המידע, הוא של כולם!

39 תגובות

בסוף השבוע שעבר נפרדתי מעמיתי ביחידת המחשוב של הכנסת, ומהכנסת בכלל. זו היתה פרידה קצת שמחה, קצת עצובה ודי מחמיאה. אבל באופן די מפתיע, הפרידה הזו לא סיימה את התפקיד עדיין. שבוע קודם לכן, הוזמנתי ע"י דן לנדאו, מנכ"ל הכנסת, להצטרף לסיור פרלמנטים אירופאיים שהוא עורך כדי לקבל מידע שיסייע לו בקבלת החלטות לגבי אתר האינטרנט של הכנסת.

זו הזמנה מהסוג שקשה לסרב לה, ומכיוון ש-HP היתה מעוניינת שאסע, יחד עם מחליפתי בתפקיד (לטובת המשכיות וחפיפה), הנה אני כותבת את הפוסט הזה במלון בלונדון, אחרי ביקור קצר בהולנד. סוג של הפתעה :)

 

בחודשים האחרונים אני עוסקת בכתיבת אפיון-על עבור אתר האינטרנט של הכנסת. תהליך ארוך למדי שהחל עוד לפני שאני נכנסתי לתמונה, בסדרה ארוכה של דיונים פנימיים. תוך כדי האפיון היו דיונים רבים שעסקו בדילמות של מדיניות. מתברר שהסוגיות שבהן מתלבטת הכנסת דומות מאוד לסוגיות שבהן מתלבטים פרלמנטים אחרים.

אחת הסוגיות האלו קשורה בשקיפות וחופש המידע, וספציפית באופן שבו מגישים את המידע לציבור. כיום אתר האינטרנט של הכנסת מכיל לא מעט מידע שוטף: נוסחי הצעות חוק, פרוטוקולים של ישיבות מליאה (כולל וידאו) וישיבות ועדה. סדרי יום של ישיבות ועדה מתוכננות, נוכחות חברי הכנסת כרגע במשכן, ועוד.

במערכות הפנימיות של הכנסת מנוהל המידע כמובן באופן שמאחד את כל הנתונים האלו ומראה את הקשרים בניהם. לדוגמה, עבור הצעות חוק מנוהלים פרטים רבים לגבי הסטטוס של הצעת החוק בתהליך הפרלמנטארי, מילות מפתח הקשורות להצעת החוק, מי נאם לגבי הצעה זו ומתי, מתי נידונה בוועדה ומי נכח בדיון, ועוד ועוד.

אחד הדברים שלגביהם היתה הסכמה מוחלטת מהיום הראשון בדיונים שערכנו, היה הצורך לחשוף את המידע הפרלמנטארי באתר, בצורה נגישה מאוד ונוחה לשימוש. נרצה למשל לאפשר לציבור להגיע בקלות להצעת חוק כלשהי, להראות באיזה שלב בתהליך החקיקה היא נמצאת, להציג את הנוסח הנוכחי ונוסחים קודמים, מה היו נתוני ההצבעות במליאה, נאומים ודיונים שנערכו לגביה ועוד ועוד.

 

אבל יש עוד היבט למידע, והוא נתונים סטטיסטיים. מרק טווין כבר אמר (או שאולי היה זה ד'יזראלי) "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים רגילים, שקרים גסים וסטטיסטיקה". כשמציגים מידע סטטיסטי, הגבול בין הצגת נתונים נקיים ובין מתן פרשנות הוא מאוד מאוד דק.

למשל, מי שייכנס לאתר הכנסת הפתוחה יראה שם נתונים לגבי נוכחות חבר הכנסת במשכן או בדיוני הועדות. זה מידע נקי ונטול פרשנות. אבל לידו יש תווית קטנה שמסמנת האם מדובר בנוכחות מעל או מתחת לממוצע, והציון הזה הוא בפרוש פרשנות פוליטית. דוגמה קיצונית יותר היא סימון האם ח"כ הצביע בהתאם או בניגוד לעמדת הקואליציה או האופוזיציה לה הוא משתייך. אתר הכנסת אינו יכול להציג פרשנויות או הטיות פוליטיות ולכן נשאלת השאלה האם מציגים כלל מידע סטטיסטי וכיצד.

גם ויזואליזציה של מידע מהווה פרשנות משמעותית מאוד. כל מי שראה אינפוגרפיקה בשנים האחרונות, יודע על מה אני מדברת.

 

שאלנו את השאלה הזו כשנפגשנו אתמול עם אנשי המידע והמחשוב של הפרלמנט ההולנדי. הם בחרו בפתרון שבעיני הוא נכון מאוד. מצד אחד הם משקיעים הרבה אנרגיה ביצירת מאגר מידע עשיר, בעל הקישורים הנכונים וההקשרים הנכונים, שיאפשר דליית מידע גלוי וסמוי מתוכו. מצד שני, הם מתכוונים להעמיד לרשות הציבור פיד של מידע גולמי (מעין API כהגדרתם) שיכיל את המידע הזה בפורמט סטנדרטי. למעשה הם אומרים: הנה כל המידע, כל אחד יכול לקחת אותו ולעשות בו כרצונו.

 

אני חושבת שזה פתרון מנצח מכל הכיוונים. הוא מבטיח שהציבור יקבל את כל המידע (שהוא למעשה שלו) ומאפשר שקיפות מקסימלית. יותר מסתם שקיפות – זה פתרון שיחסוך מאמץ בקבלה ואיתור של מידע שמקורו בפרלמנט. הוא מאפשר ואפילו מעודד גופים שונים לעשות שימוש במידע הזה ולהציג אותו באופנים שונים למטרותיהם שלהם. אין לי ספק שהמטרות האלו יהיו מוטות פוליטית, אבל כל עוד זה נעשה ע"י גורמים עצמאיים, אין בכך שום בעיה. דוגמה מעולה לשירות כזה היא אתר data.gov שהעמיד הממשל בארה"ב.

 

מה שיספק איזון מקסימלי, יהיה העמדת כלי באתר שמאפשר להן לצפות במידע הגולמי בצורה קריאה, וכן לבצע ניתוחים שונים, תוך כדי בחירה של פרמטרים וצורת עיבוד המידע.

כלי כזה יספק נגישות מקסימלית למידע, ויאפשר גם לאזרח שמצד אחד אין לו משאבים לעבד את המידע הגולמי שהכנסת תספק ומצד שני לא רוצה לצרוך את הידע דרך גופים עצמאיים שונים, לצפות במידע ולפתח תובנות משל עצמו.

 

עכשיו רק נדרש לראות האם המנכ"ל השתכנע, ולברר מהי העלות…

עושה לביתי

17 תגובות

בעצם לא לביתי, בעיקר עושה לעצמי, אף שאני מקווה שגם ביתי ירוויח מכך בסופו של דבר. בצעד ספונטאני למדי, קיבלתי לאחרונה מספר החלטות דרמטיות. נרשמתי ללימודי תואר שני בניהול ידע באוניברסיטת בר-אילן, תואר שיחד עם לימודי ההשלמה יחייב אותי להשקיע יומיים בשבוע*. מכיוון שכך, התלבטתי רבות איך לשלב את הלימודים עם עבודתי הנוכחית, ולבסוף הגעתי למסקנה שזה לא משתלב. כלומר – אולי זה אפשרי**, אבל אני לא אצליח ללמוד ובאותו הזמן לבצע את תפקידי כמנהלת בצורה טובה, תוך כדי ניהול בשלט רחוק. ניסיתי את זה כבר, כשחזרתי מחופשת הלידה ובמשך חודש וחצי עבדתי כשמחצית הזמן אני בבית. לא טוב. לא טוב בכלל. אני שונאת להיות במצב בו מראש אין לי את האפשרות שלא להכשל. זה מצב בלתי נסבל מבחינתי וגם לא הוגן כלפי העובדים שלי, החברה שלי והלקוח. לכן אני מתחילה, החל מעוד חודש, תפקיד חדש שאינו ניהולי.

מה שהיה

ההחלטה לעזוב לא היתה החלטה קלה. לא אגיד שהתפקיד היה גן של שושנים. בעצם, אולי כן –  אלו עם החוחים ;) . אבל אי אפשר לומר שלא הרווחתי מהתפקיד הזה. ראשית, עבודה בארגון שהוא מאוד שונה ומיוחד, ולא דומה לארגונים אחרים שעבדתי בהם, כולל ארגונים ציבוריים. ארגון שגם תוך כדי היומיום מאוד מודע לכובד הממלכתיות המוטלת על כתפיו ועל כתפי כל אחד מהנוכחים בו. לפעמים זה גובל בפלצנות (סליחה על הביטוי) אבל בסה"כ אני מאוד הערכתי את זה, במיוחד בחברה הצינית שבה כולנו חיים.

שנית, תפקיד ניהולי מהסוג שלעולם לא הייתי מבצעת לפני כן, ולו בגלל שלא היו מוותרים עלי ביחס לתפקיד הקודם שלי. יחידת מיקור חוץ היא ארגון IT שלם והתפקיד הזה נתן לי הזדמנות ללמוד מקרוב ולהיות מעורבת בתהליכי IT מעניינים וחדשניים.

התכנים שבהם עסקתי, בנוסף לניהול היומיומי של עבודת המחלקה שלי, היו מעניינים מאוד גם הם. קצת חבל לי שלא הצלחתי בתקופה שבה עבדתי שם להביא להשלמה של פרויקטים גדולים שעבדתי כדי לקדם, החל משדרוג מערכת סנהדרין שבה מנוהלים כל התהליכים הפרלמנטאריים, המשך בהקמת מאגר מידע פרלמנטארי מלא ואמין, ופרויקט שדרוג אתר האינטרנט של הכנסת, וכמובן לראות את שלושת מרכיבי המפתח האלו של הארגון "מנגנים" יחד באינטגרציה מלאה***. אבל אני מקווה שכן עזרתי לקדם את הרעיונות האלו, ואולי להשאיר בסיס טוב שעליו יוכלו מי שיבואו אחרי להמשיך.

למדתי המון: מעצם התפקיד; מהמנהלת שלי ביחידה; מעמיתי; מאנשים שעבדתי לצידם בכנסת, במחלקות השונות; ולא פחות – ואולי הכי הרבה – מהעובדים שלי.

החלק הקשה מכל, אחרי שהחלטתי וחתמתי והודעתי למנהלים שלי, היה להודיע לעובדים שלי. כמעט שלוש שנים, וזכיתי להכיר אנשים מקסימים. גם עמיתי המנהלים וגם עובדים ממחלקות אחרות, אבל יותר מכל העובדים במחלקה שלי. התקופה הזו הוכיחה לי שלא צריכים להיות קשוחים ואגרסיביים כדי להשיג תוצאות. שצריך לראות את האדם שעומד מולך כדי להבין מה מניע אותו ומה חשוב לו. שאם אתן לעובדים שלי את התחושה שאני סומכת עליהם, הם יעמדו בכל הציפיות שלי ואף יותר. שאם אוהבים מישהו – מקבלים אהבה בחזרה. אחד העובדים שלי, שהפך עם השנים לחבר, אמר לי שהסגנון שלי היה "ניהול אמהי" ואני רואה בכך מחמאה גדולה.

התגובות שקיבלתי אחרי שהודעתי על עזיבה, נעו בין צער על כך שאני עוזבת ועד משבר של ממש. זה עורר אצלי תהיות האם למרות מה שכתבתי בפסקה הקודמת, לא הייתי צריכה ליישם בניהול האמהי עוד קצת ממה שאני עושה עם ילדי, ולמזער את התלות של חלק מהעובדים שלי בי. פרידות הן אף פעם לא דבר קל, והפעם קשה במיוחד. עד כמה שאני שלמה עם ההחלטה שלי, ונרגשת לקראתה, אני עצובה וקשה עלי הפרידה מהצוות בכלל ומהעובדים עצמם בפרט. קשה לעמוד מול עובדת שאומרת לי בדמעות כמה קשה לה שאני הולכת. אם ניהול אמהי, אז גם כמה רגשות אשם אימהיים מתגנבים להם פנימה.

מה שיהיה

blue pill red pill

מקור: http://en.wikipedia.org/wiki/File:RedpillMatrix.png

תפקיד חדש, במקום ישן. בתהליך שאפשר לומר עליו הרבה דברים מהבחינה הפילוסופית, אני חוזרת לחברת מטריקס, לחטיבה הטכנולוגית, אפילו תחת אותו מנהל. על התפקיד החדש אספר יותר כשאתחיל, אבל אני יכולה לומר שהוא נראה מבטיח ובעיקר נראה שיאפשר לי לעשות במטריקס מה שלא יכולתי לעשות בתקופה לפני שעזבתי  - להתקדם הלאה.

אני בוחרת בגלולה הכחולה, אבל בראייה מפוכחת יותר. יש לי ציפיות ברורות מעצמי, מהתפקיד ומהמנהלים שלי. ואם למדתי משהו על עצמי ב(כמעט) שלוש שנים שחלפו, זה מהם גבולות היכולת שלי, והם די רחבים.


בהצלחה לעצמי :)



 


* על התואר אספר בפוסט נפרד.

** אחרי שלושה שבועות לימודים, אני משתכנעת שצדקתי ולפחות עבורי ניהול בשלט רחוק לא עובד. אולי מישהו מוכשר יותר ממני יצליח. או לחילופין, מישהו שקצת פחות אכפת לו.

*** למי שתוהה, מדובר בעוד שנתיים עבודה במקרה הטוב, ארבע אם נהייה ריאליים, כך שלא היה מדובר ב"להתאפק" עוד כמה חודשים.

תכנון אסטרטגי, מימוש טקטי

כתיבת תגובה

פתחתי את הבוקר* עם הקריקטורה המעולה הזו של xkcd (קומיקס הרשת האהוב עלי שאם אתם לא צורכים בקביעות, אתם מפסידים).

University Website

ואכן, תופעה מוכרת היא אתרים, תוכנות או מערכות שמיועדים לשרת קהלי יעד מסויימים, אבל מתוכננים לפי הצרכים של קהלי יעד אחרים;  או מה שמאוד נפוץ – אתר שאינו לוקח בחשבון כלל את מטרות הלקוחות, אלא רק את מטרות הארגון (ובכך מפספס גם אותן).


אחד הדברים הכי קשים בניתוח מערכות, הוא להבין בצורה נכונה את הצרכים של הלקוח שמולו אני עומדת. האתגר הראשון הוא הגדרת התיחום של הפרויקט. לא מספיק בדר"כ לשאול "מה אתה צריך". צריך לדובב את הלקוח בשאלות (לפעמים על נושאים אחרים לגמרי) כדי להבין מה הבעיות שלו ולמצוא את הפתרונות עבורן. האתגר השני הוא לחבר את הצרכים האלו עם מטרות הארגון, שלפעמים אינן קשורות ואף סותרות את מטרות הלקוח. אז עלולה להיות דילמה לא פשוטה, האם להעדיף אחד על השני, או שניתן בכל זאת למצוא שביל ביניים שייתן לכל הגורמים המעורכים את מבוקשם.

בתכנון אתרים האתגר מורכב יותר, כי לעיתים קרובות אנחנו לא באמת מכירים את הלקוחות (כלומר- הגולשים) ולא יכולים לשאול אותם מה הצרכים שלהם. במקרים רבים אנחנו צריכים להסתמך על השכל הישר שלנו או על מה שהלקוח שלנו יודע (או חושב שהוא יודע) על הלקוחות שלו. אם יש אתר קיים שניתן ללמוד ממנו, זה מצויין. אם לא, כדאי להיות מוכנים לכך שהאתר החדש שנבנה יהווה בסיס ללימוד התנהגות קהלי היעד באתר.  באינטרנט קל יחסית – וגם מקובל – למדוד מה עושה הגולש וכיצד הוא מתנהג. תכנון נכון של אתר האינטרנט, שכולל תשתית מספיק גמישה הניתנת לשינוי, ולצידו מערכת סטטיסטיקות טובה, יאפשרו לבנות תוכנית מימוש זהירה שתעשה שימוש במיטבי במשאבי הארגון.

ככלל, אתרים בגודל בינוני ומעלה כדאי לתכנן כך שיוקמו בשלבים**. בכנסת אנחנו עושים עכשיו משהו דומה – כרגע בעיצומו של אפיון-על שממנו תיגזר "מפת דרכים" שעל-פיה יפותח האתר החדש. שלבי המימוש יוגדרו כך שתהיה בהן תכולה מינימלית שנותנת ערך מוסף, משך קצר ככל הניתן (בכל זאת, קצב אינטרנט…) ומראש יוגדרו שלבים בהם נעצור, נבדוק את עצמנו, נמדוד מה קורה באתר ואיך הגולשים משתמשים בו, ונחליט איך להמשיך הלאה בהתאם למסקנות האלו. כדי שהתהליך הזה יהיה אפקטיבי, עוד בשלב האפיון המפורט נגדיר מה אנחנו בודקים ואיך, כמובן ביחס למטרות האתר כפי שהוגדרו באפיון העל.

התוצאות של מדידה ובדיקה יכולות להשפיע בכל מני אופנים. הו יכולות להשפיע על תמהיל, ארגון המידע ומבנה האתר, על ההחלטה לפתח חלק מסויים באתר, או על האופן שבו יפותח. הן יכולות לשנות את הסדר שבו יפותחו או יבוצעו שלבים שונים בתוכנית ההקמה של האתר. חשוב מאוד להסביר מראש ללקוח את התפיסה הזו ואת ההשלכות שלה, כדי למנוע אכזבות ואי-הבנות.

אם נחזור למערכות ארגוניות, שם הגישה הזו יותר מסובכת. בפרויקט גדול ומורכב קל יותר להכניס שלבי מדידה וכיוונון. אבל במערכות שהן יחסית קטנות וממוקדות, הלקוח מצפה לקבל מערכת עובדת שנותנת את כל מה שמצופה ממנה, ומיד. לא תמיד זה כל כך פשוט. לפני כשנה פיתחנו מערכת כזו, שתמכה בתהליך עבודה פשוט לכאורה – המשתמשים שולחים הזמנות לישיבות לאנשים וגופים שונים, אשר מתבקשים להזין את הפרטים שלהם דרך האינטרנט ולאחר מכן המשתמשים צריכים לעבור על הפרטים שהתקבלו, ולאשר או לדחות את ההזמנה שלהם לישיבה.

המורכבות בפרויקט הזה לא היתה בעיקר טכנולוגית, אלא אנושית/תהליכית. ראשית, משתמשי המערכת בארגון התקשו להבין את ההשלכות של צורת העבודה החדשה, על האופן שבו היו רגילים לעבוד עד היום. למרות שיחות רבות, הסברים והדגמות, רק לאחר שהמערכת פותחה והתחילה לעבוד בארגון, התבררו ההשפעות האמיתיות, והתגלו צרכים מהמערכת שלא היו ברורים כלל בשלב האפיון, ולא ניתן היה לצפות אותם. שנית, חלק מהמשתמשים הנם אותם מוזמנים שצריכים להזין את פרטיהם דרך האינטרנט, ולמרות שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך, לא ניתן היה לשלב אותן בתהליך האפיון. גם מבחינתם, תקופה של שימוש במערכת הציפה כל מני בעיות והתאמות שיש לבצע במערכת.

בדיעבד, מול הלקוח היינו צריכים להגדיר מערכת כזו שתפותח בשלושה שלבים. שלב ראשון שבו תפותח הפונקציונאליות הבסיסית, ותיפתח לשימוש במסגרת פיילוט על-ידיד קבוצה קטנה יחסית של משתמשים. שלב שני שבו יתקבלו תגובות המשתמשים, ותהיה פניה לקבלת משובי שימוש מהמוזמנים שמשתמשים במערכת דרך האינטרנט. על פי משובים אלו יאופיין ויפותח השלב השלישי, בו תותאם המערכת לפי ההערות שהתקבלו, הפונקציונאליות תושלם ותועשר והמערכת תיפתח לשימוש רחב.

כמובן שגישה כזו דורשת סבלנות מהלקוח, ובעיקר מסובכת מבחינת תקצוב הפרויקט, כיוון שעלות השלב השלישי אינה ידועה מראש. מצד שני, התועלת מהמערכת ושביעות הרצון של המשתמשים, תהיה גדולה בהרבה.

* טוב, לא בדיוק – פתחתי את הבוקר בטיפול ביעל, אימון בחדר כושר, ושוב טיפול ביעל. אבל כשפתחתי את הגוגל רידר שלי, זה באמת היה האייטם הראשון :)

** יש עוד סיבות למה זה מומלץ, והעיקרית בהן היא שהאינטרנט משתנה מהר מאוד, ופיתוח אתר במשך חודשים רבים, עלול לגרום לכך שכשהאתר יעלה סוף סוף לאוויר, חלקו או כולו יהיה מיושן ולא רלוונטי.

מסקנות לסוף השבוע

6 תגובות

יש גבול עד כמה אפשר לעבוד באווירה שבה לא משנה מה תעשה, בסוף תהיה לא בסדר. זו סיטואציה בלתי אפשרית, והתוצאה שלה היא שבאיזשהו שלב תעבור מ"איך אני משתפר" ל"לא שם זין".


אני חוזרת ומשתכנעת במה שאני אומרת כבר שנים. הציפיות של מעסיקים, שהעובדים שלהם "יתאבדו על התפקיד" באופן קבוע, הן בלתי סבירות. אני בכלל לא מדברת על השאלה של איזון בין עבודה וחיים כשמדובר בקריירה, זה נושא לפוסט נפרד (או בלו בפני עצמו). אני מדברת על זה שהעבודה שלנו תופסת, גם בלי שום השקעה מיוחדת, כ-10 שעות מכל יום* לכל הפחות וזה די והותר. הציפייה מעובד להשקיע שעות נוספות או להישאר עד מאוחר בתקופות של עומס, היא בהחלט סבירה. אבל הציפייה שזה יהיה על בסיס קבוע היא לא הגיונית.


עבודה מהבית ביום מחלה לא הופכת אותי לבריאה.


שנת הלימודים נגמרה ויש הרבה מקום לגאווה – במקרה של הבכורה שלנו תעודה יפה ולצידה תעודת הערכה על מעורבות חברתית** ובמקרה של המרכזי שלנו פשוט תעודה מצוינת (עד כמה שאפשר שתהיה כזו בכיתה א' ללא ציונים). כל הכבוד!


זה כיף שיש ילדים גדולים, וכיף מיוחד שהם אוהבים כל כך זה את זה ודואגים זה לזה. החופש הגדול כבר פה, ועכשיו צריך למצוא תעסוקה ועניין, כדי שלא יקבלו את הצורה של ספת הטלוויזיה.


שונאת לקפל כביסות. זה לעולם לא נגמר.


אני עייפה.



* כולל נסיעות וכו'

** סוג של סוציומטרי כיתתי

אז הוא אמר “מקולל” או “מקולקל”?

5 תגובות

חלק גדול מהעבודה שלנו בכנסת נעשית "מאחורי הקלעים" ואינה חשופה, לא למשתמשים ובטח שלא לעולם הרחב. היום עלה לאוויר פרויקט שדווקא רלוונטי לכל הציבור ולא רק למשתמשים בכנסת.

בראשית הכנסת ה-18 סיפרתי על הפעלת מערכת תמלול פרוטוקולים מהקלטות דיגטאליות שפיתחה חברת e-type. היום הושק יישום באתר האינטרנט של הכנסת, שמאפשר לצפות בתוצרי המערכת הזו, בפורמט שמותאם לשימוש באינטרנט.

מאגר הפרוטוקולים כולל את הפרוטוקולים של ישיבות המליאה בכנסת ה-18, אשר הופקו במסגרת מערכת התמלול. עבור אתר האינטרנט, הותאמה המערכת לאפשר צפייה בוידאו באמצעות נגן מבוסס silverlight, ובמקביל טקסט המוצג על המסך. היופי של הפרוטוקול המסונכרן, הוא שבמקביל לסרט הוידאו שמתנגן, מסומן הטקסט הרלוונטי בפרוטוקול (קצת כמו קריוקי…).

אפשר לחפש מופעים של מילים בכל מאגר הפרוטוקולים, או לאתר מקטע מסויים בתוך הפרוטוקול עצמו. אפשר גם לדלג קדימה ואחורה בטקסט או בוידאו, ולסנכרן מחדש אותם כך שניתן לצפות בוידאו ולראות את הטקסט הרלוונטי מכל נקודה בישיבה. מערכת מאוד יפה – מומלץ.
protocol-e1.jpg

המערכת הוצגה היום במסיבת עיתונאים, ומנכ"ל הכנסת, דן לנדאו, הסביר כיצד המערכת משתלבת בתפיסה של הכנסת לגבי חובת מתן דין וחשבון לאזרחים ולבוחרים ולשקיפות מירבית. פרוטוקול הכנסת, כידוע, עובר תהליך של הגהה ועריכה, ולעיתים אף מורה יו"ר הכנסת למחוק קטע מהפרוטוקול. דברי הכנסת ימשיכו לעבור עריכה, אבל הפרוטוקול המסונכרן מנציח את הדברים כמות שהם, ובוידאו עדיין ניתן לראות ולשמוע את הדברים בדיוק כמו שנאמרו במליאה.

למשל, אם ח"כ מצוטט שלא כראוי, אפשר להכנס למערכת ולגלות שלא  כך הדבר. כמובן שזה יכול ללכת לשני הכיוונים, ומי שנאם במליאה יתקשה להתחמק ולומר "לא אמרתי". הסרט מנציח את המליאה בדיוק כפי שהתרחשה.

הפרויקט עצמו היה לא פשוט, אבל מעניין. התפקיד שלנו, צוות הפיתוח של HP בכנסת, כלל לחבר את כל הקצוות של הפרויקט, החל מפיתוח של ממשקים למערכות פנימיות ולאתר האינטרנט, והמשך בשילוב של המערכת באתר, בקרת איכות על התוצרים וכו'. ניצח על התהליך מנהל הפיתוח שלנו, עמנואל פילופ, שהשקיע שעות רבות של עבודה בפרויקט, יחד עם אלישבע אורלנסקי בפיתוח, ורותי בר ב-QA. כמובן, קרדיט רב מגיע לצוות הפיתוח של המערכת מטעם e-type, שהוביל אורן בר, יחד עם טל פדידה ואיציק פרופטה.

המערכת ב-beta, עם כל ההסתייגויות הכרוכות בכך. בהמשך יש כל מני תוכניות, שכוללות הרחבת אפשרויות האיתור במערכת, שילוב בחלקים אחרים של האתר,  העלאת מקטעים של הפרוטוקול המסונכרן תוך כדי המליאה (כרגע עולה רק הפרוטוקול המלא בסיומה) ועוד. צריך להיות מעניין.

עיקר שכחתי – מחפשים שם! למערכת יש היום שם לועזי, protocol-e, ומנכ"ל הכנסת פנה בבקשה לכלל הציבור, להציע שם עברי למהדרין עבור המערכת החדשה. אז קדימה, זה הזמן להתחיל להעלות הצעות.

רשומות ישנות יותר

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 37 שכבר עוקבים אחריו