שש בבוקר

הפתעה נעימה היום בתיבת הג’ימייל שלי – שיפור התפריט של השירות. ברוח הצמצום שאנחנו מכירים בגוגל, כפי שכל משתמש כרום יעיד, לא צריך יותר מדי קישורים ותפריטים. גוגל ריכזה את כל הלינקים לתפריט אחד צנוע:

גם את זיהוי המשתמש, שבעבר הציג את כתובת המייל שלי, החליף תפריט קטן וצנוע, שמציג את השם שלי, ובלחיצה עליו מציג את המייל ומאפשר לעשות log-off.

מה שאני אוהבת בשיפור הזה, הוא הנקיון שהוא משיג. המסך של ג’ימייל עמוס בהרבה מאוד מידע, וכל פריט מידע מיותר מפריע. הסתרת התפריט העליון שבו נעשה שימוש מועט יחסית, גם מקטין את הרעש בעיניים וגם מגדיל אל המשמעות של תפריט הלינקים בחלק השמאלי של המסך לשירותים אחרים של גוגל.

זה מצטרף ליכולת אחרת של ג’ימייל – אני יכולה להציג ולהסתיר את התוויות (lables) בתפריט לפי רצוני. אני משתמשת בהמון תוויות, אבל ביום יום יש לי רק מספר תוויות שאליהן אני ניגשת. הסתרתי את מרבית התוויות והשארתי רק את מה שחשוב לי בשימוש השוטף.

לאחרונה שומעים יותר ויותר על הנושא של אתרי אינטרנט נגישים.
מה זה אומר בעצם? נגישים למי?  מדובר בעיקר באנשים שהם עוורים או כבדי ראייה, עוורי צבעים, קשישים ועוד. לגולשים אלו, שמספרם מוערך בכ-25% מהאוכלוסיה, צרכים מיוחדי מאתרי האינטרנט שבהם הם גולשים. חלקם נעזרים בכלים נוספים לגלישה, כגון דפדפן ברייל ועוד. אבל כדי שאותם כלים יוכלו באמת "לקרוא" את מה שכתוב על המסך, צריכים אתרי האינטרנט להיות בנויים בצורה סטנדרטית.
זה אומר למשל שאם צריך ללחוץ על "שלח" באיזשהו טופס, זה יופיע בצורה של לינק או כפתור, ולא תמונה שלוחצים עליה. ואם כן מציגים תמונה, היא צריכה לכלול טקסט חלופי, שאפשר לקרוא.
זה אומר למשל שאי אפשר להציג אדום שמסמן בעיה וירוק שמסמן שהכל בסדר. עוורי הצבעים לא ידעו להבחין בין השניים.
ועוד ועוד.
אתם יכולים לקרוא כמה סיפורים אישיים, שימחישו את הקושי היומיומי שבו מדובר.
 
לא כל כך מסובך להפוך אתר לנגיש. מתחילים בזה שכותבים את הקוד בצורה סטנדרטית.  יש פרוייקט של נגישות באינטרנט, שהוקם בשיתוף עמותת נגישות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי. שם אפשר לקבל הרבה כלים וסיוע בהנגשת האתרים.  מי שרוצה להתאים אתר קיים, כדאי שקודם כל יבדוק את התאימות הנוכחית שלו.
יותר מכל, זה מחייב מודעות.
 
25% מהאוכלוסיה, זה המון. חשבו על המספר הזה. לאור ההיקף, אני נדהמת לראות עד כמה אתרים בישראל אינם לוקחים את זה בחשבון. קחו למשל את אתר מודיעין 144 החדש של בזק, שהושק היום. האתר יפה מאוד, עובד מהר, נוח לשימוש.
כשסוף סוף מתקבלות התוצאות, מוצג המידע הבא:

לחיצה על "הצג טלפון", תקפיץ חלונית כזו:

לדבר ה(לא)חביב הזה קוראים CAPTCHA ורובנו נתקלנו בו בעבר. זו שיטה שמשתמשים בה כדי לאפשר לגולשים אנושיים, לעשות דברים שרובוטים או תוכנות לא יכולים לעשות. המטרה של בזק ברורה: הם לא רוצים שמישהו יפעיל תוכנית מחשב, שתסרוק את כל המאגר ותשלוף את הטלפונים.

אבל captcha הוא לא נגיש. נקודה. גולשים מבוגרים מתקשים בזיהוי האותיות המעוותות. כלי עזר כמו דפדפן ברייל או מקראה, לא מסוגלים בכלל לקרוא את התמונה. המשמעות היא, שאוכלוסיה נכבדת מאוד אינה יכולה להשתמש בשירות הזה כלל.
 
אז מה עושים? אפשרות אחת היא למרות הכל לפתוח את האתר ולאפשר לכולם לגשת ולראות את המידע.
בנוסף, גיגול מהיר העלה אוסף של פתרונות חלופיים. אתר בסדר גודל כזה, יכול להרשות לעצמו להעמיד גרסה נוספת שתיקח בחשבון צרכים של נגישות.
 
מאכזב לראות שחברה ציבורית, שמעמידה שירות עבור כלל הציבור, אינה לוקחת בחשבון צורך כל כך בסיסי. יתרה מכך, בעיני הפרשנות של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמחייב "כל מקום ציבורי וכל שירות ציבורי חייבים להיות נגישים לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות" צריכה לכלול אתרי אינטרנט (ולא רק בעיני). כמו שאני רואה את זה, בזק אינה מקיימת את לשון החוק.
 
עדכון – בעקבות הצעתה של שרית, פניתי לעמותת נגישות ישראל. יובל וגנר, יו"ר העמותה, ענה לי שהם "מטפלים בזה כבר מהשבוע שעבר", מה ששימח אותי כמובן. אני מקווה שהחברה בבזק יתעשתו וישתפו פעולה.