אנונימיות או הזדהות?

מהרגע שהתחלתי לכתוב ברשת, עשיתי זאת בצורה אנונימית.  כשהתחלתי להשתתף בפורומים, זה היה בעיקר כדי להגן על עצמי ועל זהותי. הכתיבה האנונימית נתנה לי חופש מסויים לכתוב מה שעובר עלי, מבלי שיהיה ברור מי אני. ככל שהשתתפתי ביותר קהילות וירטואליות, בניתי יותר ויותר זהויות רשת. אף אחד לא התפלא על כך, כי כך כתבו כולם.

כיום הכתיבה האנונימית מאפשרת לי עדיין לכתוב בחופשיות רבה יותר ובעיקר מספקת הגנה מסויימת לפרטיותם של ילדי ושאר בני משפחתי שעליהם אני כותבת לפעמים. הנושא הזה מאוד חשוב לי.

היום חשבתי לפתוח בלוג חדש בנושא מסויים. דילמה! תחת איזו זהות לכתוב? הזהות שבה אני משתמשת בפורומים הקשורים באותו נושא, היא זהות אחת. ואילו כאן בבלוג אני כותבת בזהות אחרת. איש אינו יודע לקשר בין שתי הזהויות האלו.
האם אני מוכנה לעשות את הקישור? או שאולי עלי להתעלם מהבלוג הזה באותו הקשר?
 
ובכלל, אולי אכתוב אותו בשמי האמיתי, המלא? זה יהיה בלוג שארצה להפנות אליו אנשים שאני מכירה גם מחוץ לרשת.
 
התנגשות הרצונות האלו והזהויות השונות ממש משתקת. על פתיחת הבלוג הנוסף ויתרתי בסופו של דבר.
 
 

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית:
פורסם ב-הכל אודות אדוה, טכנולוגיה אנושית
30 תגובות ב“אנונימיות או הזדהות?
  1. ירדן הגיב:

    האמת היא שבדרך כלל אני לא מנסה להיות אנונימי. אבל אני יכול להבין שיש לזה יתרונות. לפעמים אני קצת מתחרט שאני משתמש באותו כינוי בכל מקום.

    • אפשר לשאול ממתי אתה כותב ברשת? כמה שנים?

      • ירדן הגיב:

        כן אבל תהיה יותר ספציפית. מאז שהשתמשתי באינטרנט אני "כותב באינטרנט". (שזה בערך לפני 6 שנים?)בלוג פתחתי לפני שנה וחצי ככה.הייתי פעיל בכמה וכמה פורומים אבל אפשר להגיד שפעם ראשונה היתה לפני איזה 5 או 4 שנים.אני עם אותו שם משתמש 3 שנים ובשנה-שנה וחצי האחרונות שאני קורא בלוגים התחלתי להשתמש בשם הפרטי שלי בתגובות.זה גם ככה שם לא נפוץ מי יודע אז אני לא מרגיש שאני צריך למצוא כינוי.

  2. מה רע בזהות שלישית?

  3. מה שירדן אמר. לא הייתי מהצד שלך של המתרס, כך שקשה לי לייעץ. אז למה אני מגיב? כי לפעמים בא לי בכל זאת ליצור איזו זהות שאינה מקושרת אלי בעולם האמיתי. אולי אני אעשה את זה פעם.

  4. שרון הגיב:

    היציאה מהאנונימיות היא צעד מפחיד. עד היום, אחרי שנים מחוץ לארון הבלוגרי, אני מזועזעת מעצמי כל פעם מחדש.מצד שני, יש בזה מעין הקלה מסויימת. עם כל הפרנויה שלי, אני מוצאת שדי סימפטי לדעת שאיני לא צריכה להתחבא מאחורי שם פרטי בלבד. ואם יחפשו אותי בגוגל? נו, אני מקווה שהם נהנים.המלצה שלי: פתחי את הבלוג הנוסף, אולי אפילו בפלטפורמה אחרת (בלוגלי זה נורא נחמד, יו קנואו!), תתחילי לכתוב שם, ואז תראי אם את מוכנה נפשית לבצע את הקישור הזה בין שתי הזהויות שלך.

    • אני בשוק ממך ואני בקושי מכירה אותך 😉 מפחיד נורא! אפילו בעלי לא יודע על קיומו של הבלוג הזה (בהתחלה רציתי לראות אם אני בכלל מתמידה, אחר כך זה כבר היה קיים יותר מדי זמן ולא היה לי נעים). צעד דרמטי מאוד. הרעיון שלך נחמד. החסרון היחיד שלו הוא שאני לא אוכל לעשות מפה את החיבור לאותו הבלוג…

      • שרון הגיב:

        אם את בשוק ממני זה בטח רק בגלל שהבלוג שלי כה מטופש. ;-)וואו. זה אכן סוד גדול.ואכן, בעיה. אם זה לא דו-צדדי, אז באמת קצת חבל. אבל אני אומרת שתתחילי לכתוב בכיף, תחת השם של עצמך, ולכי תדעי – אולי מתישהו יתחברו לך שם שתי הזהויות לבלוג אחד שאת לא צריכה להסתיר ושהוא כולו את. (זה הדבר שאני הכי שמחה לגביו מאז שהחלטתי שמספיק ודי עם הקטע של שני בלוגים נפרדים)

        • 😛 אני בשוק ממך שהעזת ככה יום אחד להשיל את המסיכה. נראה לי עוד יותר מפחיד מאשר פשוט להתחיל לכתוב בשמך מלכתחילה.  

          • שרון הגיב:

            זהו שלא עשיתי את זה בעצמי. עשו לי את זה בצורה הכי מרגיזה שרק יכולה להיות. ב- YNET. (שלל לינקים <a target=_blank href="http://www.meshune.net/blog/?p=668&quot;>בתחתית הפוסט הזה, מלפני ימים ספורים בלבד)תקציר הסיפור: ז"א – קישרו בין הלייבג’ורנל שלי (שבו לא הופיע השם המלא שלי) לבין ההום פייג’ שלי (שבו כן הופיע השם המלא שלי), ואז "המליצו" על הבלוג שלי במדור המחשבים של YNET. אחרי כל זה, כבר ממילא הוצאתי את עצמי מן הארון הבלוגרי כפעולת-מנע, אמרתי "פאק איט", והתחלתי לכתוב גם בישראבלוג במקום להתחבא בקהילה הסגורה של ל"ג.

          • אאוץ’ 😕 לאור זה, אני תוהה אם לא נכון יותר לצאת מנקודת הנחה שמתישהו זה יקרה, ומרש לצאת לאור.

          • שרון הגיב:

            אני חושבת שמוטב שתזרמי עם זה, איך שאת מרגישה הכי נכון. כשתהיי מוכנה לזה – תקחי את הצעד הזה (והוא לא גדול כמו שנדמה, אפילו כשזורקים אותך מעל לאותה תהום מאיימת).כך או כך – אני בספק אם מישהו יעשה לך אאוטינג שכזה. הבלוגים היום הם לא מה שהם היו לפני 4 שנים – זה כבר פשוט לא כזה קוריוז גדול, ואני חושבת שגם יש לעיתונאי הרשת השונים קצת יותר מודעות לעניין הזה של פרטיות ואאוטינג (ואם אוסף הגרביים שלי עזר במשהו לתהליך הזה – מה טוב!).

          • אני פחות מוטרדת מהארז ארליכמנים למיניהם, ויותר מאותה מקריות של מישהו שישלח לינק לפוסט שלי, למי שלא אמור לקרוא אותו.את כנראה צודקת, אני צריכה לזרום עם זה ודי.

          • שרון הגיב:

            נו, אבל הרי זה עשוי לקרות כבר עכשיו, בעודך צפה באנונימיות המבורכת. סתם ככה, מישהו יפרוורד או סתם ייקלע לאיזה פוסט שלך, ולפתע איזה סיפור מכאן או משם יישמעו מוכרים, ואז "זו את?"וזה נראה לי כמעט אלגנטי ככה.

  5. ולנסיה הגיב:

    מאז ימי הראשונים ברשת יש לי כינוי קבוע, הוא אפילו לא מסווה את זהותי, מי שמכיר אותי בחיי מספיק מקרוב מכיר גם את ולנסיה. הכינוי משמש יותר להגדרת פרסונת הרשת שלי.ניסיתי פעם לכתוב תחת שם בדוי דברים שרציתי לספר אבל לא רציתי שיקשרו אלי, אבל מהר מאוד ויתרתי. לא בשבילי, אני לא מצליחה לזכור לצאת ולהכנס בשם המשתמש הנכון בכל פעם. אני מספיק מפוזרת שאאמין שגם על פלטפורמות שונות לא הייתי מצליחה.כך שאת מה שאין ברצוני לגלות אני עדיין כותבת במחברת במגירה התחתונה של שידת המיטה, או מקסימום בקובץ WORD מוחבא היטב במחשב. אם זה פרטי, אין סיבה שזה יהיה ברשת. אני מקווה שאני לא מניאה אותך מכתיבה נוספת, את דמות-רשת חביבה עלי ואשמח לקרוא אותך תחת כל שם ובכל פורמט (ושרון תספר לך שאני אפילו לא לרקרית מפחידה).

  6. אורזת הגיב:

    שאלה טובה העלית. את עניין הבעל פתרתי באלגנטיות נטולת מחשבה עת השארתי את הדפדפן פתוח על הבלוג. למרות שעברי כמרגלת היה אמור להבטיח שלא אעשה את זה, פישלתי. מה טוב שטובת המדינה אינה מונחת עוד בידי….השאר? אני מבועתת לפרקים מהאפשרות שאחשף (בעיקר בשכונה המקומית ורבת הרחש, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שהם לא קוראים בלוגים…), ולעיתים אני אדישה אליה. איך אמרו לך למעלה? לזרום.  (רק ניהול זהויות הג’ימייל שלי עושה כאב ראש. להוסיף עוד אחת? למי יש כח).

  7. nina הגיב:

    פתחתי לעצמי כרטיס בקפה דה-מרקר לפני כמה ימים, והתחלתי לתהות על התענוג שביציאה מהאנונימיות.בעבר שמרתי על אנונימיות הזהות הבלוגית שלי בקנאות, אבל בזמן האחרון זה נראה לי מיותר. יותר מדי אנשים יודעים מי אני, יותר מדי חברות שלי מסתובבות שם במילא, ומעבר לזה אני כמעט בטוחה שגם אנשים שמכירים אותי מהצ’כונה מסתובבים שם. מכיוון שהסיפורים שלי בבלוג אינם אנונימים, ומכיוון שנתתי בבלוג מספיק פרטם כדי שיהיה קל מאוד להקיש ולדעת מי אני באמת, אני יוצאת מנקודת הנחה שעל אף שאני משתמשת בניק אנונימי, אני בהחלט לא אנונימית. עדיין אין בי האומץ להחשף לחלוטין, אבל אני כבר פחות מקפידה להגן על האנונימיות של הבלוג. ולהפתעתי הרבה, זה לא גורם לי לסנן פוסטים ונושאי כתיבה. 

  8. אפשר מילה מזקן רשת?אין כמו השחרור שבאנונימיות. בעברי כחבר בקהילות יואל השתמשתי במספר כינויים, בעיקר לפי הפורומים. לפעמים ייבאתי גם דמות שלי מפורום אחד לשני. וזה היה מרתק, אבל בעיקר טוב לזמנו, כשעוד זכרתי באיזה שם אני משתמש באיזה פורום. המשכתי עם המנהגים האלו גם במעבר לקהילות בYנט עד שקיבלתי לנהל את פורומדיה ולמרות שניהלתי אותו תחת הניק העיקרי שלי (אלפרון), למעשה יצאתי מהארון וחשפתי את הזהות האמיתית שלי.מאז למעשה אני מסתובב ברשת בשמי המלא. וזה נעים לא פחות. את הדברים שאני לא רוצה שגוגל יקשר אלי אני עושה תחת ניקים שונים שאני עדיין סוחב מהעבר. הבעיה היחידה עם זה היא שצריך להקפיד ולמנוע כל קישור בין הישויות. להגיד לך שזה קל? זה לא.תנסי קצת בגלוי. מקסימום תמיד אפשר למחוק את הבלוג. לגוגל יקח קצת זמן לשכוח, אבל גם זה יקרה. רק אל תקשרי בין השניים.

  9. ספוטניק הגיב:

    יותר קל לכתוב כך, תחת זהות בדויה. אפילו אם זה נראה כמו סתם תיקון קוסמטי, שם אחד במקום שם אחר, יש בזה הרבה חופש.בשביל זה בלוגרים רבים עושים רושם אחר לגמרי במציאות. הם פשוט לא אותם אנשים כמו האלטר-אגו שלהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 79 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: