משתלמת, בטח משתלמת

החודשיים האחרונים היו מבחן לא פשוט לסבלנות שלי. אני מדברת כמובן על המשקל, שבמקום להתדרדר כלפי מטה, בחר להשאר במקום, ואפילו לעלות. לעלות.

לא משהו דרמטי, שני קילוגרם*, אבל עדיין זה מעצבן. אני מקפידה לאכול דל-שומן בלבד; אני מתאמנת בקביעות – עם ארז ולבד; מה נשתנה? מקובל עלי שלא יורדים לנצח באותו קצב, אבל מה פתאום לעלות.

בהתחלה ניסיתי לנתח את זה בצורה הגיונית: אם ירדתי במשקל, זה אומר שה-BMR שלי ירד גם הוא, וזה אומר שאני צריכה לצרוך פחות קלוריות. אבל השינוי הוא זניח, וממילא אני לא סופרת קלוריות אלא אוכלת כשאני רעבה. ויותר מכך, לפני חודשיים הגברתי את עצימות האימונים שלי, והתחלתי לרוץ.

כן, קראתם נכון, לרוץ. אני מרגישה מספיק חזקה וקלה כדי שאוכל לעשות את זה. ואני מה-זה מבסוטית מעצמי. אז נכון שאני רצה די לאט (8-8.5 קמ"ש). ונכון שאחרי 10 דקות ריצה אני חייבת לעבור להליכה, כי אני כבר עייפה מאוד. אבל אני משתפרת בהתמדה ומקווה בתוך חודשיים נוספים להגיע למצב שאני יכולה לרוץ 30 דקות ובזאת לסגור את האימון. אפילו קניתי לי נעלי ריצה מעולות וממש כיף לי איתן.

אז איך זה שדווקא כשאני מגבירה את עוצמת האימון, המשקל לא יורד? איזה תסכול.

אחרי ההגיון, אחרי הסבלנות, התחילה העצבנות. כבר חודש וחצי, ואין שינוי, מה יהיה? מה אם זה המשקל שהגוף שלי בחר כנקודת איזון? מה אם אני אשאר במשקל הזה?

באחד הערבים, שסיים יום מוטרף במיוחד, במהלכו לא היה לי זמן לאכול כמעט בכלל, מצאתי את עצמי חושבת "לא נורא, יום אחד לא לאכול לא יזיק לי. אולי אני סוף סוף אחזור לרדת במשקל". אחרי רגע הבנתי שאני בדרך ליפול לאותו מקום שהכשיל אותי כל כך הרבה פעמים בעבר. השלב הבא הוא ספירת קלוריות, צום וגרוע מכך – ויתור. לא, בשום אופן לא.

הלוואי והייתי יכולה לומר שעזבתי את המשקל. להיפך, המשכתי לשקול את עצמי כל בוקר כדי לבדוק האם יש תזוזה סוף סוף. אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שזה בסדר, ושגם אם אין שום שינוי, אני עדיין מצליחה להשאר ולשמור על מה שהשגתי. וזה לא מעט. היו ימים שאפילו השתכנעתי 😉

אמרנו שמשתלמת, נכון? הסבלנות כמובן. הבוקר יכולתי לרשום לפני שסוף סוף חזרתי למגמת הירידה האיטית שלי. איזו הקלה… רק עוד 11.5 ק"ג** עד למשקל היעד שלי.

* כן, אני מודעת לכך שיש אנשים שעבורם 2 ק"ג זה חצי ממה שהם מנסים להוריד, אז זה כן דרמטי. אבל מבחינתי, 2 ק"ג זה 9% ממה שכבר הורדתי אז זה לא כזה ביג-דיל.
** כן, אני מודעת לכך וכו'.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית:
פורסם ב-חיים דלי שומן
8 תגובות ב“משתלמת, בטח משתלמת
  1. Becko21 הגיב:

    את יודעת שמשקל זה מדד ממש לא נכון להסתכל עליו?
    לכי תדעי, אולי העלת קצת שרירים, ורקמות שרירים שוקלות פי 3 מרקמות שומן….
    למעשה אם כל תאורי האימונים והשמירה, זה הרבה יותר הגיוני מאשר שסתם העלת משקל.
    המדד הנכון הוא היקפים ואחוזי שומן. משקל לא מעיד על כלום 🙂

  2. אדוה הגיב:

    אני יודעת, אני יודעת, אבל זה משהו שמאוד קשה לי להשתחרר ממנו. אני שונאת למדוד היקפים. זה מעיק ואני אף פעם לא בטוחה איפה בדיוק למדוד 😯

    אחוזי שומן אני יודעת לבדוק רק באוכל 😀

  3. היקפים זה מדד לא רע אם מרגישים שנתקעים. היתה תקופה שהפסקתי לרדת במשקל, אבל ההיקפים הצטמצמו (וראיתי את זה ברווח ביני לבין המכנסיים, ובחורים בחגורה). הדיאטנית שלי הסבירה לי שזה בגלל שרקמת שומן במותניים הוחלפה ברקמת שריר בכל הגוף. אני לא יודע איך זה מתחלק אצל נשים, אבל זה כנראה לא שונה בהרבה.

  4. אדוה הגיב:

    זה נשמע מאוד הגיוני. יש לי בעיה קטנה לבדוק את זה – זה נורא טיפשי… רוב הבגדים שלי ענקיים עלי, לפחות בשתי מידות. קניתי מעט מאוד בגדים חדשים, כי זה עולה המון ואין לי אפשרות לקנות מלתחה חדשה כל חודשיים. אז כשהבגדים כל כך גדולים, קשה מאוד לדעת האם יש שינוי. לעומת זאת, הבגדים החדשים שכן קניתי, הם כולם מבדים שמכילים לייקרה, כלומר נמתחים, ואז אי אפשר לדעת האם הבגד מרגיש מרווח בגלל שההיקף קצת הצטמצם, או שפשוט הבגד התרחב.

    אמרתי שזה טיפשי 😳

  5. לימור הגיב:

    הבלוג שלך פשוט מקסים וכל כך מתאים לכל מה שעובר לי בראש לגבי משקל ופעילות גופנית נחמד לחשוב שאני לא היחידה במערכה, 😳 😛

  6. אדוה הגיב:

    ברוכה הבאה לצל בלוגי הצנוע 😀
    ספרי קצת מה את עושה?

  7. לימור הגיב:

    מה אני עושה? אני אמא ל3 בנים האחרון בן שנתיים וחצי, כבר שנה שאני מתעמלת בסטודיו C כמה פעמים בשבוע אבל לצערי החודש המקום נסגר. מה שמאלץ אותי לחפש חלופה ועוד לא מצאתי וגם האמת אני די מתעצלת לחפש כרגע חורף קר וכו' כל התירוצים הקלאסים שקיימים אבל בעקבות הקריאה בבלוג שלך אתמול דאגתי לנקות את האבק ממכשיר ההליכה היקר שיש לי והכנתי אותו לפעילות שוטפת, עכשיו אני צריכה לשכנע את עצמי לעלות עליו היום בערב.
    חוץ מזה שאני רוצה לחזק אותך ותוך כך גם את עצמי כל הכבוד לך!!!! 😉

  8. אדוה הגיב:

    איזה באסה שהסטודיו נסגר. מעצבן.
    אם תצליחי לשכנע את עצמך, בואי לשכנע גם אותי. אני קצת בבעיה עם זה לאחרונה

    וכמובן – כל הכבוד לנו! 😉

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: