ליפול ולקום

לעמית מלאו 8 שנים, ופצחנו בסדרה של חגיגות יום הולדת. מסיבה למשפחה, מסיבה בבית הספר ועוד מחכות לנו החגיגות בצהרון ולחברים. לקראת המסיבה בבית הספר, הכנתי כמובן עוגה. אני בחרתי במפלטה של האם-המשקיענית-אבל-אין-לה-דקה-לנשום, והזמנתי תמונה אכילה, אחרי שעיצבתי יחד עם עמית את התמונה הרצויה (תודה לגלריית הקליפ-ארט של מיקרוסופט). אפיתי את העוגה הכושית הטעימה הזו, וציפיתי את העוגה בקרם פודינג כדי שאוכל להצמיד את התמונה האכילה לעוגה.

כל הסיפור הארוך הזה, כדי לספר איך מצאתי את עצמי פנים אל פנים מול קערה מלאה בקרם פודינג שנשאר לאחר שגמרתי לצפות את העוגה. אני, קערה מלאה קרם טעים להפליא (שמנת מתוקה, סוכר, אינסטנט פודינג וניל) ואף ילד לרפואה שיחטוף את הקערה מידי וילקק אותה.

אחרי כל כך הרבה זמן, אני מאוד מודעת למה שאני אוכלת, ובכל זאת, מצאתי את עצמי מנקה את הלקקן בלי חשבון, כאילו לא מדובר במשהו שהוא לחלוטין לא בא בחשבון עבורי. לק אחד, ואז עוד אחד, ועוד אחד… ואחרי חמש דקות, חיסלתי חצי מהקערה (כלומר רבע מהכמות המקורית). בשלב הזה התעשתתי, ועצרתי.

ומה עכשיו? בעבר זה היה תירוץ מצויין לפצוח במתקפת זלילה חסרת חשבון, שאחרי אלך לישון עם בטן מלאה אוכל שלא באמת רציתי והרבה יסורי מצפון. לחילופין, הרעבה עצמית במשך יממה, כדי לפצות על השומן והקלוריות.

הפעם עצרתי וחשבתי רגע. אוקיי, אז חיסלתי רבע כוס של שמנת מתוקה (ועוד המון סוכר). אוקיי, אז מדובר בערך בשליש מצריכת השומן היומית שלי. אני יכולה לנסות ולקזז את זה, למשל לאכול מעכשיו רק אורז דל שומן במיוחד. או לחם.

ואני יכולה גם לאכול כרגיל, ולהגיד לעצמי שלא קרה כלום, וזו מעידה חד פעמית שבסה"כ לא תעלה ולא תוריד.

ואז עשיתי את הדבר הכי כייפי. בכוונה מלאה, טבלתי ואכלתי מלוא הכף של קרם פודינג טעים ונימוח. איזה כיף! אחר כך שמתי את הקערה בכיור ומילאתי אותה במים, כדי שלא אוכל להתפתות ולהמשיך לזלול מהקרם*.

תכל'ס – אפיזודה קטנה ומטופשת. אבל הייתי גאה בעצמי שזה לא מוטט אותי, לא חיסל את הדיאטה ולא גרם לי לאבד שליטה לגמרי. ובפעם הבאה, אני אדע להיזהר מקרם פודינג מפתה, ואדאג שיהיה איזה זאטוט בבית שיקח לי את הקערה לפני שאספיק לחסל אותה.

לא קשור – חזרתי להתאמן השבוע. כלומר, לא שממש הפסקתי. אני כל הזמן מתאמנת עם ארז. אבל כבר חודשיים שלא התאמנתי לבד, ואתמול חנכתי את חדר הכושר (a.k.a חדר אורחים) ועשיתי 30 דקות של ריצה והליכה לסירוגין. היה מצויין, עכשיו אני צריכה רק לשמור על המומנטום. בא לי להמשיך ולרדת במשקל, מה שלא קרה מזה חודשיים כמעט.

* כמו מירנדה, שאחרי התקף זלילה זורקת את העוגה לפח, ואז חוזרת ושופכת עליה סבון כלים כדי שלא תמשיך לנשנש ממנה. ניסיתי למצוא את הוידאו, אבל לא הצלחתי.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית: ,
פורסם ב-חיים דלי שומן
6 תגובות ב“ליפול ולקום
  1. דלית הגיב:

    שלום יקירתי
    זה מדהים – אבל היום חלפה לי בראש אותה מחשבה בדיוק. רוני כבר בת חודשיים וחצי – והחלטתי שעכשיו -לפני שאני חוזרת לעבודה זה הזמן להתחיל את המומנטום של חדר הכושר. אז מזה כמה שבועות אני מגיעה לחדר הכושר שלוש פעמים בשבוע. בדרך כלל אני מתאמנת לבד – בערך חצי שעה על קרוס טריינר – ואז משקולות למיניהן.
    היום החלטתי לנסות להכנס לשיעור – Cardio Blust הוא נקרא. היה מתיש.
    חזרתי הביתה – ועל אף כל החטיפים הבריאים והחביבים שיש – לא התחשק לי.
    רציתי עוגיה! אמיתית עם הקפה (להוסיף על זה שגשום ומגעיל בחוץ).
    לדרך כלל זה היה מוביל לשיטוט בחלקי המקרר הנוספים, המזווה וכו' – היום – הסתפקתי בעוגיה – והייתי בעננים.
    בהצלחה בהמשך
    מתגעגעת

  2. אדוה הגיב:

    היי יקירתי, איזה כיף לי שבאת לבקר 🙂 נשמע מרשים ביותר מה שאת עושה.

  3. דלית הגיב:

    היי
    אני מבקרת בעיקביות לראות אם יש חדש.
    😆
    ו… האמת היא שזאת רק ההתחלה ויש עוד הרבה עבודה. כשנחשפתי לראשונה לבלוג שלך במהלך ההריון נזכרתי שקראתי בעבר את הספר "הרזיה שפויה" והוא דיבר אלי כבר אז – אבל לא הייתי בזמן נכון מבחינתי לשינוי.
    עכשיו – עם שלושה ילדים (כן – לא להאמין) – מתאים לי שינוי – ושינוי שאני מסוגלת לעמוד בו בגבורה ולאורך זמן.
    בינתיים – ומדובר בערך בחודש – זה נראה הכיוון הנכון – שלא תהיה טעות – לפעמים אני צריכה לשכנע את עצמי לצאת מהבית ולנוע לכוון חדר הכושר.
    כולי תקווה שאני אצליח להפוך את השינוי לאורח חיים – במיוחד כשאחזור לעבודה.

  4. אדוה הגיב:

    באמת לא להאמין.
    אני מאוד גאה בך. מי כמוני יודעת כזה זה קשה להחליט ולעשות. העובדה שאת מצליחה לשכנע את עצמך לצאת מהבית מזכה אותך באות כבוד 😀
    ההצלה שלי בחודשיים האחרונים היתה ארז, אם לא היו לי אימונים קבועים איתו, כבר הייתי בדרך לחזור ולהיות בטטה…

  5. מאיה הגיב:

    תאמיני או לא, גם אני נוקטת בשיטת הסבון, וזה עובד יופי. ויש עוד שיטה. לפני כל מנה מורידים שתי כוסות גדולות של מים.

  6. אדוה הגיב:

    ולפעמים יש נפילות. כמו לפני כמה ימים כשחיסלתי חצי עוגת גבינה. אוקיי, דלת שומן, אבל בכל זאת.. מיותר לגמרי 😐

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 79 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: