web 2.0 – קווים לדמותו*

הפוסט הזה נולד בעקבות דיון עם ידידי רן לירון, מעצב ממשק משתמש בכיר במטריקס[1].  רן שלח לי לינק לתוכנת עריכה בשם Sumo paint, תוכנה פשוטה שמאפשרת יצירה ועריכה של קבצים גרפיים, ושאל אותי האם אני אסווג יישום כזה, כיישום של web 2.0.

זו שאלה לא פשוטה, וראשית עלינו לענות כמובן על השאלה מה זה web 2.0. אני אתחיל בכך שאסייג (ובטח לא בפעם האחרונה) שלמרות שהביטוי הזה נולד כמונח שיווקי, אני חושבת שאפשר להשתמש בו ככותרת שמאגדת בתוכה כמה תפיסות שהתפתחו באינטרנט החל משנת 2003 לערך, וכשהן משולבות ביחד יוצרות את הרשת שאנחנו מכירים היום.

יותר מכך, למרות שהדיבורים על web 3.0 נשמעים כבר כמה שנים[2], אני חושבת שאין באמת דרך לחזות  מה תהיה ה-web הבאה, וכמו web 2.0 אפשר יהיה לזהות אותה רק בדיעבד.

העקרונות של web 2.0

יש הרבה מאוד הגדרות למונח הזה. אני מעדיפה את החלוקה לחמישה עקרונות מרכזיים:

1. הגולש במרכז – הגולש הוא זה שמניע את התהליך. הוא יוצר ומפרסם תוכן, הוא מגיב ומדרג, הוא מקשר, הוא בוחר בשירות או במוצר וכך מניע תהליכים ומגמות. לאתר אין משמעות לבדו, ללא הגולשים. בלוגים הם כמובן הדגומא הטובה ביותר.

2. העצמה ע"י הקהילה – לגולש לבד יש השפעה, אולם לקהילה של גולשים יש השפעה גדלה בהרבה. קהילה יוצרת אינטראקציה. קהילה יוצרת דינמיקה. אותו בלוג שהזכרנו בסעיף הראשון, הוא מקום מאוד בודד ללא תגובות של גולשים אחרים. בלי קהילה, פליקר הוא אתר לאחסון תמונות. עם קהילה, פליקר הוא אתר לשיתוף תמונות, וזה ההבדל העיקרי. תחת העיקרון הזה, אפשר לדון בכמה עקרונות נוספים. אפקט הרשת, חוכמת ההמונים, וגלוקליזציה – לא אכנס אליהם בפירוט כרגע.

3. טשטוש הגבולות – עקרון שהוא גם טכנולוגי וגם פונקציונאלי. הרשת הוא פלטפורמה אחת, לא עוד אתרים המתפקדים כאיים בודדים וסגורים, אלא רשת של אתרים המשתפים בניהם תכנים, יישומים ומידע. החל מסינדיקציה של תכנים באמצעות RSS, המשך ב-mashups, שהם שילוב של מידע ו/או שירותים ממספר אתרים, לצורך שיפור של שירות אחר, או יצירת שירות חדש לגמרי , וכלה בשירותים המשמשים כבסיס לתפקוד של אתרים ושירותים אחרים, כמו שירותי האחסון של אמאזון, או שירותי הרשת החברתית של גוגל[3].

4. נגישות גבוהה – לא, לא הנגישות הזו.  נגישות גבוהה מתבטאת בכך שניתן להשתמש או להתחבר ברשת בלי מגבלות (טוב, בסדר, עם פחות מגבלות). גישה בפס רחב מאפשרת פרסום וצפייה בתכני וידאו. גישה באמצעות מכשירים ניידים משחררת מהמגבלות של זמן ומקום וכך שימוש באפליקציות מבוססות רשת במקום תוכנות דסקטופ.

5. קל ופשוט – השימושיות שולטת בכיפה. העיצוב הוא נקי וברור, ואפשר לעשות כל דבר ב-3 צעדים קלים. גם תהליך הפיתוח הוא מהיר ו"קל" (במובן light). האתרים הנשארים ב-beta תמידית יכולים להרשות לעצמם להעלות גירסה בכל כמה ימים או אפילו בכל כמה שעות.

אז זה נחשב web 2.0 או לא?

לא כל אתר או שירות ברשת נופל תחת כל העקרונות האלו. יש כמובן אתרים שמככבים בכל הפרמטרים, למשל youtube: מבוסס תוכן גולשים, עם קהילה פעילה שמדרגת ומבקרת את התכנים. כל סרטון באתר ניתן להטמיע ולהפעיל מתוך אתרים אחרים. באמצעות פס רחב ניתן לצפות בסרטים, כולל סרטים ב-high definition. אפשר אפילו לערוך סרטים אונליין באמצעות יישום שמספק האתר. ולבסוף, האתר פשוט לתפעול, בעל ממשק משתמש ברור ועקבי. דוז פואה!

אבל אתרים רבים אחרים אינם כל כך מובהקים. הם מיישמים רק חלק מהעקרונות האלו, או מיישמים אותם בצורה חלקית בלבד. האם אתר שמיישם רק חלק מהעקרונות עדיין נחשב web 2.0? אפשר להתווכח האם שירות שנופל רק תחת קריטריון אחד יכול להיחשב כווב 2.0 או לא. או לחילופין, האם מתוך רשימת הקריטריונים האלו, יש קריטריונים ש"נחשבים יותר" מאחרים ואם הם לא מתקיימים, זה לא ווב 2.0. האם יש עקרונות או עקרון מוביל שמבלי שניישם אותם, נאבד את כל הוובשתיימיות? לדעתי התשובה היא לא.

אחד מהעקרונות המרכזיים שפירטתי קודם מדבר על טשטוש הגבולות. אם ניקח את העיקרון הזה ונמשיך איתו עוד קצת, נראה שהוובשתיים אינו שימוש באתר כזה או אחר, אלא סוג של חווית שימוש כוללת. כשאני יוצרת מסמכים בגוגל דוקס ועורכת תמונות בסומו, מאחסנת את התוצרים בפייסבוק ומשתפת אותם שם עם חברות שלי, זה לא משנה אם חלק יחיד של הפאזל מסוגל לענות על כל הצרכים שלי, או אם הוא מקיף את כל העקרונות. בסופו של דבר, מה שמצטייר זו תמונה שלמה של ביטוי ושיתוף ברשת. לדעתי, מספיק שיישום או אתר מקיימים לפחות אחד מהעקרונות האלו, הם תורמים ל-web 2.0.

מה דעתכם?


* אזהרה, הפוסט נוטה להדרדר לפילוסופיה לקראת סופו.

[1] אתם מוזמנים לקרוא דברים שהוא כתב בנושא ממשק משתמש שימושי.

[2] וזה בילבול מוחלט, כי web 3.0 מתייחס לרשת סמנטית וזה משהו אחר לגמרי.

[3] טשטוש הגבולות אומר גם שכשהשירות של אמאזון נופל, הוא לא נופל לבד.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: ,
פורסם ב-טכנולוגיה אנושית
11 תגובות ב“web 2.0 – קווים לדמותו*
  1. אורזת הגיב:

    יש לי הרבה מה לומר על מקומה של הקהילה בווב 2.0, ובעיקר על כך שהרבה אנשים חושבים היום שמקומה של הקהילה הוא יותר לכיוון הווב 1.0 ופחות בזה של ה-2.0 או לאחריו, כלומר האינדיבידואליות שולתתתתתת1111.
    אבל השעה כבר שתיים וחצי בלילה באיזור הזמן שלי, ואחרי שגמרתי לקצץ 3000 מילים ממאמר שכתבתי על קהילה אחת שדי משפיעה על הווב 2.0, ואולי פעם יתפרסם במדיה אקדמית מדור 1.5-, אני יוצאת לשנת היופי שלי. אולי אחזור עם קצת יותר קוהרנטיות.

  2. אדוה הגיב:

    לכי לישון. אנחנו נחכה פה בינתיים. לבד. בחושך.

  3. איציק הגיב:

    אדוה, קחי את כל העקרונות שכתבת ותחשבי על הBBS-ים שהיו עוד כשהאינטרנט היה טקסטואלי. האם הם לא עונים בדיוק על כל הקריטריונים?

    בכלל, לוח מודעות שכונתי עונה על הקריטריונים האלה. יכול להיות שבכלל כל הקונספט החדש של WEB 2.0 זה לוח מודעות שכונתי בצבעי פסטל ו….גרדיאנטים?

    לפחות את הראשונה שמודה סוף סוף שWEB 2 נקודה אפס זה מונח שיווקי. כמו להאמין שקוקה קולה זה טעם החיים. (לעזאזל, אני באמת מאמין בזה!!)

    http://www.bbsing.com/

  4. איציק הגיב:

    אה. ו…. "שמישות" לא "שימושיות" 😛

    (תחום שבאופן אישי מטריד אותי)

  5. אדוה הגיב:

    קודם כל, אני לא היחידה שאומרת על web 2.0 שהוא מונח שיווקי. אבל אני גם אומרת שיש מקום לעשות שימוש בכותרת הזו כמשהו שמתאר מצב מסויים או אופי מסויים של הרשת כמו שהיא בשנים האחרונות והיום.

    יש בהחלט יישומים ותיקים (כמו פורומים) שיש בהם הרבה ממה שפירטתי כאן. התכונות האלו לא פרצו יום אחד לחלל האוויר, אלא התפתחו עם הזמן, וחלקן התפתחו לפני שנים.

    אני לא חושבת שיישום כמו BBS נכנס ממש תחת ההגדרות האלו, ולא, אני לא חושבת שלוח מודעות שכונתי הוא כזה, אבל אם תאפשר ללוח המודעות השכונתי, להפיץ את המודעות הרלוונטיות של הבייביסיטרים לכל המשפחות שיש להם ילדים מתחת לגיל 12, אתה בכיוון 😉

  6. אדוה הגיב:

    ולגבי המונח usability, הלכתי לבדוק במילון רב-מילים:

    שמישות – תכונתו של השמיש, של מה שראוי או נוח לשימוש; האפשרות או היכולת לעשות שימוש במשהו.
    • תחזוקה יעילה של כלי הנשק מעלה את האמינות ואת השמישות המבצעית שלהם.

    שימושיות – תכונתו של הדבר השימושי, של מה שניתן להשתמש בו, בייחוד בצורה נוחה ומועילה.
    • נשק זה הוכיח את שימושיותו בצה"ל במהלך השנים האחרונות.

    שניהם אגב מוצגים כתרגום של usability. לפחות עד כמה שאני מבינה את המונח הזה, דווקא "שימושיות" יותר מתאים. מה אתה חושב?

  7. רן לירון הגיב:

    אני דווקא סבור ש-web 2.0 איננו מונח שיווקי גרידה.
    נכון – אנשי השיווק עשו בו שימוש נלוז לצורכי מכירה,
    שהרי בשביל זה בדיוק משלמים להם.
    אבל המונח מייצג משהו אמיתי –
    שימוש ב-web כמדיה אינטראקטיבית באמת.
    טשטוש הגבולות בין "ספק" ל"צרכן".
    מעורבות פעילה של הצופה.
    אני לא חושב ש-ה-Web 2.0 אומר, "קלות ופשטות".
    לפעמים, כתוצר לוואי של ניסיון לגרום למשתמשים לפעול,
    nערכות ה-Web 2.0 מנסות להיות מזמניות ולא מאימות,
    בין השאר באמצעות ממשק פשוט ונוח.
    אבל זה רק תוצר לוואי – לא המהות של Web 2.0.
    להיפך – חלק ניכר מהמערכות האינטראקטיביות בהם נתקלתי הרבה יותר מסובכות ותובעניות מאשר מערכות מ"הדור הישן".

    כשמבקשים להתייחס ל-Web 2.0 כמשהו משמעותי יותר מאשר מסגרת קונספטואלית, מתדרדרים מהר מאוד למצב בו המונח מתחיל להישמע כיומרני וריק מתוכן.
    Web 2.0 זה לא טכנולוגיה.
    Web 2.0 זה לא סוג ספציפי של ממשק
    Web 2.0 זו לא מסגרת עם גבולות חדים.
    Web 2.0, לעיניות דעתי, זו תפיסה של מערכות מידע, שגרסת שילוב המשתמשים כספקי תוכן. זה הכול. קונספט חשוב שמשפיע על האופן בו נבנות ומנוהלות מערכות מודע מודרניות – אבל בזה זה מסתכם.

    כל האמור לעיל הוא כמובן דעתי האישית, הפרטית והסובייקטיבית. 8)

    ———
    רן

  8. אדוה הגיב:

    מה שיפה בוובשתיימאפס, זה שבזכות העמימות כל אחד יכול לאמץ הגדרה אחרת למונח הזה.

  9. איציק הגיב:

    WEB2.0 = "הדור הבא של האינטרנט!!! שמים את המשתמש במרכז!!! שמישות קלה ונוחה!!!"
    BBS = "מערכת לוח מודעות (אלקטרוני)"

    אין לי ספק שWEB2.0 מעצם קיומו הוא שיווקי נטו. חברות יודעות שהתעבורה שלהם גדולה יותר כאשר יש תכנים שמתעדכנים כל הזמן, והם הבינו שאם הם ייתנו את הפלטפורמה למשתמשים לכתוב, אז משתמשים יכתבו וכך יהיה מוצר שמתחזק את עצמו… זה רעיון שיווקי מעולה.

    אגב, שמישות בהקשר של סעיף 5 זה… בדיוק ההגדרה: תכנון ואפיון המוצר האינטראקטיבי שיהיה נהיר למשתמש לשימוש. או במילים אחרות, שיוכל לעשות כל דבר בפחות מ3 לחיצות.
    אולי בהקשר צבאי זה שונה. מצד שני, כל דבר בהקשר צבאי זה שונה…

    (את יודעת שבצבא קואים לכבל "פתיל" ו on off זה "גע" ו"תוק"..) 😆

  10. אדוה הגיב:

    איציק, התבססות על תוכן גולשים היא מודל עסקי ולא מודל שיווקי.

    למה אני כן אומרת שהמקור שלו הוא שיווקי – כי ההצעה לקחת אוסף של תכונות והתנהגויות ברשת, לחבר אותן ביחד ולתת להן שם, נולדה כרעיון שיווקי בשביל למכור כנס. אבל טים או'ריילי לא המציא משהו חדש, אלא הוא זיהה משהו ברשת ונתן לו שם ומיתוג.

  11. איציק הגיב:

    תודה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 78 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: