איך לראות מי המליץ עלי בפייסבוק?

2 תגובות

בלוגרים חולים על סטטיסטיקות. אנחנו כותבים בשביל עצמנו, כמובן' אבל אנחנו גם רוצים מאוד לקבל תגובות ולדעת מי קרא ומי אהב. מכיוון שהקוראים לעיתים נדירות מגיבים (כן, אני מדברת אליך!), אני מחפשת פידבקים מסוגים אחרים.

בעידן רווי הפיסבוק, מעניין לדעת מי שיתף את הפוסטים שלי וכמה. את התשובה לשאלה “מי” קשה לקבל, אלא אם היו אלו חברים שלי בפייסבוק. אבל לשאלה “כמה” אפשר לקבל תשובה – והנה כיצד.

לפייסבוק יש מספר כלים עבור בעלי אתרים. אחד מהם, הוא אפשרות להוסיף קוד לאתר שמציג מי שיתף והמליץ על תוכן מאותו אתר. כל אחד יכול להפעיל את הרכיב הזה על כל כתובת אינטרנט שהיא, בלי לדעת שום קוד.

נכנסים לתוסף ההמלצות באזור למפתחים של פייסבוק.

בחלונית מזינים את כתובת הבלוג. ניתן גם לשנות את הגובה, כדי שייכנס כמה שיותר מידע:

fbr-aninimus

הפיד המוצג מראה מה שותף ואם שותף ע”י מישהו שאתם מכירים – מה שמו.

לחיצה על כפתור get code תציג חלונית עם מקטע קוד שאותו תוכלו לשתול בבלוג שלכם. אלא ש-wordpress.com לא תומכים ב-iframe, הטכניקה מאחורי שילוב הקוד הזה. ולכן, אם זה המקום שבו נמצא הבלוג שלכם, תיאלצו לגשת בכל פעם מחדש לדף הזה, ולהזין את כתובת הבלוג כדי לראות את המידע. לא נורא, אם זה חשוב לכם.

fbr-code

זה מה שאני כל כך אוהבת באינטרנט

תגובה אחת

כשפתחתי את הבלוג והחלטתי לאחד שלושה בלוגים שונים לאחד, שאלתי בפורום התמיכה של wordpress איך אפשר לייבא את הפוסטים מתוך הבלוג הקודם שלי בישראבלוג. למען האמת, לא ציפיתי לקבל תשובה שתעזור לי, כי חיפושים שערכתי קודם הבהירו לי שאין לכך פתרון, והאופן שבו ישראבלוג מאפשרים לגבות את הבלוג שלהם, אינו מתיישר עם סטנדרטים שקיימים בפלטפורמות אחרות.

ובכל זאת שאלתי. להפתעתי ולשמחתי, פנה אלי יואב מאוטומטיק וביקש את עזרתי, כיוון שהוא בדיוק מנסה לפתור את הבעיה הזו. נידבתי את קבצי הגיבוי שלי בשמחה, ותוך 10 ימים (וקצת QA באמצע), יכולתי להפעיל את הקליטה ולהשלים את האיחוד החגיגי. אני ממש מבסוטית :D

אז קודם כל תודה רבה ליואב – יצאת פשוט גדול.

למי שרוצה להשתמש בייבוא החדש, שימו לב לכמה דברים:

1. יש לגבות את הבלוג בישראבלוג בפורמט word – כולל התגובות.

2. שימו לב שהגיבוי של ישראבלוג כולל טיוטות, אבל הן לא מסומנות כטיוטות, ולכן הן מתפרסמות… אז אם זה קריטי מבחינתכם אתם צריכים למחוק את התגובות לפני הגיבוי. כמובןשתוכלו אחרי הייבוא לעבור ולהפוך אותן לטיוטות בחזרה, אבל באמצע הן יהיו מפורסמות.

3. עוד דבר שהגיבוי של ישראבלוג לא עושה, זה לייצא את הקטגוריות… כלומר, כל הפוסטים שלכם ייכנסו לקטגוריית "כללי" ותצטרכו לסווג אותם מחדש לקטגוריות או להצמיד תגים מחדש. זה הבילוי שמתוכנן לי הערב, למשל.

4. אפשר אחרי הייבוא לערוך את קובץ הword לפני הקליטה, למשל כדי למחוק בו טיוטות, או במקרה שלי – לשנות את השם שלי בתגובות מהכינוי הישן למשהו אחר שיזהה אותי. שימו לב שזה לא סתם word! זה בעצם HTML שנשמר כ-word. ולכן, אם אתם לא יודעים מה אתם עושים, עדיף שלא תגעו, כי אז הקליטה לא תצליח. אני ערכתי ב-notepad ואח"כ פתחתי שוב ב-word וביצעתי שמירה מחדש. שיטות אחרות שניסיתי לא אפשרו ייבוא מוצלח.

סליחה, נפגשנו? אנחנו מכירים?

כתיבת תגובה

לפני זמן קצר נחת באינבוקס מייל שגרם לגבות שלי להתרומם.

המייל הגיע מאחת, יעל רוזנולד, ממשרד יחסי ציבור כלשהו, שמזמינה אותי לכתוב על איזשהו פתרון טכנולוגי שהם עושים לו יחסי ציבור.  עד כאן הכל טוב – אין לי בעיה עם ההזמנה, אני לא מחוייבת לכלום, הם גם לא מציעים לי שום טובות הנאה תמורת סיקור כזה – מצויין. גם ברור שהמייל לא נשלח רק אלי אלא לעוד בלוגרים בתחום (השם שלי במייל מופיע בצבע אחר מאשר שאר הטקסט) וגם זה בסדר גמור.

אבל הניסוח של המייל עצמו גרם לי לתהות האם הגברת רוזנולד  לא התבלבלה קצת בכל מה שקשור למידת הקירבה שיש בין אנשים באינטרנט. הנה המייל (הסמיילי במקור) – הורדתי ממנו את ההתייחסות לפתרון הטכנולוגי, לו ניתן פוסט נפרד:

אדוה שלומות רבות,
מקווה ששלומך טוב מאד עד מצוין ביום שלישי זה של השבוע  :-)
אשמח לברר איתך היתאים מפגש הדגמה/שיחה טלפונית/אייטם אחר כל שהוא בבלוגך בנושא הבא – <תיאור של פתרון טכנולוגי כלשהו>
מה דעתך? היתאים?
ממש אשמח לשמוע ממך. ממש :-)
המשך יום נפלא,
יעל רוזנולד
<שאר פרטי הקשר>

נכון, אני מפרסמת את הבלוג בשמי המלא ובתגובות אפילו מופיעה התמונה שלי. אבל מכאן ועד לנימת ההיכרות האישית הלוחצת סטייל "אכלנו מאותו המסטינג", צריך להיות מרחק גדול. אולי מדובר בסגנון אישי, אני לא יודעת, אבל נראה לי שלא זה העניין. גל מור כתב לפני כמה ימים על כך שבבלוגים ובמדיה החברתית אנחנו לא כותבים אלא משוחחים, ואני חושבת שהוא צודק. שיחה מעצם טיבה מעודדת תחושת קירבה, ונכון שיש אנשים שאני קוראת ברשת שאני מרגישה כאילו אני מכירה אותם יותר מאשר אני מכירה אנשים שאני פוגשת ב"מציאות".

אולם זו תחושה מטעה, וצריך להזהר ממנה. כשאני קוראת את מה שמישהו כתב, מדובר בהיכרות חד-כיוונית, ומוטה מראש. אנחנו לא באמת מכירים את מי שאנחנו קוראים, ובפירוש איננו מבססים מולו מערכת יחסים מולו. אפשר לבסס אותה, אבל זה דורש הדדיות, שיחה אמיתית דו-כיוונית.

כל עוד ההדדיות הזו לא קיימת, העובדה שהכל פה וירטואלי לא אומרת שאפשר לזרוק לעזאזל כללים בסיסיים של התנהלות אנושית חברתית. למשל, לא נשלח מייל שדורש ממי שמנהל בלוג על וורדפרס, לעזור לנו להקים בחינם בלוג חדש (יקום הבלוגר שזה לא קרה לו). למשל, לא ניכנס לפורום מבלי להציג את עצמנו ומבלי לשים לב לכללים הנהוגים באותו קבוצה. ולמשל, לא נפנה למישהו שאנחנו לא מכירים מעבר לקריאת הבלוג שלו (אם בכלל), בטון שמרמז כאילו רק אתמול יצאנו לבלות ביחד.

לשאלתך, יעל, אני אשמח להציץ על הלינק ששלחת, ואם זה יראה לי מעניין, אשמח לכתוב על הנושא.

5 דברים ש…

8 תגובות

האורזת כתבה פוסט מקסים (לא לפספס את הדיאלוג עם י' בתגובות) ועשתה לי חשק. אז הנה שלי:

5 דברים שעשיתי לפני 10 שנים
1. הפכתי משתתפת פעילה בפורום הראשון שלי באינטרנט. מאז זה רק מדרדר.
2. זנחתי את כל התחביבים שלי
3. עבדתי בחברה של איש אחד והייתי הכל חוץ מהמנכ"ל
4. דיאטה
2. קראתי לראשונה את הארי פוטר, והוקסמתי

5 דברים שאני אמורה לעשות היום (ובמקום זה אני פה)
1. להכין מצגת ומסמך ועוד מסמך
2. לנסוע לפגישות בהרצליה ועל הדרך לפגוש קצת חברים במקום העבודה הקודם
3. לקנות מתנת יומולדת לאחיינית בת ה-18 שלי
4. ללכת למסיבת פוסט-חתונה
5. לישון, כי מתישהו גם את זה צריך לעשות.

5 דברים שאעשה בעוד 10 שנים
1. אמשיך לכתוב מסמכים ולהכין מצגות
2. אחזור לפחות לאחד מהתחביבים שלי
3. אצליח לממש כמה חלומות נסתרים
4. אחיה בחרדה כשעמית תהיה בצבא
5. אחיה בחרדה שנועם יצליח בבגרויות

5 דברים שהיו יותר טובים לפני 10 שנים
1. היינו נטולי ילדים ויכולנו לנסוע לסיני לצלול בלי הודעה מוקדמת
2. הייתי תמימה ואופטימית לגבי העולם בכלל וישראל בפרט
3. היו לי חמישה חתולים מקסימים
4. הרגשתי נטולת דאגות כלכליות
5. זכרתי את כל מה שלמדתי בתואר הראשון שלי

5  דברים שיותר טובים היום
1. המאהב הקטן שלי
2. היפיפיה התמירה שלי
3. כשהם משחקים ביחד
4. הידיעה שאנחנו אוהבים ויכולים להתגבר על כל דבר
5. ההרגשה שאני באמת מבינה במה שאני עושה בחיים

8 דברים שאעשה אם אהיה מיליונרית
(מליונרית לא צריכה להגביל את עצמה)
1. אפסיק לעבוד כשכירה
2. אקים לעצמי סטודיו לציור, פיסול ועבודה בזכוכית
3. אעשה כל מה שצריך כדי לדאוג (כלכלית) לרווחת ההורים והילדים שלנו.
4. אעבור לכמה שנים לפחות לגור באיזה מצפה בגליל או משהו בסגנון
5. אלך לעשות את הדוקטורת במדעי החיים
6. אתרום כסף למטרות צודקות
7. אכתוב
8. אלך ללמוד קונדיטוריה

5 דברים שאעשה אם מחר אקבל 100,000 דולר
1. נחליף אוטו.
2. אקח את כל המשפחה לטיול קראוונים בעולם.
3. אשלים את כל הדברים שרציתי לעשות בשיפוץ האחרון ולא הספיק לי הכסף
4. אפתח כמה תוכניות חסכון, לילדים ולנו.
5. אקח חודש חל"ת ואקרא ספרים בלי סוף

5 דברים שאעשה אם אקבל 10,000 דולר
1. פרגולה בגינה
2. אקנה לי אליפטיקל בנוסף למכשיר הריצה שלי
3. סופשבוע ברומא
4. טיול צלילה במאלדיביים
5. אקנה לי תיק חדש במחיק מופקע

5 מקומות בהם גרתי
גרתי כל חיי בשלושה בתים. שנים בירושלים ומאז קרוב ל-30 שנה באותו בית במבשרת ציון. 

מקומות בהם ביקרתי (יותר מחמישה, אבל מותר לי), בסדר כרונולוגי, לא כולל חניות ביניים
(ולא כולל גיחות לסיני)
1. ארצות הברית, החוף המזרחי
2. אנגליה, לונדון
3. אוסטרליה
4. פולין
5. צ'כיה, פראג
6. צרפת, פאריז
7. דנמרק
8. נורווגיה
9. שוודיה
10. תורכיה, איסטנבול
11. איטליה, טוסקנה
12.שוב איטליה, רומא
13. תאילנד
14.שוב פאריז

5 עבודות בהן עבדתי
1.עזרתי בשחזור הארכיון של משרד החינוך אחרי שריפה – בעיקר נהניתי לראות את הראיות של נאשמים בהעתקות בבחינות.
2. הדרכתי בקייטנה, ובנס אף ילד לא ניזוק
3. הייתי מזכירה/מעצבת גרפית/תוכניתנית לעת מצוא – הביאו אותי לעשות תיוקים ובסוף קיבלתי בונוס של 1000 ש"ח על עיצוב טופס שחסך עשרות שעות עבודה ביוםבחודש.
4. הייתי עוזרת מחקר במעבדה לביוכימיה
5. מאז אני בהיי-טק בתפקידים שאין סיכוי להסביר מה משמעותם למי שלא בא מהתחום.

to cc-by-sa or not to cc-by-sa

10 תגובות

הבוקר מצאתי את עצמי ברגע קצת מוזר. דרך הסטטיסטיקות של הבלוג גיליתי שהפוסט של אתמול התפרסם במגזין חיים ברשת, בנענע. לקח לי כמה שניות עד שגללתי את הכתבה ומצאתי למטה את המשפט המייחס את הפוסט לבלוג, ומציין את רשיון השיתוף תחתיו פורסם. אה, וואלה, נכון.

זה היה מוזר, כי בשנים שאני וחברותי מנהלות את אתר ההורים הלול, פרסמנו את התכנים שלנו ללא רשיון שיתוף. פעם בכמה חודשים, חיפוש אקראי בגוגל מגלה לנו שמישהו אחר ברשת החליט לאמץ את הטקסטים שלנו, ולפרסם אותם תחת שמו. כל גניבה כזו מרגיזה, מכעיסה, מתסכלת מאוד. כשראיתי את הכתבה, בשניות הראשונות ניעור בי אותו אינסטינקט שצועק: "היי! גנבו לי!"

Creative Commonsהחוויה של פרסום תחת רשיון שיתוף חדשה עבורי, וזה חידוש מרענן ונחמד. קצת מוזר לי השימוש בתוכן מבלי לשלוח אפילו הודעה במייל – נכון, זה לא חלק מתנאי הרשיון, אבל בכל זאת היה נחמד אם היו אומרים משהו. בסופו של דבר, השימוש בתוכן, עם ייחוס הולם והפניה לבלוג, לא רק שאינו פוגע בי אלא אף תורם לי.

אז למה בעצם אנחנו לא מפרסמות את התכנים בלול תחת רשיון שיתוף?  כיוון שאתר מסחרי מפסיד מכך שהתוכן שלו משוכפל וממוחזר במידה רבה מדי ברשת. זה עשוי לפגוע ב-SEO ועשוי לפגוע בהכנסות. ואילו לבלוג שלי יש שתי מטרות עיקריות: (1) לשרת את הרצון שלי לכתוב ו(2) לקדם את המוניטין המקצועי שלי. את שתי המטרות האלו, רשיון השיתוף מקדם.

מצד שני, לגלות אחרי כמה שעות דרך הסטטיסטיקות, שיש אתר קקיוני אחר שלקח את התוכן ופרסם אותו כלשונו, אבל ללא ייחוס, ובלי לפרסם תחת אותו רשיון, זה מרגיז.

רשומות ישנות יותר

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 37 שכבר עוקבים אחריו