המידע, הוא של כולם!

בסוף השבוע שעבר נפרדתי מעמיתי ביחידת המחשוב של הכנסת, ומהכנסת בכלל. זו היתה פרידה קצת שמחה, קצת עצובה ודי מחמיאה. אבל באופן די מפתיע, הפרידה הזו לא סיימה את התפקיד עדיין. שבוע קודם לכן, הוזמנתי ע"י דן לנדאו, מנכ"ל הכנסת, להצטרף לסיור פרלמנטים אירופאיים שהוא עורך כדי לקבל מידע שיסייע לו בקבלת החלטות לגבי אתר האינטרנט של הכנסת.

זו הזמנה מהסוג שקשה לסרב לה, ומכיוון ש-HP היתה מעוניינת שאסע, יחד עם מחליפתי בתפקיד (לטובת המשכיות וחפיפה), הנה אני כותבת את הפוסט הזה במלון בלונדון, אחרי ביקור קצר בהולנד. סוג של הפתעה 🙂

 

בחודשים האחרונים אני עוסקת בכתיבת אפיון-על עבור אתר האינטרנט של הכנסת. תהליך ארוך למדי שהחל עוד לפני שאני נכנסתי לתמונה, בסדרה ארוכה של דיונים פנימיים. תוך כדי האפיון היו דיונים רבים שעסקו בדילמות של מדיניות. מתברר שהסוגיות שבהן מתלבטת הכנסת דומות מאוד לסוגיות שבהן מתלבטים פרלמנטים אחרים.

אחת הסוגיות האלו קשורה בשקיפות וחופש המידע, וספציפית באופן שבו מגישים את המידע לציבור. כיום אתר האינטרנט של הכנסת מכיל לא מעט מידע שוטף: נוסחי הצעות חוק, פרוטוקולים של ישיבות מליאה (כולל וידאו) וישיבות ועדה. סדרי יום של ישיבות ועדה מתוכננות, נוכחות חברי הכנסת כרגע במשכן, ועוד.

במערכות הפנימיות של הכנסת מנוהל המידע כמובן באופן שמאחד את כל הנתונים האלו ומראה את הקשרים בניהם. לדוגמה, עבור הצעות חוק מנוהלים פרטים רבים לגבי הסטטוס של הצעת החוק בתהליך הפרלמנטארי, מילות מפתח הקשורות להצעת החוק, מי נאם לגבי הצעה זו ומתי, מתי נידונה בוועדה ומי נכח בדיון, ועוד ועוד.

אחד הדברים שלגביהם היתה הסכמה מוחלטת מהיום הראשון בדיונים שערכנו, היה הצורך לחשוף את המידע הפרלמנטארי באתר, בצורה נגישה מאוד ונוחה לשימוש. נרצה למשל לאפשר לציבור להגיע בקלות להצעת חוק כלשהי, להראות באיזה שלב בתהליך החקיקה היא נמצאת, להציג את הנוסח הנוכחי ונוסחים קודמים, מה היו נתוני ההצבעות במליאה, נאומים ודיונים שנערכו לגביה ועוד ועוד.

 

אבל יש עוד היבט למידע, והוא נתונים סטטיסטיים. מרק טווין כבר אמר (או שאולי היה זה ד'יזראלי) "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים רגילים, שקרים גסים וסטטיסטיקה". כשמציגים מידע סטטיסטי, הגבול בין הצגת נתונים נקיים ובין מתן פרשנות הוא מאוד מאוד דק.

למשל, מי שייכנס לאתר הכנסת הפתוחה יראה שם נתונים לגבי נוכחות חבר הכנסת במשכן או בדיוני הועדות. זה מידע נקי ונטול פרשנות. אבל לידו יש תווית קטנה שמסמנת האם מדובר בנוכחות מעל או מתחת לממוצע, והציון הזה הוא בפרוש פרשנות פוליטית. דוגמה קיצונית יותר היא סימון האם ח"כ הצביע בהתאם או בניגוד לעמדת הקואליציה או האופוזיציה לה הוא משתייך. אתר הכנסת אינו יכול להציג פרשנויות או הטיות פוליטיות ולכן נשאלת השאלה האם מציגים כלל מידע סטטיסטי וכיצד.

גם ויזואליזציה של מידע מהווה פרשנות משמעותית מאוד. כל מי שראה אינפוגרפיקה בשנים האחרונות, יודע על מה אני מדברת.

 

שאלנו את השאלה הזו כשנפגשנו אתמול עם אנשי המידע והמחשוב של הפרלמנט ההולנדי. הם בחרו בפתרון שבעיני הוא נכון מאוד. מצד אחד הם משקיעים הרבה אנרגיה ביצירת מאגר מידע עשיר, בעל הקישורים הנכונים וההקשרים הנכונים, שיאפשר דליית מידע גלוי וסמוי מתוכו. מצד שני, הם מתכוונים להעמיד לרשות הציבור פיד של מידע גולמי (מעין API כהגדרתם) שיכיל את המידע הזה בפורמט סטנדרטי. למעשה הם אומרים: הנה כל המידע, כל אחד יכול לקחת אותו ולעשות בו כרצונו.

 

אני חושבת שזה פתרון מנצח מכל הכיוונים. הוא מבטיח שהציבור יקבל את כל המידע (שהוא למעשה שלו) ומאפשר שקיפות מקסימלית. יותר מסתם שקיפות – זה פתרון שיחסוך מאמץ בקבלה ואיתור של מידע שמקורו בפרלמנט. הוא מאפשר ואפילו מעודד גופים שונים לעשות שימוש במידע הזה ולהציג אותו באופנים שונים למטרותיהם שלהם. אין לי ספק שהמטרות האלו יהיו מוטות פוליטית, אבל כל עוד זה נעשה ע"י גורמים עצמאיים, אין בכך שום בעיה. דוגמה מעולה לשירות כזה היא אתר data.gov שהעמיד הממשל בארה"ב.

 

מה שיספק איזון מקסימלי, יהיה העמדת כלי באתר שמאפשר להן לצפות במידע הגולמי בצורה קריאה, וכן לבצע ניתוחים שונים, תוך כדי בחירה של פרמטרים וצורת עיבוד המידע.

כלי כזה יספק נגישות מקסימלית למידע, ויאפשר גם לאזרח שמצד אחד אין לו משאבים לעבד את המידע הגולמי שהכנסת תספק ומצד שני לא רוצה לצרוך את הידע דרך גופים עצמאיים שונים, לצפות במידע ולפתח תובנות משל עצמו.

 

עכשיו רק נדרש לראות האם המנכ"ל השתכנע, ולברר מהי העלות…

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: ,
פורסם ב-טכנולוגיה אנושית
39 תגובות ב“המידע, הוא של כולם!
  1. לי יש תהיות לגבי נתונים גולמיים – האם יש סוג של נתונים שאסור לאפשר גולמי או שהכל שקוף? האם ניתן לייצר עיוותים בשל חוסר ידיעה? או שאלו פחדים קדמוניים שצריך להשתחרר מהם?

    • אדוה לוטן הגיב:

      למה כוונתך "לייצר עיוותים בשל חוסר ידיעה"?

    • עירא הגיב:

      סיגלית: מלבד מידע מסווג/בטחוני ומידע אישי ופרטי על אזרחים ועובדי הממשלה שאינם נציגי הציבור, למה שמידע גולמי לא ישוחרר?

      אדווה, נשמח אם תציגי לקהל את מחליפתך בתפקיד, ואת מוזמנת להראות לה את הרשימה שריכזנו באתר הויקי של "המקור" אם את עוד לא מכירה אותה. במיוחד מרשימות הדוגמאות מבית היוצר של קרן אור השמש (The Sunlight Foundation) לגבי אגרגציות של מידע גולמי.

      העמוד:
      http://wiki.hamakor.org.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97

      • אדוה לוטן הגיב:

        המחלפיה שלי קצת ביישנית, אבל היא אמרה תודה על הלינק, ואני גם אעביר אותו למנכ"ל הכנסת ויתר המשתתפים – יש שם לינקים מאוד מעניינים ואכן מרשימים.

        • עירא הגיב:

          מה שיפה זה שהרבה מהאתרים העצמאיים הם בקוד פתוח בעצמם (בולטים אלו של קרן אור השמש ו-My Society), וזה יאפשר לכם הצצה על הפורמטים המועדפים, ואולי זה יעזור לנסח את הפורמטים והסכמות לפרויקט. אם הכלים שבשימוש היום עושים את העבודה, זה גם יקל עלינו כאן בחוץ להתאים כלים קיימים מהעולם לעבודה מול המידע הגולמי שתפיק הכנסת.

          באותה הזדמנות, אני רוצה לציין, שאם תפתחו את הקוד של המערכת של הכנסת, יש פוטנציאל לשיתוף פעולה ממקודדים בחוץ, אנשים שכרגע למשל משקיעים בפרויקטים כמו "כנסת פתוחה" ואחרים.

          • אדוה לוטן הגיב:

            אני חושבת שאתה צודק מאוד, ואת ההמלצה להתחבר לפורמטים קיימים ואת הקישור לאתר "המקור" כבר הכנסתי לאפיון-העל.
            לגבי נושא פתיחת הקוד, יש פה היבטים שלא ברור לי איך מתגברים עליהם, בעיקר עיסקיים, כיוון שיהיה מי שיהיה הספק שיפתח את האתר (וזה יהיה ספק חיצוני, לכנסת אין אנשי פיתוח משלה), אני בספק אם הוא יסכים לשלב קוד שמתקבל ממקורות חיצוניים.

  2. נדב פרץ הגיב:

    מעבר לשאלה החשובה של איך להציג את המידע, אם אתר הכנסת יכיל רק את החלק הראשון שאת מציגה כאן – קישור בין הצעת החוק, לדיון במליאה, לדיון בועדה, לחברי הכנסת הרלוונטיים וכו' – אני הופך להיות, רשמית, מעריץ שלך ושל כל אחד אחר שאחראי לשינוי הזה.
    ואם, בתור צ'ופר, האתר יעבוד גם בדפדפנים שאינם IE, זו כבר תהפוך להיות הערצת עולם.
    (נדב, בעל שעות רבות של נסיון בגלישה באתר הכנסת…)

  3. יגאל חמיש הגיב:

    פוסט מעורר מחשבה ומחכים, תודה!
    אני מסכים בהחלט שהמידע הוא של כולנו, ויותר מכך: כפריק של RSS, אני חושב שמה שכדאי לעשות הוא לאפשר לכל גולש ומתעניין לבנות בעצמו את ה Feed שהוא מעוניין לקבל, כלומר, לא להציע מגוון מוגבל מראש.
    דוגמה יפה לכך אפשר לראות דווקא באתר של "למטייל" בכתובת הזו: http://bit.ly/hjd75O.
    למה זה נכון יותר בעיני? משום שזו דרך להעביר גם מסר משמעותי לקידום התרבות הפוליטית בישראל: כאזרח יוזם ומעורב, אני מגדיר לעצמי מה מעניין אותי, ולא "סומך" על השלטון שיחליט בשבילי מה לקרוא…
    אגב, הנה מה שכתבתי על שימוש מושכל ב RSS לפני מספר ימים: http://bit.ly/c0ZK0P.
    כל טוב ובהצלחה,
    יגאל חמיש

    • אדוה לוטן הגיב:

      תודה רבה יגאל 🙂

      מה שאתה כותב על RSS נכון מאוד (בתור משתמשת RSS כבדה אני כמובן מסכימה). ואני שמחה לראות שקלעתי לדעת גדולים, כיוון שאחד השירותים המתוכננים הוא אכן RSS בהתאמה אישית. אני מניחה שזה לא יהיה שירות שיפותח בשלב הראשון באתר החדש, אבל זה בהחלט בתכנון.

  4. יגאל חמיש הגיב:

    קטונתי,
    יופי.
    אגב, לא מצאתי כזה בקונגרס האמריקאי:
    http://www.house.gov
    ובפרלמנט הבריטי יש היצע די מוגבל:
    http://www.parliament.uk/site-information/rss-feeds/
    אולי אנחנו בכל זאת אור לגויים ומאור הגולה?!
    יום טוב

  5. הי,
    אני לא מסכים ש"נוכחות מעל/מתחת הממוצע" זו פרשנות. ממוצע זה חישוב מתמטי, וכיוון שהקוד של האתר שלנו פתוח, את אפילו יכולה לבדוק בעצמך שאכן הוא מבוצע נכון. לאה נס נוכחת במשכן הכנסת 5.7 שעות בשבוע, וזה מתחת לממוצע. זו לא פרשנות אלא עובדה.

    אותו דבר לגבי "הצביע בשונה משאר חברי מפלגתו" (שימי לב שאת ניסחת את זה "הצביע שונה מעמדת מפלגתו" שאז זו באמת קצת פרשנות, כי מהי עמת המפלגה? אבל זה לא מה שאנחנו מציגים). בהצבעה על קריאה טרומית של הצעת חוק דיור סוציאלי בפריפריה ( http://oknesset.org/vote/1881/ ), מירי רגב היא חברת הקואליציה היחידה שהצביעה בעד. זו לא פרשנות אלא עובדה.

    הפרשנות כאן היא במקום אחר – עצם הבחירה להציג את המידע הזה.
    האם זה חשוב שלאה נס נוכחת במשכן פחות מהממוצע? אפשר להתווכח על זה. אבל אפשר להתווכח גם על השאלה האם זה בכלל חשוב כמה שעות היא נוכחת. וגם על השאלה האם זה חשוב איך היא הצביעה בהצבעה מסוימת. או אילו הצעות חוק היא הגישה, ובקיצור – על כל פריט מידע.

    הצגה או אי הצגה של כל פריט מידע היא החלטה שעשויה להיות פוליטית. זה מחדד עוד יותר את החשיבות של פרסום נתונים גולמיים בפורמט שיאפשר לציבור לקחת אותם ולעשות איתם בקלות את החשבונות שהוא רוצה.

    לאחר פגישה עם אנשי אתר הכנסת העברתי להם מסמך אפיון של איך אנחנו היינו רוצים לראות את המידע מתפרסם, ואשמח להעביר אותו גם אליך אם תרצי.

  6. גלית חתן הגיב:

    תודה על פוסט מרתק ומחכים
    בתור מי שגולשת לאתר הכנסת לא מעט במסגרת העבודה
    היה מעניין לקרוא על ההתלבטויות מאחורי הקלעים 🙂

  7. מומלצי הבלוגוספירה הגיב:

    מחכים אכן.
    נכנסתי לאיזשהו מסלול מתועד אחר שלא הכרתי.
    שמחתי שהגעתי לכאן ואני מצטרפת בהחלט לתגובתה של גלית.

    מומלץ אצלי במאמרים
    אסתי כ.
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/11/3011-2511.html

  8. עירא הגיב:

    יגאל – אני בטוח שהאתרים של קרן אור השמש משלימים את הפער.

    אדוה ומחליפתה, לגבי קוד פתוח:
    1. לא כל פאטצ' מהציבור הרחב חייבים לקבל אוטומטית, אפשר לעשות MERGE רק למה שעוזר ומתקן.
    2. זה לא שיש הרבה מקומות שצריכים את אותו המוצר (למרות שהייתי שמח אם היו מיישמים אותו במועצות מקומיות ועיריות), אז לא ברור אם לשמור את הקוד בבטן יויל כלכלית למיישם.
    3. ערכית ואידאולוגית, אני בעד שכל פיתוח שנעשה בכספי ציבור ישאר בבעלות הציבור, כמו שכל החומרים שמפיקה הממשלה הפדרלית האמריקנית נשארים ללא רשיון, בנחלת הכלל.
    4. יהיו עוד עיניים שיעלו על באגים ויציעו פיצ'רים, מה השאלה בכלל?!

    אם צריכים דוגמאות ושכנועים, אני אשמח להציע למנכ"ל הכנסת וכל מי שב"שרשרת הפיקוד" של הפרויקט הרצאה בנידון (על סיבות טכניות וערכיות לדרישת תוכנה חופשית ביישום פרויקטים ממשלתיים)

  9. עירא הגיב:

    אם יש משהו שההתכתבות בפוסט הזה מלמדת, אגב, זה שהפרויקט הזה יכול להרוויח הרבה ממשוב ואינפוט מהציבור הרחב אם יתנהל בצורה פתוחה – המפתחים יעדכנו בבלוג(ים) על שלבי התכנון והפיתוח ויוכלו לקבל משוב מהקהל. אם לא יועיל – סוגרים אחרי כמה זמן את הבלוג או מפחיתים בעדכונים, אבל חבל לא לנסות.

    • אדוה לוטן הגיב:

      אני מסכימה איתך לגבי היבטים מסויימים של התהליך ופחות לגבי אחרים. בהחלט מסכימה איתך שרצוי לפתוח את התהליך למעורבות הגולשים. לגבי מה שכתבת למעלה, אני אשמח להעביר את המסר לגורמים הרלוונטיים.

  10. מסכים עם רוב מה שנאמר, בפוסט ובתגובות, חוץ מעניין קטן אחד: "הוא מאפשר ואפילו מעודד גופים שונים לעשות שימוש במידע הזה ולהציג אותו באופנים שונים למטרותיהם שלהם."

    ובכן, זה לא ממש המצב, כי כל המידע של מדינת ישראל מוגן בזכויות יוצרים והיא מסרבת לשחרר אותו. לדוגמא, אם אני רוצה לקבל מידע מלשכת התעסוקה ולפרסם באתר דרושים חינמי – זה אסור.

  11. עירא הגיב:

    לצערי מחשבנו צודק. מלבד ספר החוקים כל התכנים באתרי הממשלה והכנסת עצמה תחת זכויות יוצרים משום מה ולא בנחלת הציבור או ברשיון פתוח. לפי החוק היבש הקיים היום, כנסת פתוחה מפרים זכויות יוצרים. בשטח זה לא נאכף, אבל אני חושב שחשוב שזה יוסדר. אני מקווה שמיקי איתן דואג גם לזה.

  12. sharper הגיב:

    חברים יקרים, על מידע גולמי (להבדיל מדרך הצגתו, וגם זה רק במקרים מסוימים) אין זכות יוצרים – בכלל. ראו ס' 5 לחוק מ-2007 (אפשר למצוא את כל הנוסח בוויקיטקסט למשל).

    • sharper הגיב:

      אה, ויש גם החרגה מפורשת של מסמכים רשמיים בס' 6 לחוק:
      ". על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין."

      • עירא הגיב:

        או, הסעיף החביב עלי… אין זכות יוצרים על חוקים ותקנות, אבל עדיין הכנסת טוענת שיש בלעדיות ל"תקדין" בפרסום ספר החוקים המשולב ידנית, לכנסת נשמר גם קופירייט על נוסחי הצעות חוק (המעטים שמתפרסמים), ועוד ועוד. מלבד זאת, גם אם אין זכויות יוצרים על נוסח החוק, האם יש הגנות אחרות? איך מציעה המדינה להגן מפני סילוף לשון החוק אם הטקסט יהיה בבחינת "נחלת הכלל" (פאבליק דומיין) ולכן מותר לשימוי ושיבוש? מכל מקום, העובדה שתכני האתרים הם מוגני קופירייט של הכנסת ומשרדי הממשלה השונים, כאילו הם ישות נפרדת מהעם במקום שליחיו בשלטון, זו צורה מאוד מוזרה של תפיסת מוסדות השלטון את עצמם בישראל 😦

        • sharper הגיב:

          זה בדיוק המקום שבו ההבחנה מתחדדת – תקדין ודומיו נותנים שירות שבמסגרתו הם "מאחדים" את כל התיקונים שנעשו בחקיקה אי פעם ומציגים לך את זה במאגר כמסמך בודד (מה שנבו מכנים "רבדים בחקיקה"). שים לב שכמנוי אתה משלם על שירות ולא על מידע, וזה הבדל רציני.

          • sharper הגיב:

            ולגבי שינויים, לא ממש ירדתי לסוף דעתך, מי שרוצה לעשות את זה שיהיה לו לבריאות, אבל שלא יצפה מהרשויות שיחילו את עליו את הנוסח ש"חוקק" לעצמו…

  13. עירא הגיב:

    אולי בחוק היבש אין, אבל לא באתרי הממשלה. המידע חלקי מאוד, מעובד ומוגבל לשימוש לפי תנאי האתר הרשמיים

    • sharper הגיב:

      ראה לעיל, וגם, שוב, אתה צריך להפריד בין הנתונים עצמם לבין האופן שבו הם מוצגים. לאתר יש אולי זכות על העיצוב אבל לא על המידע עצמו, זו מושכלת יסוד של הדין, כי רוצים לעודד ביטויים חדשים ולא לחסום שימוש חוזר ברעיונות.
      אם מעניין אותך להעמיק חקור בנדון אתה מוזמן לקרוא את פסק הדין שנתן העליון בעניין לוחות שידורי המשחקים של הפרמייר ליג האנגלית:
      http://elyon1.court.gov.il/files/08/850/084/h02/08084850.h02.pdf
      (ובכלל, מה פשר האמירה הזו "אולי בחוק היבש אין"? מה המשמעות של נורמה משפטית שאינה מעוגנת בחוק או לכל הפחות בפסיקה? על מה בדיוק ה"אכיפה" שאתה כה חרד ממנה אמורה להתבסס במקום?)

      (

      • sharper הגיב:

        ועוד משהו, זה שאין זכות יוצרים לא מחייב את זה שהמדינה צריכה להעמיד את המידע לציבור דווקא דרך האינטרנט – מי שרוצה מוזמן להתכבד ולכתת רגליו לגנזך המדינה בבאר שבע, שם זה פתוח לכולם ובחינם. נכון שהיום המגמה הכללית היא שגם אם אין חובה על הרשות לפרסם, ראוי שהיא כן תעשה זאת – יש לקוות – ואני אכן מאמינה שכן יקרה – שבשנים הקרובות המהלך הזה יבוא לידי ביטוי משמעותי יותר גם בשטח.

        • sharper הגיב:

          בשולי הדברים לגבי הדוגמה שניתנה פה על מידע משלכת התעסוקה – לא ברור לי למה בדיוק הכוונה ב"איסור" ועל איזה סוג מידע מדובר, אבל הבעייתיות היחידה שאני יכולה לחשוב עליה בהקשר הזה היא העניין של פגיעה אפשרית בפרטיות. מאידך זה יהיה נכון באופן כללי ולאו דווקא לגבי מידע שנאסף על ידי רשות ציבורית.

      • עירא הגיב:

        לא חרד מאכיפה, אלא מוטרד מכך שבאתרים השונים נרמז שיש כזו, על המידע המועט שכבר מתפרסם שם, והוא חלקי מאוד.

        http://knesset.gov.il/about_site/heb/copyright.htm
        http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=952:mot-copyright-a&catid=18&Itemid=26
        http://www.mod.gov.il/pages/general/termsOfUseHeb.asp
        ויש עוד הרבה דוגמאות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: