הכיף שלי בבקרים

7 תגובות

כשאני נוסעת לעבודה, זה לשמוע את שלומי שבן. אני אוהבת את שני האלבומים שלו. את הראשון חרשתי תקופה ארוכה, ואחר כך איפסנתי אותו לכמה שנים וחזרתי אליו שוב לאחרונה. את החדש התחלתי לשמוע רק עכשיו, ואני עוד רחוקה מלמצות אותו.  

המוזיקה נהדרת ובעיקר המילים – ציניות, אינטליגנטיות, מרגשות לעיתים. נכון, לא הייתי רוצה להיות הדניאלה שעליה נכתב השיר, אבל לפחות יעלה נראה שהתקדמה יפה מכאן לכאן.  

אני אוהבת משפטים כמו:

"ואהבתי אותה למרות

שאהבה אותי בגלל"

(מסיבת חוף)  

או שירים כמו New age woman שגורמים לי לחזור ולשמוע את השיר שוב ושוב ולהנות ממשמעויות המילים.  

החביב ביותר הוא כמובן אינטואיציה. מוזיקה כייפית, מילים מצחיקות וביצוע ענק. ולא פחות מכך, הקליפ עם גורי אלפי שמוסיף זוית… הממ… מרעננת לשיר.  

תהנו  

בשידור (כמעט) חי

כתיבת תגובה

בת 8: "אמא…."

אני: "למה את לא ישנה?!"

בת 8: "אמא, שאלה קטנה. מי הוליד את אלוהים?"

אני: (עצבנית) "אף אחד לא הוליד את אלוהים."

בת 8: "אז איך הוא קיים?"

אני: "הוא לא קיים"

בת 8: "אבל, מי שמאמין שאלוהים קיים…"

אני: "אז תשאלי את מי שמאמין."

בת 8: (מחייכת ומבינה שאין עם מי לדבר) "לילה טוב אמא".

בדרך כלל אני הרבה יותר סובלנית לקושיות תיאולוגיות.

אימת נציגי השירות

7 תגובות

תופעת לוואי של השיפוץ המתמשך, היא אבדן כל טיפת סובלנות כלפי נציגי שירות מצידי. אני לא צועקת, אני לא מגעילה, אבל אני לא מוכנה להראות הבנה למה שנציגת השירות יכולה או לא יכולה לעשות.
 
אחר הצהריים, אני מדברת עם מיה מ-yes (שם מומצא. אני לא באמת זוכרת איך קוראים לה). אני מסבירה למיה שאני זקוקה להתקנה של שקעים בבית אבל אין לנו ממירים לחבר אליהם. הממירים, בזכות קצרות הרואי של מי שארז אותם (אני), בלתי נגישים כרגע. אבל אני בכל זאת רוצה שיחברו את השקעים עכשיו לצלחת הלווין, לפני שהחשמלאי אומר לי סלאמת ונעלם אל האופק.
"אי אפשר" עונה לי מיה בשכנוע עצמי עמוק.
"אני בטוחה שאפשר. תבדקי עם המנהל שלך."
אחרי כמה דקות ("תודה על ההמתנה") מיה חוזרת. "אי אפשר".
אני מתעקשת. ומה אתם יודעים? אחרי עשר דקות "תודה על ההמתנה" נוספות, מסתבר שאפשר. ולא רק אפשר, אפילו יש לזה שם, קוראים לזה "התקנה קרה". ההללויה!
 
כל שיחת טלפון שניה שאני עושה נגמרת איכשהו ככה. אני מציבה דרישה כלשהי, בדרך כלל לא ממש מופרכת (נניח – שלחו לי בכתב את הסיכום שהגענו אליו עכשיו) ומקבלת תשובה של השתתפות בצער: נורא חבל, אבל פשוט אי אפשר. אין שום דרך לעשות את מה שאני מבקשת. בלתי ישים. זה לא שהם לא רוצים, הם פשוט לא יכולים.
המדהים הוא שההתעקשות בסופו של דבר מניבה את התוצאה המבוקשת. אני תוהה האם פשוט רוב הלקוחות מוותרים מראש ולא מתעקשים, ובגלל זה קל להם יותר לומר "לא" מאשר למצוא את הפתרון היצירתי.
 
היינלין כתב פעם שיש שני סוגים של פקידים. אלו שמחפשים עד שמוצאים את הסעיף שמאפשר לך לקבל מה שאתה צריך, ואלו שמחפשים עד שמוצאים את הסעיף שלא מאפשר לך לקבל מה שאתה צריך. אני חושבת שהוא פיספס סוג אחד של פקידים, שאולי לא היה קיים בשנות השישים. אלו שפשוט לא אכפת להם.
 
אז אני כבר לא ממש מתרגשת, רק מתעקשת. אני מבינה את כל הקשיים, אבל לא מוכנה לקבל אותם. בפרנציפ. או כמו שאמר לי נציג שירות כשהודעתי לו שיש להם שתי ברירות, או לתת לי מה שאני דורשת, או שניפרד (לאו דווקא כידידים): "את מאוד תוקפנית". אז כן, אני מאוד תוקפנית. נו מור מיסטר נייס גאי.

קר

10 תגובות

קר לי. ממש ממש קר לי. אני שוכחת שצריך להתלבש חם בכל פעם שאני יוצאת מהבית, וכשאני הולכת לבית המשתפץ כדי לפקח על מה שקורה שם, אני חוזרת אחר כך קפואה כמו טונדרה סיבירית. אמא'לה, כמה כסף יעלה לנו אחר כך להחזיר את הבית הזה לטמפרטורה אנושית, אחרי שהיה פרוץ לכל רוח במשך כל נובמבר ודצמבר. אני מקווה שהיום יתקינו בחזרה את הדלתות, אז לפחות נעצור קצת את הצניחה בטמפרטורות.

קר לי, ושום דבר לא מחמם אותי מספיק. אני עובדת בבית לבד, לא רוצה להדליק הסקה רק בשבילי (יקר) ולא רוצה להדליק חימום במזגן (מייבש). אני שותה טונה של ספלי תה והם לא מספיקים כדי לחמם אותי.

קר לי. אולי מרק. למי יש כח לבשל בקור הזה. צריך לרחוץ כלים כדי לפנות מקום לבשל ואין מים חמים כי לא הדלקתי הסקה ובחוץ אין שמש. לא רוצה לרחוץ במים קרים. קר לי.

אני שותה את התה בספל מקסים שאחי הביא לי מניו יורק. נראה כמו סוכריה, נכון? צילמתי אותו ליד ספל רגיל, כדי שתראו שהוא כפול בגודלו. ככה צריך לשתות תה. ברמן, תן לי פה חצי ליטר צ'אי מהחבית!

קר לי. ואפילו החורף עוד לא התחיל.

קינוח בלי ייסורי מצפון

3 תגובות

זה התחיל ממתכון הבראוניז הותיק שלי, שרציתי להפוך לדל שומן. זה לא עבד כמו שתכננתי – הפריכות הנפלאה של הבראוניז הלכה לה, יחד עם תועפות החמאה שהעלמתי מהמתכון. לעומת זאת קיבלתי עוגת שוקולד עשירה מאוד, שללא ספק עונה על הצורך בקינוח מפנק ומנחם, במיוחד בימים חורפיים וקרים כאלו.

בראוניז שפויים

החומרים
1.25 כוס קמח לבן
2 כוסות סוכר לבן
2/3 כוס קקאו
120 גר' חמאה מומסת
70 גר' רסק תפוחים
2 ביצים שלמות
4 חלבונים
1 כף תמצית וניל
1 כפית גדושה אבקת אפיה
קורט מלח

אופן ההכנה
מערבבים את הכל ויוצקים לתבנית מרופדת בנייר אפיה.
אופים כ-25 דקות בחום בינוני.

ערכים תזונתיים (לכל העוגה)
3318 קלוריות
583 גרם פחמימות
61 גרם חלבונים
80 גרם שומנים
587 מ"ג כולסטרול
21.69% קלוריות שמקורן בשומן

רשומות ישנות יותר

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 37 שכבר עוקבים אחריו