לחנן יש את היכולת לומר את הדברים בצורה הכי ברורה וקצרה. חסכו במילים רבותי וגבירותי, הנה המסר המזוקק:
אינטרנט = דמוקרטיה
פגיעה באינטרנט = פגיעה בדמוקרטיה
פגיעה באינטרנט = פגיעה בדמוקרטיה
מכתב לחברי הכנסת שהצביעו בעד הצעת החוק לסינון אתרים
28 בפברואר 2008
טכנולוגיה אנושית 892, מעורבות 21 תגובות
לא בהפתעה, רק בתחושת בחילה קלה, קראתי אתמול על העברת חוק הצנזורה באינטרנט בקריאה ראשונה. היום שלחתי מכתב לחלק מחברי הכנסת שהצביעו בעד הצעת החוק. לא טרחתי לשלוח לחברי הכנסת החרדים, יש לי הרגשה שזה ביזבוז של תעבורת רשת.
הנה תוכן המכתב:
שלום רב,
שמי אדוה (מאזינה ברקע לשעבר)*, אני בת 35 ואם לשני ילדים קטנים, אם כי גדולים מספיק כדי להתחיל ולגלוש ברשת. אני עוקבת בדאגה רבה אחר גילגולה של הצעת החוק לסינון אתרים, המוכרת בשם 892. בדאגה רבה אף יותר שמעתי את החדשות על אישור הצעת החוק בקריאה הראשונה.
אני מודאגת, הן כאמא והן כאזרחית במדינה. אני מחנכת את ילדי לפי אמונתי ותפיסת עולמי. בין היתר, אני מלמדת את ילדי להפעיל חשיבה ביקורתית, להתמודד עם תכנים בעיתיים בערוצי הילדים בטלוויזיה, בספרים או בעיתונים. אני מלמדת אותם גם כיצד עליהם לנהוג בסיטואציות שונות. אין הבדל מבחינתי בין גלישה ברשת לבין פעילויות אחרות שהם עושים. בכל מקום היום יש להתמודד עם סכנות דומות (למשל – אינטראקציה עם אנשים זרים) ובכל מקום קיימת תופעה של חשיפה לתכנים בעייתיים. אני מקנה להם כלים להתמודד עם התופעות האלו – לא סוגרת אותם בבית ומנתקת את החשמל.
אינני מצפה – ואף אינני מוכנה – לקבל תכתיבים חינוכיים, מוסריים ואחרים מאיש, גם לא מהמדינה. תכנים שעשויים להיחשב הולמים בעיני שר התקשורת, או מי שלא יהיה ממונה על קביעת הקריטריונים, עשויים להיחשב בלתי הולמים בעיני – ולהיפך.
אני בהחלט מצפה מהמדינה להעביר את האינפורמציה הנדרשת לאזרחיה, לעודד או לחייב את ספקיות האינטרנט לאפשר להורים להפעיל סינון אתרים אם יבחרו בכך. למשל, הצעת החוק של חה"כ אלכס מילר, שנדחתה רק השבוע, היתה יכולה לקדם זאת. אולם הכפייה, הפטרונות, החדירה לרשות הפרט – כל אלו אינם נסבלים בעיני.
גרוע מכך, חוק סינון האתרים לא באמת יגן על ילדי. מכיוון שאי אפשר באמת להפעיל סינון אתרים יעיל, והתוצאה תהיה רשת מסורסת, אשר מצד אחד תמשיך להכיל תכנים פוגעניים ומצד שני תמנע גישה לתכנים חשובים אשר אין כל סיבה לחסום אותם. כמה זמן יעבור עד שילדי ילמדו כיצד לעקוף את הסינון? מעט מאוד. אני לא אשתמש בשירות סינון אתרים כזה, אפילו במחיר של כניסה לרשימות השחורות של משרד התקשורת, אשר מי יודע איזה שימוש ייעשה בהם.
אני דוחקת בך לעצור את ההליך המדאיג שמתרחש בכנסת בשנה האחרונה. חוקים כמו "חוק נתוני התקשורת" וחוק סינון האתרים המדובר, הנם חוקים דרקוניים, הפוגעים בזכויות הפרט של כולנו, אינם מידתיים ובעיקר – אינם נחוצים באמת. אלו חוקים שיפגעו בילדי, לא יסייעו להם. זוהי חקיקה שתעוות ותשבש את דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל ותהיה בכיה לדורות.
יש לך הזדמנות לעצור את זה עכשיו. הצביעי נגד.
בתודה,
אדוה (מאזינה ברקע לשעבר)
*לא באמת.
על הסף
25 בפברואר 2008
אתמול קיבלתי החלטה מאוד משמעותית, ועד לסוף השבוע (כך זה נראה) יתברר סופית האם ההחלטה הזו אכן תצא אל הפועל או לא. מצד אחד אני שמחה, ואפילו יש לי חשק לצאת כבר לדרך. מצד שני, רועד לי קצת הפופיק.
קציצות עוף אפויות
20 בפברואר 2008
חיים דלי שומן מתכונים, עוף כתיבת תגובה
מסוג הדברים שתמיד נכשלתי בהם. במקום קציצות קיבלתי קרשים. הפעם גיגלתי מתכון שנראה מוצלח, ואחרי כמה התאמות (בכל זאת, יש תקן שצריך לעמוד בו) קיבלתי גירסה דלת שומן שיצאה פשוט מעולה.
החומרים:
2\1 ק"ג חזה עוף טחון
1 ביצה
3 כפות פירורי לחם
2 שיני שום כתושות
מלח, פלפל ומעט פפריקה מתוקה
1 כף קטשופ
1 בצל גדול
1 גזר קטן
2-3 כפות מים
פטרוזיליה קצוצה (אופציונאלי)
פירורי לחם לציפוי
אבקת מרק בצל/ עוף לרוטב
אופן ההכנה:
מגרדים את הבצל והגזר. מערבבים עם שאר החומרים.
יוצרים קציצות נדיבות בגודלן, מגלגלים בפירורי הלחם ומניחים בתבנית על נייר אפייה.
מערבבים בכוס מים רותחים, 1-2 כפות אבקת מרק בצל/ עוף ויוצקים על הקציצות. אני השתמשתי באבקת בצל, אבל בדיעבד זו היתה טעות, כי באבקת בצל יש "דברים" שאחר כך הייתי צריכה לעמול מאוד קשה לשכנע את הילדים שלי לאכול אותם. מצד שני, היה מאוד טעים 
אופים בחום 180 כ-45 דקות, עד שיזהיבו מעט.
ערכים תזונתיים (לכל התבשיל):
קלוריות: 1159
חלבון: 140 גר'
שומן: 18.7 גר'
פחמימות: 108.4 גר'
כולסטרול: 570 מ"ג
14.5% קלוריות שמקורן בשומן
אכלנו את זה בתוספת אורז עם בטטה והיה טעים להפליא.
הרעיונות עלי, מי בונה אבטיפוס?
19 בפברואר 2008
הכל אודות אדוה, טכנולוגיה אנושית כלמני, שאלות קיומיות 18 תגובות
באדיבות מטה החירום לימי שלג במבשרת ציון, שהחליט לא לפתוח את מוסדות החינוך בגלל שניים וחצי פתיתי שלג עלובים, זכיתי לבלות יום שלם עם החבר'ה שלי בבית. בין הבישולים, הארוחות, הכביסה ושאר עבודות הבית, תהיתי בפעם המליון איך זה קרה, שכל ההמצאות הטכנולוגיות הפנטסטיות עדיין לא הצליחו לפתור אותי מעבודות הבית המאוסות ביותר. מקובל עלי שמצבי טוב בהרבה מאשר היה לפני מאה וחמישים שנה. יש לי מים זורמים, אני לא צריכה לכבס את הבגדים על קרש, יש לי מיקסר חשמלי שמאפשר לי לעשות עוד משהו בזמן שאני מקציפה חלבוני ביצים (אבל אני לא מפתחת את שרירי היד במיוחד) וכו'. ובכל זאת, יש לי דברים הרבה יותר טובים לעשות מאשר להכניס כלים למדיח בפעם המאה היום, או לקפל את הכביסה בפעם המאתיים.
ולכן, גבירותי ורבותי, אני מתכבדת להציג לכם רשימה ראשונית של צרכים טכנולוגיים בסיסיים, שכל עקרת בית צריכהאחד צריך בבית.
רובוט הכביסה
רובוט הכביסה צריך לדעת:
1. למיין כביסה, למלא את המכונה ולהפעיל את התוכנית המתאימה
2. למיין את הכביסה הרטובה, להכניס למייבש את מה שאפשר ולתלות את כל השאר
3. להוציא את הכביסה מהמייבש, לקפל או לתלות אותה ולשים את הכביסה המקופלת בארון הנכון.
את היכולות המוטוריות אני משאירה למהנדסים. השאלה החשובה היא כיצד יכול הרובוט לקבל החלטות? אפשרות אחת היא בינה מלאכותית – מערכת לומדת. ובכן, אני לא מאמינה שיש פרפקציוניסטיתעקרת ביתמישהו שיתן לרובוט ללמוד על בשר הכביסה שלו, אלא אם כן יש להם חיבה לגופיות ורודות וסוודרים במידה 12 ילדים. אני מציעה משהו אחר: השבב האוניברסלי הכביס.
לכל פריט ביגוד יוצמד שבב קטן, עמיד במים וחום כמובן, שבו אפשר יהיה לתכנת פרמטרים שונים: גוון (לבן/בהיר/צבעוני/כהה), סוג הבד, סוג הייבוש (מייבש/תלייה), מיקום בבית (חדר הארונות, מדף מס' 3) וכו'. כל מה שהרובוט שלנו צריך זה לקרוא את השבב, וכך הוא יודע כיצד לטפל בבגד. קריאה של תכולת כל הערימה תאפשר לו להחליט מאיזה סוג של בגדים יש מספיק בשביל למלא את כל המכונה עכשיו.
דגם הדה-לוקס יידע גם לגהץ, אבל אני מוכנה לוותר על זה בשלב הראשון. כמובן שזה יגרור אחריו פיתוחים טכנולוגיים בתחומים נוספים, למשל מכונת כביסה שהרובוט ידע לתקשר איתה ישירות, או בגדים שכבר מגיעים עם השבב כשרוב המידע בו מתוכנת. וכמובן, ממשק לקריאה וצריבה של השבבים ותוכנה מתאימה במחשב האישי, שתאפשר גם לנהל קטלוג של כל הבגדים, ולבצע שינויים גורפים בכמות גדולה של בגדים (כשמסדרים מחדש את הבגדים בחילופי העונות).
רובוט שטיפת הכלים
זה רובוט עוד יותר פשוט. לא צריך להכניס למדיח, כי בעצם, אם יש רובוט שטיפת כלים, מי צריך מדיח? היצור החביב הזה יכול לחנות בארון שמעל לכיור (זה שבו פעם היינו שמים את הכלים לייבוש), ולהמתין שכלים יוכנסו לכיור. אז עליו לאחוז בעדינות את הכלי, לרחוץ אותו ולנגב אותו. כל המידע שנצטרך על השבב שיוצמד בתחתית כל כוס או צלחת, הוא המדף או המגירה המתאימים במטבח. אז ישלוף הרובוט את רגליו הטלסקופיות ויתגלגל כדי לשים את הכלי במקומו.
ניקיון
רובוט שמטאטא או רוחץ רצפות כבר יש (אמא, אני מחכה…). מה שנשאר זה כמה רובוטים שיטפלו בהיבטים אחרים, לא פחות רלוונטיים של חיינו.
1. רובוט לניקוי אבק. גם זה צריך רגליים טלסקופיות, כדי שיוכל להתחיל בפאנלים, להמשיך בשולחנות ולסיים בקורי העכביש או האבק של המנורות. חיישנים מיוחדים מאפשרים לו לזהות שונויות במשטחים, כדי שיוכל להרים חפצים ולטאטא תחתם, ולא לשבור חלילה את הוואזות.
2. אסלה שמנקה את עצמה. פעם ביום, לא צריך יותר. מברשת + חומר ניקוי שמשתחרר מבקבוק שיש להחליף מדי פעם. לא צריך להיות מסובך מדי, נכון?
3. מבריש חיות המחמד. אני מודה שזה עשוי להיות קצת בעייתי, בעיקר בגלל שהכלב שאמור לשתף עם זה פעולה, עשוי להתנגד לקונצפט (למדתי). העקרון המנחה: רגישות ונחישות.
מחשב המטבח
גמרנו עם הרובוטים. עכשיו להמצאה שאני מייחלת לה כבר שנתיים. תגידו לי אם אתם מזהים את התסריט הבא: ספר המתכונים שלכם ממוחשב כמובן, כבר כמה שנים. אם במחשב או באיזה אתר וובשתיימי כזה או אחר. אתם נכנסים לאתר, מחפשים ושולפים את המתכון המבוקש. מצאתם! עכשיו אתם מדפיסים אותו, מביאים את המתכון המודפס למטבח ובסיום זורקים את דף הנייר המוכתם, עד הפעם הבאה שתדפיסו אותו. (למתחכמים – כן, גם אני לפעמים מביאה את הלפטופ למטבח. אחר כך, לכו תנקו את המקלדת הארורה).
עזבו אתכם ממסכי מגע במסעדות ובתי מלון. אני מציעה מסך מגע שיהיה תלוי בכל בית, רצוי מעל לשיש במטבח. מדובר במערכת ממוחשבת מבוססת (כאמור) מסך מגע. מסך המגע הזה צריך באמת להיות עמיד בפני אצבעות משומנות ומלוכלכות (חשמל סטטי? משהו?). על המחשב הזה אני רוצה את ספר המתכונים האולטימטיבי. זה שאוכל לשלוף ממנו מתכונים בקלות, מקומית או מהרשת. שאוכל לדפדף בקלות בין כמה מתכונים שאני מבשלת במקביל לארוחה. שאוכל לסמן תוך כדי שחסר לי מצרך כלשהו, וזה ייכנס ישירות לרשימת הקניות שלי (שאחר כך תסונכרן כמובן לטלפון הנייד/ PDA).
עד כאן, רשימה ראשונית בלבד. ואיזה המצאות יעשו את החיים שלכם יותר טובים? והכי חשוב – מי בונה ושולח לי דגם ל-QA?
תגובות אחרונות