לא דיברנו עוד על דיאטה

את ההיריון האחרון סיימתי עם עודף מפואר של 34 קילוגרמים. לא עוד השמנה מעצבנת. לא עוד דימוי גוף בעייתי.  המציאות הזו הייתה כואבת (בעיקר בגב) ומפחידה. אם בעבר התייחסתי לבעיית ההשמנה שלי כאל משהו טורד ומתסכל, אבל נסבל, עכשיו התחילה לחלחל הכרה מאיימת משהו. אם הגעתי לאן שהגעתי, מי יערוב לי שלא אמשיך ואתדרדר?  עוד מעט אראה כמו חמותי. ואולי גרוע מכך. את הדימויים הרוטטים שאימצתי אחסוך מכם.

דווקא הייתי אופטימית. לפני ההיריון אימצתי תוכנית תזונה וספורט שחוללה בי קסמים. על פי הספר הרזייה שפויה (סמדר פרגר, הוצאת מטר) עברתי לתזונה בריאה ודלת שומן ופעילות גופנית קבועה. השלתי מעלי 11 קילוגרמים של שומן, אכלתי לשובע והרגשתי נפלא. כל מה שהייתי צריכה לעשות כעת הוא לחזור לתוכנית.

נכשלתי. פעם אח פעם אחר פעם. כישלון! עצלנית! חסרת חוט שידרה! נכון שהלקאה עצמית לא הביאה אותי לשום מקום, אבל זה מעביר מצוין את הפגישות בטיפול.

ההצלה שלי הגיעה בדמותה של המלאכית הפרטית שלי. חברה טובה, פסיכולוגית במקצועה, שהציעה לי הצעה אשר לא יכולתי לסרב לה. בתחילת יולי התחלנו בסדרה של פגישות שבועיות של טיפול באמצעות NLP ודמיון מודרך. היא באמת הצילה אותי. אפשר לומר שזכיתי בקבוצת תמיכה קבועה, עם כל היתרונות של האוזן הקשבת, ושפע של רעיונות ושיטות להתמודדות, ובלי החסרונות ובראשם הצורך להקשיב במשך שעה בשבוע לצרות של אנשים שאני לא מכירה. (סוציומטית? אולי.)

 

התוכנית נשארתי עם ההרזיה השפויה. כל דבר שאי פעם למדתי וקראתי בנושאי פיזיולוגיה, דיאטה ותזונה, אומר לי שזו התוכנית הנכונה ביותר עבורי (וגם בכלל, אבל אני לא מתחילה עם מיסיונריות). הפעילות הגופנית היא מכשול לא פשוט עבורי. אני לא אוהבת את זה. אבל הצלחתי ליצור לעצמי תנאים שבהם המחיר הלוגיסטי יהיה קטן ככל הניתן, וארבעים דקות ביום אני כן מביאה את עצמי להשקיע.

מטרות בינתיים הפגישות נשארות בתחום ה-NLP. כפי שמוסבר כאן (בבהירות ובלי עודף ניו-אייג'), הטיפול סב סביב מספר שאלות, שהעיקריות שבהן הן: 1. מהי המטרה שלך? 2. איך תדעי שהשגת את המטרה? 3. מה מונע ממך או עוצר אותך להשיג את המטרה? אני מוצאת שהגדרת המטרות מאוד עוזרת לי להתמקד במה שאני עושה. זה מתחבר מצוין לצורת המחשבה האנליטית שלי. יחד עם זאת, לא תמיד אני יודעת לזהות שאני אכן משיגה את המטרות שלי. צריך לחזור אליהן ולהאיר את ההצלחה, שתמיד מוסתרת לאור של הכישלון.

הגוף שלי התבגרות לא באה לידי ביטוי רק בקמטים הקטנים שמופיעים פה ושם. חילוף החומרים שלי הואט. שני הריונות, מסתבר, משאירים את חותמם והכל זז הרבה הרבה יותר לאט. אני מקווה שהאיטיות הבלתי נמנעת של התהליך תעזור לי גם להכיר טוב יותר את הגוף שלי. מה מקל עליו ומה מקשה עליו. What makes me tick?

כרגע אני שוקלת להוציא לגמרי מהתזונה שלי את כל הסוכר הלבן והקמח הלבן, ואולי גם אורז לבן. נדמה לי שהם עושים לי רע מאוד.

תובנות פרפקציוניזם הוא תכונה שקשה לחיות איתה. בגללו אני פעמים רבות מוותרת מראש, בגלל שאני מפקפקת בהצלחתי, ואם לא אצליח, מה טעם בכלל להתחיל? קש לי להלחם בו, כי הוא כל כך מוטמע בי. מה שאני מנסה לעשות הוא לזהות אותו כשהוא נכנס לפעולה, ולהתמודד איתו.

חשבתי לכתוב לסיום כמה הצלחתי לרדת במשקל עד כה. אבל המספרים האלו, גם אם אני עוקבת אחריהם, אינם משקפים באמת את ההתקדמות שלי – לא הנפשית ואפילו לא הפיזית.

אז לסיום: אני עומדת במטרות שלי.

מודעות פרסומת

חיה על 5 שעות שינה

עם התגית:
פורסם ב-חיים דלי שומן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

לצערי פייסבוק מסתירים את רוב העדכונים מדפים שנרשמתם אליהם. כדי להבטיח את קבלת העדכונים, עליכם להכנס לעמוד ולבצע את הפעולות הבאות:
1. העמידו את סמן העכבר על הריבוע בצד הימני העליון של המסך שבו כתוב Liked. ייפתח תפריט.
2. בראש התפריט מוצגת האפשרות Get Notifications. סמנו אותה.

אין בעיה. הזינו את האימייל שלכם כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 80 שכבר עוקבים אחריו

Creative Commons License התכנים בבלוג זה מופצים תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons, אלא אם צויין אחרת. לשימוש נא ליצור קשר במייל.

Add to Technorati Favorites

%d בלוגרים אהבו את זה: