אחד, שתים, שלוש, ארבע, חמש

מעולם לא השתתפתי בשום פרוייקט בלוגים. יש בי משהו שמתנגד להשתתפות בכל דבר טרנדי. אבל קיבלתי הזמנה אישית מנינה ומאורזת, ואני משתפת פעולה . אז הנה חמישה דברים ש(רוב)קוראי הבלוג שלי לא יודעים עלי, וכנראה יכלו להמשיך לחיות מצויין גם בלי לדעת אותם.
 
1. בגיל 11 חוויתי לראשונה אלימות על רקע אידאולוגי. זה קרה כשעבדתי במשרד של אמא שלי יחד עם עוד כמה ילדי עובדים, ואמרתי למישהי שאני לא מאמינה באלוהים, ושדרווין צדק. המכות שחטפתי ממנה לימדו אותי בפעם הבאה לשתוק כשאני מזהה אנשים שהשפה שלהם דלה מדי מכדי לענות לי.
 
2. את העזר כנגדי פגשתי במסיבת יום הולדת שאף אחד מאיתנו לא רצה להגיע אליה. בילינו את כל הערב בהקנטות הדדיות. השאר הוא היסטוריה. בשבועות שחלפו מאז, שנינו רבנו עם לא מעט אנשים שאמרו (לכל אחד מאיתנו בנפרד) שאנחנו עושים טעות, ושלא נחזיק יותר מחודש ביחד. שנינו מאוד כעסנו – חשבנו שיש לנו פוטנציאל להיות ביחד לפחות 3 חודשים. בעוד 8 ימים, יימלאו 17 שנים מאז.
 
3. כשהגעתי הביתה בגיל חמישה ימים מבית היולדות הירושלמי, הבירה היתה מכוסה שלג, אבל שמשית ויפה. כך היה גם כשהבאתי הביתה את הבכורה שלי.
 
4. יש לי זיכרון סלקטיבי להפליא. אני מסוגלת לשכוח לגמרי ספרים שקראתי, נוסחאות ששיננתי ואירועים שהכרתי. בה בעת אני מסוגלת לזכור פרטים זעירים שקראתי או ראיתי לפני שנים. בעיקר אם מדובר בנונסנס טהור.
 
5. עד היום גידלתי תשעה חתולים, מתוכם חמישה בו-זמנית.
ארבעה נעלמו יום בהיר אחד. אני מניחה שנדרסו ונטרפו. בניהם היה גם החתול הראשון שלי ולקחתי את זה מאוד קשה.
אחד נדרס וראינו את זה קורה.
שניים הורדמו. אחד אחרי סבל רב, השני בגיל צעיר להפליא, שבוע לאחר שאבי נפטר ממחלה דומה. היה לא קל.
אחד מהם עבר לאות מחאה לגור אצל אמא שלי אחרי שלקחנו כלב.
אחד הגיע לביתנו לפני שבוע וגורם לי עונג רב.
 
עד כאן. מכיוון שהגעתי בסוף (מי אמר "דחיינות כרונית" ולא קיבל) כל מי שהייתי מזמינה לו הייתי מזמינה, כבר פרסם חמישה דברים על עצמו. אז אני אוותר על המשך השרשרת.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית:
פורסם ב-הכל אודות אדוה
10 תגובות ב“אחד, שתים, שלוש, ארבע, חמש
  1. רון הגיב:

    זאת בטח לא כוונה רעה, את כנראה לא מבינה את זה, אבל זה ממש לא יפה לא להעביר הלאה. התעניינו בך, רצו לשמוע עליך כל מיני דברים, המינימום ההוגן הוא להעביר את הלפיד.

  2. אורזת ממחשב אחר הגיב:

    איזה כייף זה להכיר עוד כמה דברים שלא הכרתי אצלך :-). דווקא את היום המושלג שבו נולדה בכורתך אני זוכרת (וגם את התיאור שלך מחלון חדר היולדות :-). אח, כמה זמן חלף).  לעניין הזכרון, אגב,  הזדהותי מלאה. במה בדיוק הזדהיתי איתך? תזכירי לי?

  3. נינה הגיב:

    גם לי יש זכרון כזה. מביך לגלות אילו דברים דבילים אני זוכרת, כשבמקביל אני שוכחת תורים חשובים מאוד של הילדה ורישום לכיתה א’ של הילד. 😕 לגבי 1 – :-(. כל הכבוד לך שלמדת להפריד בין אותה אישה לכלל הציבור, כי לו אני הייתי בנעליך, אני חוששת שהייתי הופכת לשונאת של ציבור שלם.

  4. canna הגיב:

    גם לי היה מזל גרוע כזה עם חתולים בילדותי, החתולה הראשונה שלי (האקס המיתולוגית) חייתה יותר שנים מכלב וכל השאר אחריה נדרסו/הורעלו/נעלמו/חלו/הוטבעו והשד יודע מה עוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 79 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: