אתמול בבוקר נגנב הדומיין של בלוג הטכנולוגיה הפופולארי MakeUseOf. בקלות מפתיעה, בתרחיש שצפוי להטריד כל בעל דומיין, הגנב פרץ לחשבון ג'ימייל ששימש את העורך הראשי של הבלוג, והגדיר פילטר השולח כל דואר שמגיע מספק האחסון שלהם, GoDaddy, אל כתובת דואר חיצונית.

כשהיו לו מספיק פרטים להתחזות לעורך הבלוג, הוא פשוט צלצל למשרדי חברת האחסון וביקש לשנות את ההגדרות של מיקום הבלוג לאלו של שרת אחר, בדובאי. למרות שבמייל ששלחו GoDaddy מצויין שיש שלושה ימים לבטל את ההעברה, בפועל זה לקח פחות משעה, והדומיין היה בשרת אחר.

המייל הבא שקיבלו כותבי הבלוג, היה מהגנב, שדרש כסף בתמורה להחזרת הדומיין. הכותבים, מצידם, עשו מה שכל בלוגר אמיתי היה עושה: פתחו בלוג זמני ב-blogger, הפנו אליו את פיד ה-RSS, והרימו צעקות לכל הרשת. בתוך כמה שעות, הסיפור שלהם התפרסם בכמה וכמה בלוגים נחשבים, ועורר לא מעט רעש. באחד העדכונים כתב מרק, אחד הכותבים בבלוג:

Meanwhile, please keep blogging and twittering about our situation. The more coverage the better. Only negative PR is going to make GoDaddy move faster.

הפניה הזו כנראה הועילה. קרוב לחצות, דיווחו בבלוג הזמני על חזרת הדומיין.

לסיפור הזה היה סוף טוב, וכמו תמיד מעניין לראות את הדינמיקה שנוצרת ואיך היא עשויה להשפיע על עסקים "אמיתיים". אבל בעיקר מטרידה הקלות שבה הסיפור הזה התרחש. על הרגישות של שמירת מידע בחשבון דואר רשת – ג'ימייל או אחר – אין מה להוסיף. זה כנראה דבר מסוכן מאוד (תזכורת לעצמי – לגבות בהקדם את חשבונות הג'ימייל שלי). גם המהירות שבה ספק האחסון ביצע את הבקשה – אני בספק אם ספקים אחרים היו עושים את זה בקלות פחותה. אני מתעצבנת לפעמים כשמערימים קשיים בביצוע של כל מני פעולות דרך הרשת, כנראה שלא בצדק.