מסקנות לסוף השבוע

יש גבול עד כמה אפשר לעבוד באווירה שבה לא משנה מה תעשה, בסוף תהיה לא בסדר. זו סיטואציה בלתי אפשרית, והתוצאה שלה היא שבאיזשהו שלב תעבור מ"איך אני משתפר" ל"לא שם זין".


אני חוזרת ומשתכנעת במה שאני אומרת כבר שנים. הציפיות של מעסיקים, שהעובדים שלהם "יתאבדו על התפקיד" באופן קבוע, הן בלתי סבירות. אני בכלל לא מדברת על השאלה של איזון בין עבודה וחיים כשמדובר בקריירה, זה נושא לפוסט נפרד (או בלו בפני עצמו). אני מדברת על זה שהעבודה שלנו תופסת, גם בלי שום השקעה מיוחדת, כ-10 שעות מכל יום* לכל הפחות וזה די והותר. הציפייה מעובד להשקיע שעות נוספות או להישאר עד מאוחר בתקופות של עומס, היא בהחלט סבירה. אבל הציפייה שזה יהיה על בסיס קבוע היא לא הגיונית.


עבודה מהבית ביום מחלה לא הופכת אותי לבריאה.


שנת הלימודים נגמרה ויש הרבה מקום לגאווה – במקרה של הבכורה שלנו תעודה יפה ולצידה תעודת הערכה על מעורבות חברתית** ובמקרה של המרכזי שלנו פשוט תעודה מצוינת (עד כמה שאפשר שתהיה כזו בכיתה א' ללא ציונים). כל הכבוד!


זה כיף שיש ילדים גדולים, וכיף מיוחד שהם אוהבים כל כך זה את זה ודואגים זה לזה. החופש הגדול כבר פה, ועכשיו צריך למצוא תעסוקה ועניין, כדי שלא יקבלו את הצורה של ספת הטלוויזיה.


שונאת לקפל כביסות. זה לעולם לא נגמר.


אני עייפה.



* כולל נסיעות וכו'

** סוג של סוציומטרי כיתתי

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: , ,
פורסם ב-הכל אודות אדוה
6 תגובות ב“מסקנות לסוף השבוע
  1. דויד הגיב:

    העבודה היא חיינו, מי צאת החמה ועד צאת הנשמה, אבל המעסיקים, אותם בעלי ההון מרוויחים וממשיכים לעשוק אותנו הקטנים. וואי זה נשמע נורא מרקסיסטי.

  2. אדוה לוטן הגיב:

    האמת שזה הרבה יותר מדכא. בחברות הגדולות, בין העובד ואותם בעלי ההון יש אינספור דרגות ניהול ואנשים שתפקידם לגרום לכסף לזרום. הם אלו שמקבלים את ההחלטות, הם אלו שמחליטים כמה כח אדם לגייס, הם אלו שמחליטים איזו משכורת לשלם. הם לא רואים אגורה מכל זה, הם עושים את זה כחלק מהתפקיד שלהם וסובלים מזה באותה מידה.

  3. דלית הגיב:

    זה אכן הפך לטירוף – ואני מסכימה לחלוטין עם האבחנה שאיפשהו באמצע – כל דרגות הניהול של אותן חברות גדולות -פשוט איבדו את הצפון. הם נמצאים בטירוף שהם לא מרוויחים ממנו דבר – ויוצרים טורנדו לאותן דרגות שמתחת.
    חופש גדול הוא תמיד סחרחורת מטורפת – לאילו קייטנות לרשום את הילדים (בלי לפשוט את הרגל) – כמה חופש לקחת (הריי בשבועיים האחרונים אין אפילו קייטנות) – ו… עוד אפשר לבקש מסבא/סבתא לעזור ? (כבר לא נעים …)
    חייבת להודות שבארה"ב הגדולה נדמה שהדברים הללו פשוטים יותר – קייטנות בשעות שמאפשרות עבודה בשקט (7:30 עד 18:00) במחיר סביר לחלוטין – שנמשכות כל בחופש (למעט 4 ימים) – מאפשרים לקיץ להיות מבחינתי אף יותר קל משנת לימודים.

  4. אדוה לוטן הגיב:

    זה נשמע מצויין, ואין לי ספק שהילדים נהנים מזה יותר מאשר האלטרנטיבות של להשתעמם בבית או ללכת עם אמא לעבודה.
    אבל אני לא רואה את זה קורה בארץ, עם אקלים "הילדים הם חיינו, תיחנקו עם זה" ששורר כאן.

  5. איל הגיב:

    מסכים עם כל מילה. לא מבין איך זה שאני עובד כל יום מ-9 עד שש וחצי-שבע (+שעות נוספות, + עבודה מהבית), ועוד מרגיש שהבוסים שלי נחמדים כי אני יוצא פעם בשבוע מוקדם לקחת את הילדה… פשוט לא הגיוני.

    ודבר נוסף, טריוויאלי – האיוולת הגדולה ביותר. כולם יודעים שזה לא הגיוני. כולם יודעים שזה טיפשי. כולם יודעים שזה גורם לכולם נזק.

    החופש הגדול.

  6. דאלי הגיב:

    מסכים מאוד. בעיקר על הפסקה על העבודה, ובכלל.
    מקומות עבודה שמשתמשים במושגים לעוסים כמו "להתאבד על התפקיד" או "כאן אצלנו מקום העבודה זה כמו משפחה" וכו', מעבר לזה שמזלזלים באנטילגנציה של העובדים מעצם השימוש במושגים האלה, גם גורמים לי לרצות להקיא במקום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: