אני אוהבת את ירושלים, ואת ההרים שסביב לה. כיף לי לגור פה בתוך כל הירוק הזה. מחצר ביתי נשקף נוף הררי ומיוחד, טבעי למרות הכביש המתפתל במרכזו והישובים השכנים על הרכס. אני עוד זוכרת בקרים בהם היה מעיר אותי אבא, ומראה לי בחלון משפחת צבאים שהגיעה כמעט עד סף ביתנו.
טרסות בהר חרת. צילם יוסי קמחי.
תילי תילים של מילים כבר נכתבו על תוכנית ספדי ועל ההרס שהיא טומנת בחובה. הרס לנוף, הרס חברתי והרס העתיד של עיר הבירה. כמי שאינה בעלת זכות הצבעה בירושלים, אבל חיה בסמוך לה ואוהבת את העיר, אני מודאגת מאוד ממה שקורה לעיר מזה למעלה מעשור.
האבסורד הוא שלא מדובר כאן בתוכנית שאין לה מתנגדים מלבד קומץ מטורפי איכות סביבה. יש מתנגדים רבים, כולל חברי כנסת ופעילים פוליטיים שונים. ויחד עם זאת, כל הסימנים מצביעים על כך שמחר במשרד הפנים, ההחלטה שתתקבל תהיה חיובית – כן לתוכנית.
מחר (יום שלישי) בשעה שמונה בבוקר, תתקיים ההפגנה המכרעת מול משרד הפנים בירושלים. אני אהיה שם – זהו המעט שאוכל לעשות למען הבית שלי, למען ירושלים, למען הטבע היפה שיש לנו פה. בואו!
חיה על 5 שעות שינה
איפה יש דוגמא להחייאה מוצלחת של מרכז עיר שסר חינו?
שאלה מצויינת, שלצערי אין לי את ההשכלה לענות עליה. אבל איתגרת אותי
מנהטן היא הדוגמא הקלאסית, אבל היא באמת עיר מיוחדת.מעט דוגמאות שליליות שאני מכיר:תל אביב – נדלן יקר מאוד שמתייקר עוד יותר ככל שיותר מבנים נעשים בלתי ראוים למגורים מרתיע יזמים שרוצים, נניח, לקנות בנין מתפורר לבנות תחתיו מגדל מודרני. יש עשרות דוגמאות משד’ רוטשילד ומהסיטי הישן.(דוגמא הפוכה בקנה מידה קטן יותר: רמת גן, שמעודדת הרס בתים ישנים ובניית מגדלים, כמובן בעיקר באיזור הבורסה).מודיעין – אמנם דוגמא בזעיר אנפין – עיר שנבנתה ללא מרכז עירוני, ושהתפתח בה מרכז עירוני חליפי במושב שנמצא מחוצה לה.
בלי להכנס לדוגמאות (שאני כאמור לא מכירה), הרושם שלי ממה שקראתי על הדיונים בתוכנית ספדי, הוא שהם מתנהגים כמו תוכניתן בינוני שנדרש לתקן מערכת עובדת. קשה מדי לקרוא את הקוד, עוד יותר קשה לתקן אותו. הרבה יותר קל לכתוב חדש. למה להתאמץ להשקיע בקיים? יותר קל לבנות חדש. זה גם נראה יותר יפה, לא?
מסכים לחלוטין עם המשל 🙂
לא, את טועה. תודה לך!גם בזכותך ניצחנו בקרב! ניפגש בהמשך המערכה…
קטונתי ובהחלט ניפגש בהמשך הדרך, בתקווה שבסבב הבא כבר תהיה החלטה נבונה וסופית. יישר כח!