אולי עדיף לא לאכול, ודי?

סמדר כהן מפרסמת ב-ynet כתבה על 15 סוגי מזון שמטעים אותנו בדיאטה. הכתבה סוקרת מאכלים שונים, שנחשבים דיאטטיים (או שלא…) ועלולים לבלבל את הצרכן התמים ששומר על גיזרתו וטועה לחשוב שהוא יכול לטרוף מהם ללא הכרה.

הרעיון מאחורי הכתבה אולי טוב. יש מונחים שמשמשים את תעשיית המזון ועשויים להיות מאוד מטעים. למשל, כמו שמציינת כהן בכתבה, כשכתוב "לייט" אין הכוונה לכך שהמוצר דל שומן או דל קלוריות, אלא שיש בו שליש פחות מכמות השומן או הסוכר שבמוצר רגיל. כלומר, לא מדובר באבחנה אבסולוטית (כמו במאכל דל קלוריות) אלא  במשהו יחסי. ואז כדי לדעת אם מה שאנחנו אוכלים יגרום לנו להשמין, עלינו לזכור מהו המוצר המקורי.

אבל הכתבה הזו נסחפת בכיוונים מטרידים. למשל, ההמלצה להזהר מסלט ירקות נראית לי מופרכת לגמרי. "אם תאכלו כל יום חצי קילוגרם ירקות ולא תחשיבו אותם בתפריט היומי שלכם, צפו לתוספת של שישה קילוגרם בשנה, שמגיעה מהירקות בלבד." מגוחך במיוחד המשפט הבא, שמזכיר לנו את ההמלצה של משרד הבריאות האמריקאי לאכול תשע מנות ירק ופרי ביום. או במילים אחרות: "אתם חייבים לאכול פירות וירקות, אבל לא במצפון נקי, חלילה".

"אם אתם מאלה שגם אם יעירו אותם באמצע הלילה ידעו לדקלם את לוח הקלוריות בעל פה, או שאתם מאלה שיכולים לכתוב ספר דיאטה משלכם המסכם את כל הספרים שקראתם וכל סדנאות ההרזיה שבהן השתתפתם – אתם בחברה טובה. טובה, אך גם מתסכלת. כי למרות כל הידע והניסיון, אתם לא מרזים. וברגעים כאלה בא לכם פשוט להשליך את כל מגירת הירקות לזבל ולאכול כמו בימים הטובים וחסרי המודעות ההם". האם הדיאטנית הנכבדת באמת חושבת שצרכנים בעלי מודעות לקלוריות, שומנים ותזונה, שיודעים לקרוא ולהבין תויות ערכים תזונתיים, לא ידעו ששוקו עם קצפת ומקופלת הוא פצצת קלוריות דשנה?

כהן ממליצה להמנע ממרקים מוקרמים – הצעה נבונה. אבל באותה נשימה היא ממליצה להמנע ממרקי קיטניות, כיוון שגם להם ערך קלורי גבוה. אף מילה על הערכים התזונתיים הגבוהים, ועל היתרון שבאכילת מרק קיטניות בריא ומשביע, על אכילת עוד סלט מטופש עם רוטב משמין. אולי היא החמיצה את השיעור שבו הסבירו שמעל 95% מהדיאטות מבוססות קלוריות נכשלות.

הקוראים של מנטה או ynet לא מטומטמים כפי שזה אולי נדמה. הכתבה הזו חד ממדית, מטופשת, מטעה ובעיקר מעצבנת.


זו הזדמנות להפנות את מי שלא מכיר לסרט הזה: רזה. זהו סרט שהופק במסגרת היחידה לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטת בר אילן על ידי עופר איתן, אלינור שפס, אלעד שני ומיכל כספי. בהשראת הסרט "שחור לבן", היוצרים מציגים מציאות הפוכה, בה שמן הוא יפה, והרזים סובלים מנידוי ואפליה חברתית. בסרט משתתפים חברי פורום שמנות ויפות בתפוז והוא זכה ברוב קולות בתחרות השנתית באוניברסיטה.

הרעיון של הסרט מצא חן בעיני, וגם הביצוע. אבל משהו עדיין מרגיש קצת מפוספס. האם אדם רזה שצופה ברזה מבין את התסכול שחווים אנשים שמנים? האם הסרט הזה מסוגל לפתח רגישות אצל הצופה הרזה? או יותר מכך, האם רזה שצופה בסרט בכלל מתעניין בכך? או שהוא מתייחס לסרט כאל קוריוז חביב ותו-לא?

פורום שמנות ויפות הוא פורום לוחמני למדי, ששם לעצמו כמטרה להיאבק באפליה נגד שמנים ולעודד קבלה עצמית בכל משקל. אני מביטה מבצד ברגשות מעורבים: מצד אחד אני מלאת הערכה. בחוויה האישית שלי, ככל שאני יותר שמנה, אני פחות קיימת. משתתפי הפורום עומדים ומצהירים: "אני פה, אני קיים ואני יודעת מה אני שווה". מצד שני, רזים שמביטים מבחוץ, איך הם מביטים? מי בזלזול, מי בדחייה ומי פשוט בחוסר עניין. לפעמים אני מרגישה שמדובר במאבק פנימי של אוכלוסיה מנודה, שאין לו סיכוי אמיתי לפרוץ החוצה.

Advertisements

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית:
פורסם ב-חיים דלי שומן
28 תגובות ב“אולי עדיף לא לאכול, ודי?
  1. d-1 הגיב:

    ולמרות כל זאת, ידוע לכל כי לתפיסה העצמית של אדם את עצמו יש חשיבות שווה אם לא גדולה יותר מאשר למשקל עצמו.

  2. תגידי, יש קרוטונים בתוך השוקו?כל חיי הייתי רזה למדי ועכשיו אני מתהדרת בכרס קצת מכובדת. אני צוחקת עליה שזו כרס למטרות פוליטקלי קורקט. 🙂

  3. Y H הגיב:

    לקבל שמנים – כן. רזה לא שווה ליפה וזה באמת דבר רע שמכניסים לנו למוח כל הזמן.מה שכן – שמן זה לא בריא וכן צריך להרזות לרמות בריאות.מעבר לזה זה עניין של טעם ותרבות.

  4. נועה הגיב:

    למרות שגם אני חושבת שהפורום קצת לוחמני, אני מעדיפה פורומים כאלה וכתבות על דיאטות מאוזנות (הכתבה הזו אמנם, שבדיוק קראתי הבוקר, די הרסה לי, אבל יש גם טיפים טובים לפעמים) מאשר לקרוא בלוג של אנורקסית שאכלה כל היום 33.5 קלוריות. נדמה לי שקצת עברנו את הגבול בעיסוק בנושא.

    • על האנורקסיות בכלל אין מה לומר. "אכלתי היום רבע פלפל בארוחת עשר, אחר כך רבע פלפל בארוחת צהריים ולעסתי מסטיק. בארוחת ערב בבית נשברתי ואכלתי גם קוטג’ 1/2% בתוך הפלפל. שיט! אני מה-זה אשמין! אני צריכה לעשות שעתיים כפיפות בטן, או ששעה וחצי ריצה יספיקו?!?"

  5. MezzoMom הגיב:

    גם אני קראתי את הכתבה הזו והתעצבנתי. שיצאו לי כולם מהצלחת! נמאס כבר! לאכול זה לא בריא וגם לנשום זה לא מי יודע מה בריא. וגם לחיות לא. בסוף מתים מזה.חדשות לבקרים אנשים שאין להם מה לעשות חושבים שעודף האינפורמציה בו הם מציפים אותנו יש בו ערך. די כבר. לא רוצה לשמוע על מחקרים ולא על מאכלי פלא או דרכי פלא להישאר בריאים ולא למות.ימדוד כל אחד את איכות חייו ויחליט אם טוב לו או לא. אם דרוש שינוי או לא. לא הכרתי את הפורום הזה, אבל אני שמחה שהוא קיים. ואני שמחה שעשו מעשה ושסמדר שיר באה לקראתם. אולי אין להם אימפקט חברתי כולל, אבל גם שינוי תודעה בספר לילדים אחד הוא צעד ראוי להערכה 🙂

  6. alma-k הגיב:

    אישה שלא אוהבת את הגוף שלה, לא תדע מה באמת טוב בשבילו. ואישה שכן אוהבת את הגוף שלה, תדע ללמוד אותו ולהכניס אליו דברים שהוא זקוק להם. המאבק הוא באמת פנימי, קשור לקבלה עצמית ותו לא. ושלא ימכרו לי את כל הנוסחאות הריקות האלה על מה לאכול וכמה. הקונספירציה הכלכלית/גברית הזאת הצליחה להפוך אותנו הנשים לחסרות אונים ובורות שמחפשות אחר נוסחאות קסם שיטחיות, במקום לחפש פנימה ולבדוק את שורש הבעיה הפרטית של כל אחת ואחת.

    • אני חושבת שרוב הנשים מאוד רחוקות מקבלה עצמית, ורק הולכות ומתרחקות ממנה. אני מתבטת המון בשאלה איך להגיע לקבלה עצמית, ובעיקר איך לחנך את ילדי לכך.

      • alma-k הגיב:

        אכן משימה לא קלה. אפשר רק לצפות לשיפור, אבל אולי זו עבודה לכל החיים. אני חושבת שעצם המאבק משנה את כל התמונה. לא לקבל את חוסר הקבלה. לא להיכנע למסקנות הקשות האלה. להמשיך לחטט ולעשות עבודה פנימית מתמשכת ועקשנית. ולחשוף בפני הילדים את המאבק הזה. כדי שייראו שהדרך חשובה לא פחות מהתוצאה. וגם, להטיל ספק בכל דבר שמובן מאליו בעיניי הרוב. מאיך להיראות עד קודים של התנהגות. הטלת הספק הזו בריאה מאד ומשאירה אותנו ערניים וצעירים. אין נכון או לא נכון בשום מצב, זו דעתי. יש רק מה נכון לי. ואת זה אדע רק אם אלמד להכיר את עצמי יותר טוב. עצם זה שאת מתחבטת בשאלה הזו, כבר הופך אותך למחנכת טובה לילדייך. אולי יחד איתם תוכלי למצוא את הפיתרון.

  7. אורזת הגיב:

    קשה לי להחליט מה לומר בהקשר הזה – כמו בכל מקום שבו מתקבצים אנשים בעלי תחום עניין או מאפיין משותף, נוצרים קצוות. קצוות של דעות ושל דרכי הבעה, ומטבע הדברים את הקצוות שומעים יותר. אני לא יודעת כמה הלוחמנות הזו מועילה וכמה היא מזיקה. אני לא בטוחה עד כמה הקבלה העצמית של השמנים (מותר בכלל להשתמש במילה הזו?) היא לא מסווה מפני התמודדות אמיתית עם הקושי של הורדה במשקל. הויתור העקרוני על הנסיון להגיע למשקל בריא (ואני מדברת על בריא, לא על רזה במובנים המקובלים כיום) מקבל במקרה הזה אסמכתאות של קבלה עצמית.  קבלה עצמית היא דבר נפלא (תגידו לי כשתדעו איך ליישם את זה עלי ) אבל השאלה היא מה תגית המחיר שבאה איתה.

    • יש משהו בדבריך, זהו סוג של תגובת נגד אני מניחה.יחד עם זאת, המשמעויות של הירידה במשקל, עבור שמנים (אני מרשה לך) הן מאוד כבדות ומורכבות. היישום הוא לא פשוט והפתרונות הפשוטים והמהירים המוצעים (1200 קל ליום) רק מגדילים את הבעיה ולא פותרים אותה.במצב כזה, היכולת לומר "פוס, אני יורד מרכבת ההרים" הוא יתרון דווקא.

      • אורזת הגיב:

        אני לא חושבת ש-1200 קלוריות ליום פותרות בעיה של מישהו. ברצינות. אם כבר, זה רק יוצר בעיה למי שלא ממש היתה לו בעיית משקל קודם לכן. אי אפשר לחיות לאורך זמן, באופן מאוזן ובריא, מ-1200 קלוריות ליום.  לגבי ה"פוס" – אם הוא היה רק פוס, אני מניחה שהייתי מסכימה איתך. אבל ה"פוס" הופך לחזות הכל (לפחות לפי מה שאת מתארת) ובעיני הוא בעייתי בדיוק כמו ההסחפות לכיוון השני.

        • ברור ש-1200 קלוריות ליום לא פותרות שום בעיה, זו בדיוק הנקודה. אבל אם תסתכלי על היצע הדיאטות הקיימות היום בשוק, ועל מה שמרבית הדיאטניות <A target=_blank href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3328525,00.html&quot;>מציעות (בתקשורת ומחוץ לה), תראי שזהו פחות או יותר תחום הפתרון. נדיר מאוד לפגוש קולות שפויים.   ולכן אני אומרת שבמצב בו הפתרונות הקיימים כביכול בעצם מדרדרים את האדם השמן עוד יותר לתהום, ובעיקר מביאות אותו לידי כשלון אחר כישלון, באיזשהו שלב תבוא תגובת הנגד אחרת מאבדים משהו אחר – שפיות.

  8. nina הגיב:

    הכי טוב לא לאכול. אני עושה את זה פעמיים בשנה, ותמיד מדמיינת שאני אנורקסית. אח"כ אני טוחנת מכל הבא ליד ומשלימה את החסר פלוס פלוס. אני מודה שאני לוקה בגזענות שמנים. לא שאני דקיקה ורזה, אבל אני לא אוהבת לראות אנשים שמנים. ואני מדברת על ש-מ-נ-י-ם. לא מלאים, לא מעל המשקל המומלץ, אלא על הרי אדם עם קפלים גולשים. אני באמת שלא מבינה איך אדם יכול להרשות לעצמו להגיע למצב פיזי ירוד כזה. מצד שני, אני גם לא מבינה איך אנשים יכולים להרוג את עצמם עם סיגריות. אני חנאנה (ומקריאה חוזרת של ההודעה, אני ככל הנראה גם עילגת ולא ברורה).

  9. canna הגיב:

    לי ולכל המשפחה שלי תמיד היתה בעיה הפוכה 🙂 לידיעתכם להשמין קשה בדיוק כמו להרזות. אני שוקלת 42 קילו וזה אחרי מאמץ עילאי לעלות במשקל (פעם שקלתי 38 קילו) החיים שלי ניראים בדיוק כמו בסרט, כל הזמן מעירים לי שאני רזה מידיי, או שאומרים לי שירדתי במשקל מאז הפעם האחרונה שראו אותי, הבגדים נופלים ממני וזה לא שאני לא אוכלת טוב, אני פשוט לא זוכרת לנשנש בין הארוחות……אני דווקא חושבת שלנשים שמנות יש יופי מיוחד משלהן, יש להן נוכחות, ווייטליטי אבל הסרט הזה דווקא לא מצליח להעביר שום דבר מהיופי הזהאני מצטערת להגיד את האמת, הוא לא מצליח להכניס את הצופה לעולם הפוך וזה פשוט נראה פתאטי והסיבה היחידה שזה נראה ככה היא שלסרט טוב לא מספיק רק רעיון טוב צריך גם שחקנים טובים ועל אחת כמה וכמה כאשר יוצרים עולם דימיוני שלא קיים במציאות.

  10. דרורית הגיב:

    אחרי חגיגה במשרד שכללה שני סוגי פשטידה, פסטה בבטטות ושמנת, כמה סלטים, גבינות משובחות+לחם ארז, עוגת שוקולד ושמנת, מוס פסיפלורה ולקינוח קינוחי קרמבו קשה לי לדבר על דיאטות. גם קצת קשה לזוז או לנשום.וקצת יותר ברצינות – נושא כאוב. כואב לי אישית שעל סף גיל מאוד מכובד שלא אכתוב אותו פה בספרות ולא במילים אני עדין מתעסקת עם השטויות האלה, מבזבזת המון אנרגיה וחשה כאב לב על קילו לפה שני קילו לשם. אבל אני לא לבד. נכון?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: