לפני שבוע בערך קראתי פוסט של צפריר, אשר פיתח תוסף צוואה אלקטרונית לוורדפרס. הרעיון כשלעצמו מבריק: הבלוג שלך מזהה כשלא נכנסת פרק זמן ארוך, מתריע בפניך ואם את עדיין לא נכנסת, שולח הודעה למי שהגדרת מראש כשאר בשר (אמיתי או וירטואלי). אם חלילה קרה לך משהו, השאר יוכל להכנס לבלוג, ולפרסם הודעה מתאימה.

בעבר, כשעיקר העיסוק הוירטואלי שלי כלל השתתפות בפורום מסויים ביואל (עליו השלום),חשבתי לכתוב במקום נגיש את שם המשתמש והסיסמה שלי שם בפורום, כדי שאם יקרה לי משהו, יוכלו בני משפחתי להכנס לפורום ולהודיע. אבל הייתי סקפטית האם בכלל תעניין אותם אותה פיסת וירטואליה שביליתי בה שעות רבות כל כך.

מאז זרמו ביטים רבים באוטוסטרדת המידע. אף אחד לא מרים גבה יותר כשאני מספרת שאת כל החברות הטובות שלי פגשתי דרך האינטרנט, או שאני שומרת כך על קשר עם רובן. זה נראה טבעי לגמרי שאני משתתפת בפורומים, קוראת בלוגים וכו'. ופתאום, המחשבה ההיא כבר לא נשמעת הזויה כל כך.
 

אז מה עושים? מכינים מעטפה קטנה וסגורה "לפתוח במקרה שאמות" ? ומה בתוכה? בואו נראה: יש לי היום שתים – לא, שלוש – זהויות רשת שונות. בחלקן ידועה הזהות האמיתית שלי, ובחלקן לא. סוג של פיצול אישיות לגיטימי… יש לי חמש תיבות ג'ימייל שונות. אני כותבת בלוג אחד (שמשפחתי כלל לא יודעת עליו) ומשתתפת בכמה וכמה פורומים שונים. אה, וכמה קומונות. המקומות, שמות המשתמש ובעיקר הסיסמאות הן משהו שמשתנה כל הזמן. אז איך בכלל מרכזים את זה?

לי אין תשובות עדיין. אבל אני בטוחה שאם עוד לא המציאו כזה, בטח מחר יקום איזה אתר ווב שתים אפס כזה שיאפשר לנהל צוואה אלקטרונית כוללת. אולי כזה:

ובנימה אופטימית זו, שתהיה שבת שלום