כך ניצלתי מצרה גדולה

לפני (יותר מדי) שנים עשיתי תואר ראשון במדעי החיים. זה היה באותו שלב בחיי שבו הרשיתי לעצמי לרכוש השכלה על פי מה שמעניין אותי, ולא לפי מה מה שיאפשר לי לפרנס משפחה בכבוד. מאז נכנסתי לכלוב הזהב של ההיי-טק, אבל זה עניין לפוסט אחר.

בתואר לביולוגיה, השנה השניה היא זו שבה יש לנו כבר מספיק ידע כללי והבנה בבסיס הנדרש (כימיה, כימיה ועוד קצת כימיה, ולקינוח פיזיקה ומתמטיקה) וכמה תחומי בסיס חיוניים כמו ביוכימיה, מבנה התא וכו'. בשנה הזו לומדים הרבה מאוד על מחלות, כי מחלות, מוטציות או חוסר תפקוד, הם הדרך הטובה ביותר ללמוד על הנורמלי, המתפקד. למרות שידענו את זה, הישיבה היום יומית באולמות ההרצאה והלימודים על עוד מחלה זיהומית, עוד מחלה גנטית כזו או אחרת ואינספור סוגים של סרטן, היו בעלי השפעה מדכאה ביותר.

היו ימים שהייתי קמה בבוקר בתחושה של "מה הטעם. ממילא כולנו נמות או-טו-טו". הסכנות רבות מספור, והן אורבות בכל פינה. ימים אחרים הייתי מסתובבת עם תחושה דתית כמעט – איזה נס שאנחנו כאן. חיים. שורדים! למרות שכל הסיכויים נגדנו. למשל, הידעתם שאכילת עוגות שמרים עם גבינה משולה למשחק רולטה רוסית? מסתבר שיש סוג מסויים של צימוקים המשמשים באפיית עוגות שמרים עם גבינה. כשהצימוקים האלו מאוחסנים לתקופות ארוכות, ולא בתנאים אופטימליים, הם נוטים לגדל עליהם עובש מסוג מסויים. העובש כשלעצמו אינו מסוכן, אולם כאשר אנחנו אוכלים אותו, אנזימים בכבד שלנו מפרקים חלבונים מסויימים של העובש ותוצרי הפירוק הזה הם בעצמם קרצינוגנים (יעני, גורמים לסרטן). אוי, ואני כל כך אהבתי עוגות שמרים… *.

בעיצומה של התקופה הזו קראתי את ספרו של אוליבר סאקס, האיש שחשב שאישתו היא כובע. הספר (המומלץ ביותר!) עוסק, כמו רבים מספריו של סאקס, בסיפוריהם של מטופלים שונים. כל אחד מהמטופלים סבל מסוג אחר של תסמונת או פגיעה ניורולוגית. בין היתר הוא מספר על מטופל שאיבד את היכולת לשמר זיכרון ארוך טווח, ולכן הוא חי בתוך בועה של כאן ועכשיו, אבל אינו מסוגל לתפוס דבר מעבר לכאן ועכשיו**. ילדיו שלו, כל מי שמטפל בו, הם עבורו אנשים זרים. הוא חי בחרדה בלתי פוסקת. מטופלת אחרת איבדה את חוש הפרופריוספציה – היכולת לחוש את הגוף ולדעת מהם התנוחה והמיקום של האיברים השונים בגוף. היא נאלצת ללמוד מחדש ללכת, לתפקד ואפילו לחייך. בסוף הפרק היא מספרת שהתחושה הכי אהובה עליה בעולם, היא תחושת הגשם היורד על פניה, כי הוא מאפשר לה להרגיש שוב כאילו יש לה גוף.

קל לנחש איזו השפעה היתה לספר הזה עלי, בדיוק באותה תקופה. מעבר לחווית הקריאה – סאקס הוא מספר נהדר, אמפטי ומרתק – המחשבה על כל אחת מהתסמונות האלו, ומה אאבד אם חלילה אפגע בצורה כזו, היתה מחרידה.

מאז קצת גדלתי, ופיתחתי לעצמי תחושה של פרופורציה. ועדיין, מאוד התרגשתי כשראיתי את הרצאתה של חוקרת המח ג'יל בולטי טיילור: My stroke of insight. היא מספרת בכנס TED*** על השבץ שחוותה לפני שנים, וכיצד החוויה הזו לא היתה רק משבר קשה שחייב שנים של החלמה איטית, אלא בעיקר הזדמנות ללמידה, הן כמדענית והן כאדם. פנו לעצמכם 18 דקות, שבו בנוח, וצפו.

 

* טוב, ברור שהתעלמתי מפקטור אחד, והוא העובדה שכל אותן מחלות אינן פושות בקרב כל האוכלוסיה, אלא מדובר באחוזים ספורים, ולעיתים קרובות פרומילים בודדים מכלל הגזע האנושי. אבל לא נתתי לסטטיסטיקה להפריע לי להתפעל מהעובדות הקודרות.

** ממש כמוה.

*** מה לא הייתי נותנת כדי להשתתף בו. מי מוכן לממן את הנסיעה שלי בשנה הבאה? מבטיחה לייב בלוגינג.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית:
פורסם ב-הכל אודות אדוה
9 תגובות ב“כך ניצלתי מצרה גדולה
  1. זו ש הגיב:

    הו, בדיוק ראיתי את הסרטון הזה אתמול וחשבתי לכתוב עליו בבלוגי, תודה שחסכת לי, ואחלה פוסט!

  2. דרומי הגיב:

    בשיעור הראשון של פסיכולוגיה אבנורמלית (גם הוא, שלא במפתיע, בשנה ב’), המרצה הזהיר אותנו שכל שנה הסטודנטים שלו מאבחנים על עצמם את כל ההפרעות שנלמדות בקורס, ושלא צריך להתרגש אם נראה לנו שחלק מהסימפטומים מופיעים גם אצלנו, ושבסבירות גבוהה מאוד לאף אחד מאיתנו אין הפרעות קשות (למעט דיכאון, שנפוץ הרבה יותר מהפרעות אחרות).כמובן שבמהלך הקורס איבחנתי אצלי OCD, סכיזופרניה, מניה-דיפרסיה ועוד כמה הפרעות קטנות יותר.

  3. ד הגיב:

    דווקא זכור לי הספר הזה בגלל שקראתי אותו בתקופה בה הייתי בעריקות מצה"ל, ואז בלי לחץ הייתי יכול לקרוא בשלווה ואפילו לזכור.בכל אופן אני זוכר שמאוד "נבהלתי" מהספר הזה, דוקא בגלל התיאורים המצויינים של סאקס פחדתי שפתאום אני גם אדפק בעתיד…

  4. ד הגיב:

    כן, היה שקט.

  5. גלעד הגיב:

    תענוג לקרוא אותך, ותודה על הלינק לסרטון !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: