קצת פחות להשתלח ולהיות פחות צינית, ביקורתית ומגכחת, זה לא טוב לך לבריאות ובטח לא מזמן עבורך חוויות חיוביות.

    • אדוה לוטן הגיב:

      אני מניחה שקראת את הפוסט שלי, אבל אולי לא הבנת את הפואנטה. אני מקבלת את התועלת של הומיאופטיה (וסוגים אחרים של רפואה אלטרנטיבית) בזכות אפקט הפלאצבו. האפקט הזה הוא גדול ונמדד בהמון מצבים, כולל מצבים שבהם אי אפשר לחשוד שהמטופל מבין במה מדובר, כגון טיפול בבעלי חיים ברמדי הומאופטיים (אגב, בניסוי שערכו שם מצאו שהפלאצבו עבד על המטפל ולא על המטופל – כשהמטפלים חשבו שהם מביאים תועלת רבה למטופל, צורת הטיפול שנתנו היתה כזו שאכן הועילו לו יותר. מרתק). כך שלעולם לא אגיד למישהו שלא ישתמש בהומיאופטיה. אם זה טוב לך ולמשפחתך, אשרייך ואני מאחלת לך רוב בריאות ואושר. אגב, יש לי חברים ובני משפחה שנעזרים בכל מני טיפולים כאלו (לאו דווקא הומיאופטיה) ומבחינתי זה סבבה, כל עוד לא מדובר במשהו מסכן חיים.

      אבל יש לי בעיה רצינית כאשר דוחפים הומאופטיה במקום טיפולים רפואיים מתאימים ואף חיוניים. והנה, בימים אלו ממש יש לנו דוגמאות, כאשר ההומאופט ד"ר רוזנטל לא רק שמשכנע הורים שלא לחסן לפוליו (ובכך מסכן מאות אלפי אנשים במדינה), הוא גם מוכר להם חיסון הומיאופטי לפוליו. זו במקרה הטוב שערוריה, במקרה הגרוע עבירה על חוקי האתיקה.

      אם מעניין אותך להבין יותר טוב את העמדה שלי, ולא רק להניח שאני צינית, מתלהמת ומטיחה ביקורת כדרך ההתנהלות שלי ביקום, אני מאוד ממליצה על הספר "ריפוי או פיתוי". זה ספר שמסביר את הרעיון של רפואה מבוססת ראיות, תפיסה שאחראית לרוב ההתקדמות הרפואית במאה השנים האחרונות, ואח"כ בודק לאור התפיסה הזו מספר אסכולות של רפואה משלימה, כולל הומיאפטיה. אשמח לשמוע מה את חושבת אחרי שקראת את הספר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 78 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: