כשזה כואב, זה באמת כואב

6 תגובות

לפני כשבוע עלה בארה"ב קמפיין פרסומי של משכך כאבים בשם Motrin. אחרי מודעות שהציעו לנשים להמשיך לסבול עם נעלי עקב בעזרת מוטרין, מודעה חדשה פונה לקהל האמהות, ומציעה משככי כאב כדי להתמודד עם הכאבים של נשיאת התינוק במנשא.

הכוונה היתה טובה כנראה. הסרטון (בהשראת סיגנון ה-kinetic typography, כמו זה למשל) יצא בעיצומו של שבוע נשיאת התינוקות הבינלאומי. המודעה מנוסחת כאילו "בגובה העיניים" של האמא שמתלוננת על הכאבים ששימוש במנשא גורם, ואיך מוטרין יכול לעזור.

הביצוע הצליח לפספס ובגדול. בנסיון להשמע קלילה והומוריסטית, המודעה טוענת כי אמהות נושאות את תינוקן במנשא בגלל שזה אופנתי. הסרטון מגדיל לעשות ומכריז: "plus it totally makes me look like an official mom".

התחילה את המחאה בלוגרית מלוס-אנג'לס, ששלחה טוויט עצבני, ופתחה קמפיין בטוויטר שעורר אלפי תגובות, ופוסטים זועמים רבים שהביעו תחושות של עלבון וכעס, וסרטון מחאה ב-you tube. "מוטרין כיסחו את סגנון ההורות שלי", "הילדים שלי ואני מאושרים בזכות המנשא", "אל תתנשאו מעלי – אני לא משתמשת במנשא כדי להיות אופנתית" – ועוד ועוד.

המהומה בטוויטר עוררה את תשומת ליבם של כמה מבכירי תעשיית הפרסום באינטרנט, מגזינים ותחנות רדיו וטלוויזיה, ומהר מאוד גרמה למוטרין להוריד את הקמפיין, לשלוח אי-מייל מתנצל ולפרסם התנצלות פומבית באתר שלהם.

ההתנצלות של Motrin

אין ספק שמוטרין לא עשו את מחקר השוק שלהם כראוי.  את התגובה המתבקשת לכך ניסח מצויין בלוגר שכתב:

Note to self: when targeting an ad campaign after a specific demographic, try not to piss that demographic off with your ad campaign.

אבל בעיני לא פחות מעניין מה שכתב סת' גודין:

TV demands that you broadcast. TV demands that you talk at us. It's the only possible solution.
The web, on the other hand, doesn't respond as well to that. It responds extremely well to moments of honesty and candor. Real people feeling our pain.

התגובה המעונבת והתאגידית להפליא של מוטרין (שפורסמה אגב כתמונה באתר שלהם – אפילו לא טקסט בר-חיפוש), אולי יכולה לעזור במקצת  להשתיק את המהומה, אבל היא נכשלת להפליא בנסיון להחזיר אליהם את הצרכנים. מוטרין לא ניסו להתחבר בעצמם למדיה החברתית שממנה צמחה המחאה. הם לא ניסו לפתוח בלוג או פורום שבו יכלו לנהל דיון אמיתי בנושא, או לשמוע מקהל היעד שלהם איך הם רואים את הדברים ולהגיב חזרה. הם אפילו לא ניסו לפרסם את ההתנצלות בטוויטר.

מוטרין יכלו להתחיל עוד יותר מוקדם. את קהל היעד הזה קל למצוא ברשת – הורים מדברים, נפגשים, יש להם אפילו רשתות חברתיות ייעודיות. את מחקר השוק שלהם יכלו מוטרין (או חברת הפרסום שלהם) להתחיל בפורומים וברשתות החברתיות של ההורים המשתמשים במנשאים, ולשם שינוי לומר לקהל היעד שלהם מה שהם באמת רוצים לשמוע.

לקינוח, בדרך גם הועלה לרשת סרטון שמציע דרך אלטרנטיבית להסתכל על כל העניין. תהנו:

נומה נומה? היי!

5 תגובות

(בפוסט הזה יש כמה סרטונים – קוראי google reader מוזמנים להכנס לבלוג כדי לצפות).

מייקל ווש, פרופסור לאנתרופולוגיה, שאחראי בין היתר לסרט הבא, פרסם וידאו הכולל הרצאה בנושא "היכרות אנתרופולוגית עם you tube". (דרך Sociological Images)

ווש סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב, דרך גיבורי התרבות לרגע, השערוריות, והאינטראקציה הקהילתית והבין-אישית שנוצרת באתר. הסרט משובץ בפנינים מקסימות של יצירתיות ולכן הוא מהנה גם מעבר לתפיסה האנתרופולוגית המעניינת שהוא מציג.

גם אני!

חלק גדול מהתופעות שהסרט מתאר, מתחילות בניצוץ של מקוריות או יצירתיות, ונענות בפרץ של רימיקסים או חיקויים של המקור, שלעיתים אפילו עולים על המקור. סוג של השראה מקוונת. דוגמא נחמדה שאני אוהבת לתת לסוג הזה של אינטראקציה, מתחילה בסרטון הבא, של בחור עקשן מאוד בשם נח, שצילם את עצמו יום יום, במשך שש שנים, ואז ערך סרטון מכל הצילומים האלו.

בין כל סרטוני התגובה, מצאתי שנים חמודים במיוחד. הראשון מראה הריון ב-20 שניות

בשני בן מצלם תמונה של עצמו כל יום – טייק-אוף חינני על נח, ובאותה הזדמנות גם על עוד כמה להיטי רשת.

לחלל הריק

ווש מדבר בין היתר על מה שהוא קורה "קריסת ההֶקשר".  מי שמצלם את עצמו מדבר ומפרסם את הסרטון ביו-טיוב, למעשה עושה זאת בחלל הריק. הוא אינו רואה את האנשים שאליהם הוא מדבר, הוא אינו יודע מי יצפה בו, מתי ובאיזה הקשר. הוא אינו יודע איזו תגובה הוא יעורר ואינו יכול לשלוט בכיוון שאליו יתפתח (או לא יתפתח) הסרטון שהוא העלה.

לדעתי מה שהוא מתאר נכון, עד לגבול מסויים – עד שנוצרת הקהילה. כשאנחנו כותבים בפורום אנחנו בדרך כלל מכירים לפחות חלק מהכותבים הקבועים, אנחנו מכירים את הדינמיקה של  הקהילה שבה אנחנו משתתפים, וכך אנחנו יכולים לצפות לתגובות מסוג מסויים. כללי הנטיקט בעבר תמיד המליצו לצפות מעט בקהילה שאליה מצטרפים, לקרוא מבלי לכתוב, כדי לדעת מה מקובל ולהכיר את המשתתפים. אבל ברשת של ימינו, שבנויה בצורה של חלקיקים המתקשרים זה לזה בצורות רבות ושונות, קשה לזהות את הקהילה.

אם אני אפרסם היום סרטון ביוטיוב, באמת אין לי דרך לדעת מי יצפה בו וכיצד הוא יתפרש. אולם אם אפתח וידאו בלוג ואפרסם סרטון אחר סרטון, עם הזמן עשויה להתפתח קהילה קטנה של קוראים קבועים ומגיבים קבועים. ממש כמו בבלוג "רגיל" – גם בלוג הוא מבודד ונטול הקשר במידה מסויימת, עד שהוא משתלב בתוך קהילת בלוגים, ומפתח את קהל הקוראים והמגיבים היוצרים עבורו את ההקשר.

עם זאת, נכון מאוד שהעידן הנוכחי הוא עידן ה"פוסט קהילות". הרבה יותר קשה להשתלב ולהכיר קהילות ברשת חברתית, בבלוגים או באתרי מידה חברתית אחרים. זה מורכב יותר ולוקח הרבה יותר זמן.  הגיע הזמן לכתוב מחדש את הנטיקט, ולהוסיף מפת דרכים.

כמה באמת משתמשים במדיה חברתית?

6 תגובות

בימינו נהיה מאוד פופולארי להספיד את הבלוגים, לקבור את web 2.0 ובכלל לסגור את הבאסטה וללכת הביתה. כל זה לא ממש עומד מול המציאות שרובנו חווים יום יום, של רשת חיה ותוססת. עכשיו אפשר לראות את זה גם במספרים.

הבלוג Groundswell מדווח על דו"ח עדכני של Forrester Research, הנוגע במידת השימוש ביישומים חברתיים ברשת בשנת 2008. לפי הפרסום, השימוש ביישומים חברתיים עלה בצורה משמעותית מהשנה שעברה. לטענת הבלוג Read Write Web, ממצאי הדו"ח משקפים את העובדה שהיישומים החברתיים הפכו למיינסטרים באינטרנט.

מה שמעניין הוא האופן שבו פורסטר בחרו לנתח את השימוש. כדי שלא להכנס למלכודות בסגנון זו ש-Hitwise נפלה בה לפני שנה, הם מדרגים את צורת השימוש באופן שמתייחס לסוגים שונים של תרומה ומעורבות. פורסטר מחלקים את מידת המעורבות במדיה החברתית לשש דרגות. (שימו לב שכל אחד יכול להשתייך למספר קבוצות, ולכן לא צריך לסכום את המספרים, אלא להתייחס למגמה):

  1. יוצרים (creators) – מי שכותבים בבלוג או באתר אינטרנט, מפרסמים פודקאסט, יוצרים מוזיקה או וידאו או כל יצירה מקורית אחרת ומפרסמים אותה.
  2. מבקרים (critics) – מי שמפרסמים ביקורות או סקירות על מוצרים ושירותים, מגיבים בבלוגים, משתתפים בפורומים או עורכים בוויקי.
  3. אוספים (collectors) – משתמשים ב-RSS, מדרגים באתרים, או מוסיפים טאגים באתרים או בלוגים.
  4. מצטרפים (joiners) – מנהלים פרופיל ברשת חברתית ומבקרים ברשתות חברתיות.
  5. צופים (spectators) – קוראים בלוגים, מאזינים לפודקאסטים, צופים בוידאו של גולשים אחרים, קוראים בפורומים או קוראים סקירות וביקורות של גולשים אחרים.
  6. לא פעילים (inactive) – לא משתתפים באף אחת מהפעילויות המפורטות לעיל.

סולם המעורבות במדיה חברתית

אני לא בטוחה שאני מקבלת לגמרי את החלוקה שלהם, אבל היא די טובה ומשקפת את הדרגות השונות של פעילות במדיה חברתית. מה שחסר לי בחלוקה שלהם זה בעיקר התייחסות לכל הנושא של lifestreaming (כלומר טוויטר ודומיו), שלא ברור לי האם צריך להכנס תחת "מצטרפים", כהיבט נוסף של רשת חברתית, או גבוה יותר בסולם לכיוון של "מבקרים", שמייצרים מיקרו תוכן משלהם.

מה אומרים המספרים?

הגרף הבא מתייחס לגולשים בוגרים בארצות הברית. (בוגרים = מעל גיל 18). לצערי אין לי גישה לדו"ח המלא, הכולל גם ניתוחים נוספים, אבל גם מהמעט שפורסם אפשר ללמוד הרבה. גישה למידע מפולח אפשר לראות ביישום שמוצג באתר של groundswell, שם גם אפשר לראות סטטיסטיקות שהתקבלו ממדינות אחרות.

סטטיסטיקות המעורבות במדיה חברתית בשנים 2007-2008

היקף הגולשים שאינם פעילים במדיה חברתית בארה"ב ירד מאוד מ-44% ל-25%, כלומר 75% מהגולשים – רוב מכריע – מעורבים במדיה חברתית. במדינות אחרות, למשל בקנדה או באירופה, מידת המעורבות עדיין עומדת על פחות מ-57%. יפן וסין (סקרים שבוצעו באזורים עירוניים בסין) עומדות על אחוזים דומים לארה"ב ואף גבוהים ממנה. קוריאה הדרומית שוברת את כל הגרפים, שם רק 7% מהבוגרים הגולשים אינם מעורבים כלל במדיה חברתית ברשת, ואחוז הגולשים שיוצרים תוכן מגיע ל-51%. אני תוהה עד כמה המספרים האלו אמינים, ואם כן, זה מרשים מאוד.

הפעילות שבה עוסקים רוב הגולשים (69%) היא פעילות של צופים. הפעילות האקטיבית הנפוצה ביותר (37%) היא פעילות של מבקרים: טוקבקיסטים, מגיבים בבלוגים וכותבים סקירות וביקורות. המספר הזה מאוד מחזק את הדעה שבדיקת ביקורות של גולשים אחרים הופכת לחלק בלתי נפרד מתהליך הקנייה של מוצר. ההצלחה של אתרים כמו אמאזון או זאפ, מראה שהדעה הזו אכן מבוססת.

גם אחוז הגולשים שיוצרים תוכן עולה, למרות שבהיקף הנמוך ביותר, מ-18% ל-21%. זה לא נתון מפתיע בעיני, כיוון שיצירת תוכן, כולל כתיבה בבלוגים, היא דבר שדורש השקעה, ולא מתאים למרבית הגולשים. עוד נתון שלא ממש מפתיע, הוא שאחוז הגולשים שיוצרים תוכן עולה ככל שהם צעירים יותר.

הייתי שמחה לראות סקר דומה לגבי הגולשים בישראל.

(עדכון: תיקון טעות. תודה biohazard )

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 37 שכבר עוקבים אחריו