כביש שש: צור קשר, אבל לא יותר מדי קשר

7 תגובות

לפני שלושה שבועות, בעודי מזדחלת בכביש שש ומהרהרת באירוניה של פקק בתשלום, החלטתי לשלוח מייל חריף בנידון לחברת דרך ארץ. נכנסתי לאתר החברה, מצאתי בקלות את טופס “צור קשר” ושלחתי להם כמה פסקאות בנידון. תהיתי האם הם מטפלים בעומסים החוזרים על עצמם והאם זה נראה להם הגיוני שאני אשלם תמורת הזכות לזחול.

לחצתי “שלח” והאתר הודה לי על פנייתי. מספר שעות אחר כך הגיע אלי SMS בזו הלשון:

“שלום, מכתבך התקבל במשרדנו. תשובתנו תשלח אליך בימים הקרובים. בברכה, פניות הציבור. דרך ארץ. כביש 6”

משועשעת אמרתי לעצמי שמישהו לא הבין את ההסברים כשסיפרו לו על רב-ערוציות. מספר ימים אחר כך נחתה תשובתם בתיבת הדואר שלי. זו לא מטאפורה – מכתב מודפס במעטפה נחת בתיבת הדואר הפיזית להפליא, במרכז המסחרי ליד המכבסה והאיטליז.

תשובתם כללה הודאה מהוססת בקיומם של עומסים לעיתים, תיאור מפורט של ההשקעות של דרך ארץ בפיתוח הכבישים ולסיום המשפט הבא:

“חשוב לציין כי לקהל הנוסעים ישנה הבחירה באם להשתמש או לא להשתמש בכביש 6 בכל זמן נתון עפ”י מצב התנועה, כאשר גם במקרי עומס הוכח כי בחירה בכביש 6 חוסכת זמן אל מול כבישים אחרים על אף הפקקים והעומסים.”

בתרגום חופשי: לא רוצה, לא צריך.

אחרי שגמרתי לרטון על התשובה שקיבלתי, ניסיתי להבין מה הפריע לי כל כך בהתנהלות הזו של לשלוח לי תשובה במכתב פיזי, מעבר לכך שהיא נדמית קצת משונה. רק אתמול בבוקר בעודי נוסעת לעבודה, כשניסיתי לחשב מה יעלה לי יותר – כביש שש או הנתיב המהיר (האלטרנטיבה שלא היתה קיימת לפני שלושה שבועות, כששלחתי להם את הפנייה), הבנתי מה מפריע לי.

תשובה במייל (מעבר לחיסכון במשאבים, נייר וכו’ שנניח לו כעת), מאפשרת את המשך הדיון. היא מאפשרת לנהל דיאלוג ממשי מול החברה. היא פותחת ערוץ תקשורת ממשי ביני ובינם. במקרה הזה, היא היתה מאפשרת לי לומר להם שנכון להיום יש אלטרנטיבה וכל עוד היא תאפשר לי נסיעה מהירה יותר, אני בוחרת בה וההפסד כולו שלהם.

לעומת זאת, כשכביש שש משיבים לי במכתב מודפס, מבחינתם מדובר בסוף הדיון. הם ענו לי, תייקו את התשובה ובכך סיימו את העניין מבחינתם.

טוב שיש לי את הבחירה. לא צריך, אני גם לא רוצה.

הצ'ק-ליסט החינוכי

8 תגובות

לפני שבוע עשיתי סדר במחשב שלי ומצאתי משהו מעניין: הודעה שפירסמתי בפורום הורים של ynet לפני תשע שנים. באותה תקופה הייתי אמא לילדה בת שנתיים כמעט (אתגר לא פשוט בפני עצמו, כזכור), ביתי הבכורה. יחד עם העצמאות המתפרצת אצל העוללה, מצאנו את עצמנו עוברים מגידול הילדה לחינוך הילדה.

אני אוהבת לחשוב על הורות כעל סוג של סרגל מאמצים. מתחילים בכלל בהריון. פתאום אנחנו מבינות (יסלחו לי קוראי הגברים…) שיש לנו אחריות לא רק על עצמנו. פתאום לא אוכלים כי רעבים או מתחשק, אלא אוכלים כי צריך (מממ… וגם כי מתחשק). הולכים לבדיקות רפואיות באדיקות שמעולם לא ניחשנו שאנחנו מסוגלות לה. ועוד ועוד.

ואז יש תינוק, וההורים מוצאים את עצמם לראשונה מטפלים ואחראים לגור קטן וחסר ישע. יקום ההורה שלא עברה במוחו המחשבה, ביומיים אחרי שהגעתם הביתה מבית החולים: “אוקיי, זה היה נחמד, מתי באים ההורים שלה לקחת אותה?”. אנחנו לומדים לדאוג לכל הצרכים הפיזיים שלהם ולומדים שהצרכים הרגשיים שלהם חשובים לא פחות. אנחנו מגלים שזה בכלל לא פשוט לשמור על התינוק שלנו שבע, רגוע ובריא.

כשסוף סוף אנחנו מתחילים לרכוש ביטחון במה שאנחנו עושים, הם נהיים ניידים ונכנס מימד חדש לתמונה – גבולות. לא להתקרב לתנור. לא לשחק עם החתול. לא לזרוק את הצלחת של האוכל. לא לזרוק את הצלחת. אמרתי לא(!) לזרוק את הצלחת. וחוזר חלילה. זה כבר לא טכני, וזה עוד לא באמת חינוך.

anan_kissאבל גיל שנתיים היה סיפו של עידן חדש נוסף. לראשונה היתה פה התנגשות רצונות ובעיקר, לראשונה הבנו שלמה שנעשה או לא נעשה עכשיו, עשויות להיות השלכות ממשיות וארוכות טווח.

זה השלב שבו התחלנו לנהל בבית דיונים רציניים על חינוך. כבר היו לנו דיונים על חינוך ילדים בעבר, אבל כולם היו תיאורטיים. איכשהו זה הרגיש אחרת לגמרי כשלנגד עיננו עמד יצור מתוק ואהוב, עם פנים ועם שם. אחרי הדיון הזה כתבתי הודעה בפורום שבה סיכמתי את היעדים שהצבנו לעצמנו:

נושא : לחנך את עמית – סיכום דיון פילוסופי-מעשי
תאריך :  10/12/01  05:48
מחבר/ת :  מאמאצ"יקה*

בשבוע האחרון ניהלתי עם עצמי ועם הבעל דיון מעמיק בשאלה: "איך אנחנו רוצים לחנך את עמית". הנחת היסוד שלי היא שמה שחשוב בעיקר הוא התוצאה של איך היא תהיה כמבוגר ולא איך היא תהיה כילדה או כבת נוער ולכן אני מציבה לעצמי יעדים חינוכיים לטווח הארוך (אף שחלקם הגדול רלוונטיים כמובן גם קודם). גם אם יהיה קשה יותר בדרך, אני מוכנה לכך אם זה יעזור להשיג משהו בטווח הארוך.

סיכומו של הדיון היה שאנחנו רוצים שהיא תהיה:
בעלת חשיבה עצמאית.
גאה בעצמה ובעלת ביטחון עצמי.
תיתן כבוד לאחר. אם זה אדם אחר, ספר, משהו שמישהו אחר עשה, תרבות, ספרים, כסף (שאבאמא הרוויחו ) וכד'.
אופטימית
משכילה ומכירה בחשיבות ההשכלה והידע
בעלת כבוד למסגרות חברתיות: משפחה, בית ספר, צבע, מדינה (זה כמובן לא עומד בסתירה לסעיף 2 – "חשיבה עצמאית")

ולבסוף – משהו לגמרי אישי שקשור יותר אלינו: שתראה בהוריה את הכתובת שאליה היא יכולה תמיד לפנות. שאנחנו תמיד נעמוד לצידה ונהיה שם בשבילה. זה לא אומר שנעשה הכל במקומה, אבל תמיד, תמיד נעזור לה בכל אשר תזדקק לו ולעולם (ובכל שלב או גיל) לא נשאיר אותה לבד במערכה כשהיא זקוקה לנו.

זהו, עכשיו היעדים מוגדרים. כל מה שצריך לעשות זה להגדיר דרכים למימוש…


חתיכת מניפסט! אחרי שמצאתי את ההודעה, שאלתי את עצמי איפה אנחנו נמצאים היום, 9 שנים אחר כך, בגיל אחת-עשרה. האם עמדנו ביעדים שהצבנו לעצמנו, או לפחות נראה שאנחנו בכיוון? או שמא נכשלנו כישלון חרוץ?

נבדוק:

  • בעלת חשיבה עצמאית – זה סעיף שקשה לי לענות לגביו. אולי צריך לחזור אליו שוב בעוד שלוש-ארבע שנים.
  • גאה בעצמה ובעלת ביטחון עצמי – לא רע. אמנם יש לה לעיתים “נפילות” אבל בסה”כ יש לה הרבה הרבה יותר ביטחון עצמי מאשר למשל היה לי בגילה.
  • תתן כבוד לאחר – מסר שאני חושבת שהוטמע לא רע, אבל מדי פעם עדיין מצריך תזכורות.
  • אופטימית – הצלחה גדולה. זה כנראה האופי שלה ולא קשור לחינוך, אבל מה אכפת לי.
  • משכילה ומכירה בחשיבות ההשכלה והידע – השנה האחרונה דווקא היוותה שנת משבר. אני חושבת שהיא מבינה את חשיבות הנושא, אבל השנה לראשונה היא נאלצה להתאמץ בשביל לעמוד בדרישות ממנה, ואת זה היא לא אהבה… יחד עם זאת, משהו שלא רשמתי בהודעה המקורית, אבל בהמשך התגבש אצלי כמטרה חינוכית בפני עצמה, הוא "תאהב לקרוא" וזו – אני גאה לומר – מטרה שהושגה במלואה.
  • בעלת כבוד למסגרות חברתיות – נכון להיום, בהחלט כן.

לבסוף המטרה האישית שלי – שתראה בנו כתובת לפנות אליה בכל נושא ועניין. בהקלה אני יכולה לומר שכן, עמית היום לא מהססת לבוא אלינו ולהתייעץ איתנו בכל נושא. וזה בעיני הישג לא מבוטל שאני חייבת לשמר.


* מאמאצ’יקה היה הכינוי שלי בפורום.

ולתוספת?

14 תגובות

אני משתמשת בכרום מאז גירסה 2 שלו – הראשונה היתה בוסרית מדי לטעמי. לפניו השתמשתי בפיירפוקס, בתקופה שבה לפחות בישראל היתה דומיננטיות מיקרוסופטית מוחלטת. פיירפוקס היה בעיקר דפדפן לגיקים, אנרכיסטים ושונאי מיקרוסופט. שנת 2010 היא השנה שבה הדפדפן כרום הפך להיות שחקן משמעותי בזירה האינטרנטית, ורבים מחברי – שלא הייתי חושדת בהם כגיקים – עוברים גם הם להשתמש בו.

אחד השיפורים המשמעותיים השנה היה הוספת היכולת להתקין תוספים (extensions) שירחיבו את יכולותיו הבסיסיות ויעשירו את חווית הגלישה, בדומה למה שפיירפוקס מציע מזה שנים. עם הכניסה למטריקס, כשקיבלתי את המחשב החדש שלי (Lenovo X201 חביב מאוד), ההתקנה של כרום לוותה כמובן באיתור רשימה של תוספים שמשפרים את חווית הגלישה שלי. חלקם ברמה כזו שתהיתי איך אפשר בלי. אז תרשו לי לספר לכם על התוספים החביבים עלי, לשימושכם:

  • Adblock – חוסם הפרסומות המוכר מותאם לכרום. אם לא השתמשתם בחוסם פרסומות עד היום, אני מזמינה אתכם להתקין אותו ולהכנס ל-ynet. לפתע תגלו שיש שם גם תוכן.
  • Chrome IE Tab Multi – לכל אותן הזדמנויות בהן אתם נתקלים באתר שלא יודע לתמוך בכרום (כן, יש עוד כמה כאלו…), לחיצה על התוסף החביב הזה תפתח מחדש בתוך הלשונית בכרום כען דפדפן אקספלורר עם הלינק שבו היית. שני דברים מוצלחים בתוסף הזה על פני תוספים דומים אחרים: ראשית, אם הזדהיתי לאתר עם שם וסיסמה, או הייתי באמצע תהליך כלשהו (נגיד תוצאות חיפוש), אוכל להמשיך בדיוק מאותה נקודה. שנית, אם תוך כדי גלישה צריך לפתוח חלון (או חלונית) נוספת של אקספלורר, היא תיפתח כלשונית נוספת בתוך הלשונית של כרום. נשמע מסובך קצת, אבל זה מאוד מוצלח ונוח.
  • Disconnect – תוסף מצויין עבור מי שחרדים לפרטיותם. בכל אתר אני גולשת אליו, התוסף מזהה אם יש צד שלישי כלשהו שמנסה לשלוף מידע עלי ומנטרל אותו. כיום התוסף תומך בנטרול של גוגל, פייסבוק, טוויטר, דיגג ויאהו!, וכן מאפשר להפסיק את הפרסונליזציה של חיפושים. בכניסה לדף התוסף מציג כמה חסימות בוצעו, וניתן לשחרר את החסימות ע”פ רצוני. להפתעתי, מעט מאוד מחווית הגלישה שלי נפגעה בתהליך הזה, אב הרווחתי, כאמור, עוד טיפה פרטיות.
  • google-chromeFacebook Photo Zoom – תוסף מעולה למי שמבלים הרבה בפייסבוק. כל מה שהוא עושה, זה במעבר של העכבר מעל תמונה, הוא מציג חלונית “מרחפת” שמציגה את התמונה מוגדלת. זה עובד גם לתמונות באלבומים וגם לתמונות פרופיל, והופך את חווית השימוש בפייסבוק למשופרת וקלילה.
  • Short Link Getter – למצייצים מביננו, ובכלל לעת מצוא – מי שרוצה כתובת מקוצרת לדף, יהנה מהתוסף הזה. פרט להמרת כתובת הדף לכתובת מקוצרת של http://j.mp, הוא גם בודק האם הדף נמצא באתר שמספק בעצמו כתובת מקוצרת (כמו wordpress או youtube), ומאפשר להשתמש בכתובת המקוצרת המקורית של האתר.
  • AddThis – Share & Bookmark – ואם דיברנו על פייסבוק וטוויטר, התוסף הזה של AddThis חוסך כל מני פתרונות אחרים שנעזרתי בהם בעבר, כדי לאפשר שיתוף של דפים תוך כדי הגלישה, לפלטפורמות שונות. ההפעלה מאוד פשוטה – לוחצים על הסמל כדי לקבל רשימה של שירותים דרכם ניתן לשתף, ומקבלים את המסך הרלוונטי לשירות שנבחר. כל אחד יכול להתאים לעצמו את השירותים שיופיעו ברשימה – אני בחרתי את פייסבוק, גוגל רידר, וורדפרס וטוויטר. בנוסף אפשר לפתוח רשימת ענק של שירותים נוספים, כולל דלישס, דיגג, גוגל באזז, טמבלר, ועוד.
  • Super Google Reader – אני לא יודעת כמה מכם עדיין משתמשים בקורא RSS (אם בכלל השתמשתם). אני עדיין מוצאת שזה הכלי הכי טוב מבחינתי לעקוב אחרי תכנים ברשת. מי שקורא כמויות גדולות של תוכן יכול לחסוך זמן ע”י קריאה מהירה של הפריטים אחד אחרי השני. הבעיה – יש פידים שמציעים רק מידע חלקי, וכדי לקרוא את הפסט המלא אין ברירה אלא לפתוח את הפוסט באתר. התוסף השימושי הזה פותר את הבעיה. הוא מאפשר להציג בתוך גוגל רידר את כל תוכן הפוסט, או להציג את הדף עצמו מבלי לצאת מקורא ה-RSS. אפשר להפעיל את הפונקציה הזו עבור כל פוסט בנפרד, או להגדיר עבור פידים בעיתיים שתמיד יציגו את המידע בצורה מסויימת. (עדכון: כמעט ושכחתי, תודה לידידי איתן קלינמן שעשה לי היכרות עם התוסף השימושי הזה)
  • וסיום עוד שני תוספים – Google Mail Checker ו-Google Reader Notifier שמציגים כמה פריטים מחכים לי בג’ימייל ובגוגל רידר בהתאמה. למען האמת, כיום הם פחות מועילים מאשר היו בעבר. זה של ג’ימייל מכיוון שאני משתמשת ב-priority inbox ואילו התוסף מציג את כמות הפריטים הכוללת בתיבה; וזה של גוגל רידר בגלל שביום טוב אני מצליחה לרדת מתחת ל-200 פריטים שלא נקראו, אז זה לא ממש משנה אם יש לי כרגע 350, 670 או מעל 1000 פריטים… כך או כך, אני מוצפת.
    בדרך, כשאתם משוטטים באתר, אני מציעה לבקר גם בגלריית ה-Themes ולמצוא משהו חדש שהדפדפן שלכם יוכל ללבוש, להנאתכם. אני למשל בחרתי השבוע את הסגול הנחמד הזה.
    משתמשים בתוספים שווים לכרום? ספרו לי עליהם. ויותר מכך – איזה תוספים שווים הייתם רוצים?

מה נשמע?

16 תגובות

החזרה למטריקס והלימודים בבר-אילן החזירו לחיי משהו מוכר ולא אהוב – נסיעות יומיומיות למרחקים ארוכים. לפחות שעתיים ביום אני מבלה בכבישים, ובימים שאני בהרצליה – זה יכול להגיע גם לשעתיים וחצי או שלוש. התקווה שלי, אגב, היא לצמצם את היקף הנסיעות כך שלפחות יום בשבוע אוכל לעבוד מהבית. נראה איך זה יצליח לי…

בינתיים אני מחפשת דרכים להעביר את הזמן בנסיעה. על האזנה לרדיו ויתרתי כבר לפני שנים. למרות שזה איפשר לי להיות מאוד מעודכנת ומחוברת למה שקורה, כולל היכולת להצטרף לשיחות בנושא כדורגל ואשכרה לדעת על מה הם מדברים, מצאתי שאני מתעצבנת בקלות, וחיפשתי משהו יותר נעים להאזנה, אבל לא מונוטוני כמו מוסיקה. אפשר כמובן לדבר בטלפון ולפעמים גם אין ברירה. נכון להיום אין לי דיבורית נורמאלית במכונית אז אני משתדלת להמנע מכך. בקרוב יהיה לי טלפון קבוע ברכב ואז אולי זה ישתנה.

פתרון נפלא הוא audiobooks. ספר טוב שמוגש ע”י קריין טוב, הוא חוויה נפלאה. כבר סיפרתי פה על זה שאני שומעת הארי פוטר (קניתי את כל הסידרה, ג’ים דייל מקריא. יום אחד אפנק את עצמי ואקנה אותה שוב בביצוע של סטיבן פריי), ויש לי עוד כמה ספרים בפורמט הזה. אבל זה לא זול בכלל, וספר שמוקלט ע”י קריין לא מוצלח זה פשוט סבל.

אתמול נפל לי האסימון בקול מהדהד: פודקאסטים! פודקאסט הוא משהו שכל העולם התלהב ממנו לפני חמש שנים, ואני אף פעם לא ניסיתי להתחבר אליו, בעיקר כי לא היה לי נגן MP3 מוצלח ולהקשיב לפודקאסט ליד מחשב זה בזבוז זמן משווע מבחינתי. אז יצאתי לחיפוש אחר פודקאסטים ברשת והורדתי לי כמה כדי לנסות היום בנסיעה.

המקום הראשון לבקר בו כשמחפשים פודקאסט בעברית הוא האתרicast. מהאתר הורדתי כל מני הרצאות מהאוניברסיטה הפתוחה, ודרכם הגעתי לפודקאסט מצויין של האתר ספק סביר – פודקאסט לחשיבה סקפטית ביקורתית ומדעית. עוד פודקאסט נחמד שמצאתי הוא עושים היסטוריה, שמשלב מדע והיסטוריה של המדע – שני תחומים החביבים עלי מאוד.

לקינוח, בדקתי האם TED מאפשרים גם להוריד את ההרצאות שלהם בפורמט לשמיעה ושמחתי לגלות שחלק מההרצאות (גם אם לא כולן למרבה הצער) ניתנות להורדה. בהזדמנות זו פגשתי לראשונה הרצאה נפלאה של האנתרופולוגית הלן פישר, שמספרת על תשוקה מינית, אהבה רומנטית והיקשרות לבן זוג אחד, ואיך כולם יכולים לקרות לנו בו-זמנית. מומלץ מאוד.

השיטוט ב-TED בנסיון למצוא הרצאות בפורמט MP3 היה די מתסכל, ואז מצאתי בבלוג שלהם פוסט שמפנה לדף המתעדכן באופן קבוע, ומרכז רשימה של כל הפודקאסטים הזמינים להורדה – לשימושכם.

נראה שהנסיעה הביתה תהיה מהנה יותר מהיום והלאה :)

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 37 שכבר עוקבים אחריו