הדר מחפשת מתנדבים למחקר מעניין

כתיבת תגובה

הדר, תלמידת מחקר לתואר שלישי בבר-אילן, מחפשת מתנדבים למחקר שלה. אני כמובן התנדבתי ואשמח אם גם אתם תעשו את זה. ותגידו שז'ו'ו שלח אתכם ;-)

You are here

מקור: http://CartoonStock.com

במסגרת מחקר לתואר שלישי אני עורכת מחקר בנושא מידע תזונתי אישי.

המחקר מתבצע באמצעות האינטרנט בלבד, ללא צורך במפגש פיזי. במסגרת ההשתתפות במחקר, המשתתפים מזינים למערכת אינטרנטית תפריט יומי לדוגמא ,מקבלים מידע ומשימה 'אינטרנטית' בהתאם ועונים על שאלונים מקוונים. שלב זה אורך כעשרים דקות עד חצי שעה.

לאחר כשבועיים מקבלים המשתתפים זימון במייל להיכנס שוב למערכת ולבצע פעילות דומה שוב.

לאלו שיביעו את נכונותם להמשיך שלב נוסף – אערוך לאחר כחודש ראיון מעקב. (ניתן גם לערוך את הראיון טלפונית).

הניסוי ייערך ע"פ כללים מוגדרים וגלויים, תוך שמירה על פרטיות וסודיות המידע.

אם אתם בעלי ענין בתחום זה ומעוניינים להשתתף במחקר - אשמח אם תסכימו להצטרף כמשתתפים בניסוי. כמו כן, אשמח לאחר הניסוי לעדכן ולשתף במטרותיו ובתוצאותיו למעוניינים בכך.

למתנדבים, צרו איתי קשר במייל hadarg@gmail.com.

 

הכירו את השולחליכון

8 תגובות

לפני 5 שנים חיפשתי פתרון יצירתי לגלישה באינטרנט תוך כדי אימון על מכשיר ריצה. נזכרתי ברעיון כשקראתי את  הפוסט שפרסם טל גלילי ובו הציג פתרונות להרכבת שולחן על גבי מכשיר ריצה. כשהחלטנו לקנות הביתה מכשיר ריצה חדש, היה לי ברור שגם אני רוצה כזה. היה לי גם ברור שלבד אין לי סיכוי לעשות דבר כזה. סיפרתי לבעלי מה אני רוצה ושלחתי לו את הפוסט של טל ואחרי שחשב קצת הציע פתרון שונה מכל הפתרונות שראינו.

הפתרון שיישמנו כלל מחשב נייד שמחובר למסך הטלוויזיה ועל ההליכון עובדים עם עכבר ומקלדת אלחוטיים. היה לנו חשוב שמשטח העבודה יהיה כזה שניתן להסיר אותו בקלות כשרוצים להתאמן על המכשיר בריצה או הליכה מהירה ולא רק ללכת עליו בניחותא. לשם כך יצרנו דלפק צר (או שמא מדף רחב) שמחובר בציר לקיר ואפשר להניח אותו על ההליכון לצורך השימוש. כך נולד השולחן הליכון, או השוּלְחַלִיכוֹן.

עוד מעט אתן הסברים מפורטים איך בנינו אותו, אבל קודם כל סרטון קצר שמדגים איך משתמשים בשולחליכון. מככבת בסרטון עמית וברקע ניתן לשמוע את יעל, תורמת את חלקה.

שלבי הבניה

תיאור הבניה נכתב בגוף ראשון רבים. חלוקת העבודה, יש לציין, היתה מאוד ברורה: הוא בנה, קדח, שייף, צבע וקילל ע"פ הצורך. אני צילמתי, העברתי כלי עבודה לבקשתו וסיפקתי הערות מתחכמות ברגעים הכי מעצבנים. אני חושבת שברור מאליו למי היתה התרומה הכי משמעותית.

עכשיו לתכל’ס: חיברנו לייסט לקיר (חתיכת עץ ששדדנו ממדף ישן של איקאה). הלייסט היה ברוחב המדף. לליסט חיברנו שני צירים. יצרנו שתי מגרעות בקצה המדף וחיברנו גם את המדף לצירים. בהמשך החלטנו לחזק את הצירים עם שני משטחי מתכת שחיברנו מעליהם. את המגרעות יצרנו כדי שהמדף יהיה צמוד לקיר במצב סגור.

DSCN2475

DSCN2478

DSCN2479 - Copy

DSCN2480

עכשיו היה לנו מדף שמחובר בצירים לקיר וניתן להנמיך אותו כדי להניח אותו על מכשיר הריצה כדי לייצר דלפק עבודה. עכשיו רצינו לוודא שהמדף יהיה מונח בצורה יציבה ולא יתנדנד כלפי מעלה או כלפי מטה בזמו השימוש. רצינו למנוע התנדנדות כתוצאה מתנועת המכשיר בזמן ההפעלה וכן למנוע רווחים בין המדף ובין ידיות ההליכון.

לצורך כך מצאנו ספוג קשיח שפעם היה שייך למשטח ריקודים (אילתורים היו מאוד חזקים פה), חתכנו שני טריזים והדבקנו אותם כדי לפצות על הידית האלכסונית של מכשיר הריצה. כמו כן חיברנו רצועת הארכה שתפור אליה אבזם לצורך קשירה לידית. את הספוג הדבקנו בעזרת דבק חליפות צלילה שבמקרה (או שלא במקרה) יש לנו בבית, אבל אני מניחה שגם דבק מגע יעשה את העבודה לא פחות טוב.

DSCN2489

DSCN2493

DSCN2497

DSCN2496

כאמור, רצינו שאפשר יהיה בקלות להסיר את המדף הזה כשהוא לא בשימוש. לקחנו רצועת הארכה נוספת עם אבזם וחיברנו אותה לקיר בשתי נקודות, כדי שתשמש כרצועה לקשירת המדף כשהוא לא בשימוש.

DSCN2500

DSCN2483

DSCN2485 - Copy

לבסוף שייפנו וצבענו את המדף ב-3 שכבות לכה. למען הנוחות התקנו עוד מדף צר לאורך הקיר, כדי שיהיה מקום להניח את המקלדת והעכבר כשאינם בשימוש, שלט של הטלוויזיה, טלפון ובקבוק מים.

החיבור של המחשב לטלוויזיה היה פשוט למדי. הגדרנו במחשב את הטלוויזיה כמוניטור שמתחבר ברזולוציה נמוכה יחסית (אחרת הכל קטן מדי מכדי שאפשר יהיה לקרוא מרחוק).

זהו, עכשיו הכל מוכן לשימוש.

image

נו, איך זה?

התפעול של השולחליכון, כפי שיכולתם לראות בסרטון, מאוד פשוט, יעיל ונוח. לגבי השימוש בו, תלוי מה רוצים לעשות. אם רוצים רק לגלוש, ובעיקר לקרוא, זה נוח במהירויות שונות. אני קראתי במהירות 4 קמ”ש. אם רוצים לכתוב או לעבוד עם העכבר, צריך לעבוד במהירות הרבה יותר נמוכה, בערך 1.5 קמ”ש. אחרת היד עם העכבר לא מספיק יציבה. המדף עצמו דווקא יציב מאוד. נראה מבטיח!

שירות שהוא תופעת טבע

2 תגובות

לפוסטים בנושא צרכנות יש בדרך כלל מבנה פחות או יותר קבוע. מככב בהם נבל תאגידי כזה או אחר, המתעמר בי דרך שליחיו המוכרים/נציגי שירות/מובילים/טכנאים. גם כשהסוף טוב, זה תמיד עם טעם רע בפה, אחרי שפעם או פעם שאלתי את נפשי למות, או לחילופין להרוג מישהו.

הפוסט הזה חורג מהמבנה הרגיל הזה. הוא כולל, לא תאמינו, מחמאות על שירות מעולה.

t-teva_logoמעשה שהיה כך היה: לפני חצי שנה בערך, אמא שלי ואני קנינו לאח שלי במתנה מנשא גב לתינוק. את המנשא קנינו בחנות תופעת טבע בקניון במבשרת ציון. אחי בחר להחזיר את המנשא ולקחת זיכוי, כדי לרכוש בהמשך מנשא אחר. בדיעבד היתה זו בחירה נבונה מכיוון שהאחיין שלי גדל להיות ילד במידה XXL, ולובש היום, בגיל מתוק של שנה וחודשיים, את אותה מידה שלובשת הבת שלי שגילה כפול משלו. והיא לא ילדה קטנה במיוחד. ילד XXL צריך מנשא XXL.

בקיצור, חלפו החודשים וכשאחי רצה לחזור לחנות ולהשתמש בזיכוי, גילה שהפתקית של הזיכוי נעלמה. לא הועילו כל החיפושים – לפתקית אין זכר. אמא שלי לא ויתרה וניגשה לחנות לבדוק מה ניתן לעשות. על פניו נשמע סיפור מופרך לגמרי: מתישהו לפני חצי שנה – התאריך המדוייק לא ידוע, נרכש מנשא – איש לא זוכר איזה דגם ובאיזו עלות. כמובן שלא היתה לה שום הוכחה לאמיתות הסיפור.

קיבל את פניה המוכר אלון, שמע את הסיפור והחל במסע בירורים. הוא גילה כיצד להפיק דו”ח זיכויים שלא נוצלו, איתר מספר זיכויים בטווח הזמן הרלוונטי שנראו כמתאימים לסכום המשוער. בדק בקופה איזה מהזיכויים האלו הוצא כנגד מנשא. בדק את כרטיסי האשראי של אמא שלי מול הרכישות המתאימות, וכשאף אחד מהם לא תאם, הציע שאולי הרכישה בוצעה דרך כרטיס אשראי אחר. ואמנם, בשיחת טלפון איתי קיבל את 4 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי שלי, שתאמו לאחת הרכישות האלו.

אחרי שלושת רבעי השעה של התקדמות בלשית איטית ועיקשת, היו בידיו כל הפרטים והוא הוציא זיכוי חדש לאמא שלי. כל הסיפור הזה התרחש ביום שישי בצהריים, כשהחנות סואנת ומלאה לקוחות. לכל אורך הבירור אלון נהג בסבלנות אין קץ ועם חיוך על הפנים.

הוא לא היה חייב לעשות כלום. למעשה, יכול היה בקלות למשוך בכתפיו ולומר שזו בעיה של הלקוח, שאיבד את הזיכוי. כבר ציטטתי בעבר את הינלין שאמר שיש שני סוגים של פקידים. אלו שמחפשים עד שמוצאים את הסעיף שמאפשר לך לקבל מה שאתה צריך, ואלו שמחפשים עד שמוצאים את הסעיף שלא מאפשר לך לקבל מה שאתה צריך. הסוג הראשון הוא נדיר למדי, אבל כשמוצאים אותם צריך לומר להם כל הכבוד: כל הכבוד לאלון מתופעת טבע על שירות מעולה. יישר כח.

אם אתם חושבים כמוני, אני מזמינה אתכם להכנס לדף של החנות בפייסבוק ולומר להם מה אתם חושבים.

אלו הנכנסים בשערי הועידה, השאירו את הציניות בחוץ

13 תגובות

לפני כמה חודשים התפקדתי למפלגת העבודה, והיום השתתפתי לראשונה באירוע מפלגתי – הועידה האידאולוגית. מדובר באירוע שהזמין חברי מפלגה מכל הארץ להשתתף בדיונים שישפיע על מצע המפלגה. זה נשמע לי כמו מקום טוב להתחיל, ולכן ארגנתי את הלו”ז ואת הבייביסיטר (אמא, תודה!) ונרשמתי לאירוע.

הועידה עסקה ב-34 נושאים, תחת הקטגוריות: כלכלי-חברתי, סביבה, חינוך, אזרחי ומדיני-ביטחוני. כבר בשלב ההרשמה נתקלתי בהתלבטות ראשונה. פניתי למארגני הועידה במייל ושאלתי הייכן יידון הקשר שבין שוק התעסוקה ובין מעמד האישה והשיוויון בתא המשפחתי. “שאלה טובה”, נענתי, “בשלב זה מועדף שולחן מעמד האשה, שבו בודאי יידון נושא  השוויון בין המינים. ואני מעביר את המייל שלך לאחראית במטה הועידה לתשובה.” קיבלתי את ההמלצה ונרשמתי לשולחן מעמד האישה (לתשובה אני עדיין מחכה). שאלת “איפה השולחן שלי” המשיכה ללוות אותי גם בהמשך.

הועידה התקיימה בחולון וכללה תמהיל מרתק של אנשים – מצעיר עד זקן, ותיקים וחדשים, גברים ונשים. גם חלק מחברי הסיעה הגיעו לועידה ועברו בין שולחנות הדיונים במהלכה. היה מוזר להגיע למקום עם כל-כך הרבה אנשים ולא להכיר אף אחד… אני לא מי-יודע-מה טובה במינגלינג.

הועידה נפתחה בנאומים שונים – אלוף במיל. עמוס ידלין דיבר על אתגרי הביטחון ופרופ’ אביה ספיבק על כלכלה חברתי. לבסוף התחלנו בדיונים – 1100 משתתפים ב-60 שולחנות עגולים (מרובעים). כל שולחן מנה 15 מקומות, ולכן חלק מהנושאים חולקו ל-2 או יותר שולחנות, שולחן מעמד האישה היה אחד מהם. 31 נרשמו לשולחן הזה. ביום הועידה התצטרפו עוד כמה, אבל מיעוט הגברים שנרשם לשולחן השתפן בינתיים ונפקד מהועידה, כך שהנוכחות היתה נשית טהורה. "גברים עדיין לא הבינו שמעמד האשה הוא נושא קריטי עבורם", אמרה על כך המנטורית של השולחן, גילי גופר. אני לא הייתי מחכה בציפיה לרגע שזה יקרה.

חלק גדול מהנושאים שעלו בדיון עסקו בהיבטים של תעסוקה, תקציב, חינוך ועוד. מצאנו את עצמנו מנסחות סעיפים שלכאורה לא היו כלל בתחום האחריות של שולחן מעמד האישה, כגון: “מפלגת העבודה תפעל לביטול חוק ההסדרים” או “הגדלת מספר הפקחים המפקחים על אכיפת חוקי העבודה”. מהר מאוד עלתה בשולחן השאלה האם נכון לדון בנושאים האלו בשולחן “מעמד האישה” או שמא צריך לדון בהם בשולחן “האדם העובד” וכד’. ואולי עצם קיום שולחן מעמד האישה מנציח את הבעיה? כנראה שצריך גם וגם – גם דיון בנושא שיפור מעמד האישה וגם נציגות שמוודאה חשיבה של שוויון מגדרי בכל מקום בו מתקיימים דיונים בנושאים אחרים.

נושא נוסף שתפס חלק משמעותי מהדיונים היה נושא הייצוג ההולם לנשים. אין שום התאמה בין 52 אחוזי הנשים באוכלוסיה ובין הייצוג בפועל במוסדות השלטון. ההמלצות שלנו כללו דרישה להבטחת ייצוג הולם ברשימות המפלגה לכנסת ולרשויות מקומיות  (AKA: שריון מקומות לנשים). אגב, הזכרתי את הטוהר הנשי בשולחן מעמד האישה – למותר לציין כי "הבעיה" הזאת לא חזרה לעצמה בשולחנות האחרים. למעשה, כשהלכתי לשירותים ראיתי (לראשונה אי פעם! בעולם! למעט אולי במשחקי כדורגל) שהתור בשירותים של הגברים ארוך מזה בשירותי הנשים, הוכחה שאין טובה ממנה לכך שאין ייצוג הולם לנשים במפלגה.

בתום שעתיים של דיונים ניסחנו את ההמלצות שהתגבשו ומנחות השולחן פרסמו אותן בדף הפייסבוק של הועידה. באמצע הדיונים ערכנו הפסקה קצרה, במהלכה נאמה סתיו שפיר. הנאום שלה היה יפה ומרגש מאוד בפשטות שלו, הזכיר לכולנו למה אנחנו שם ועודד אותנו לשים את שאריות הציניות בצד.

לא נשארתי עד הסוף. בתום הדיונים החלטתי שאני יכולה לוותר על נאומי הסיכום לטובת הסיכוי לתת לילדים שלי נשיקת לילה טוב לפני שהם הולכים לישון. וכך בהחלטה של אשה עצמאית העומדת ברשות עצמה, הברזתי מסוף הועידה. את הילדים הספקתי לראות, אבל לא שמעתי את נאומי הסיכום ולא קיבלתי תשובה לתהיה שליוותה אותי מתחילת הועידה – מה בדיוק תעשה המפלגה בכל ההמלצות שיצאו משולחנות הועידה?

מילה לסיכום למארגני הועידה: הארגון היה טוב, האוכל היה טוב, הצלחנו לקיים דיונים למרות הקושי האקוסטי של 1300 אנשים מדברים באולם אחד. גם ההכנות לועידה מבחינת הרישום ופרסום המידע ברשת היו מוצלחות. כדאי היה לתכנן את לוח הזמנים כך שיהיה יותר זמן לדיונים – שעתיים נטו לא היו מספקות לדעתי והיו נושאים רבים שלא הצלחנו לגעת בהם בכלל. היה נחמד גם לו היתה במקום תשתית תקשורת אלחוטית ושקעי חשמל לצד כל שולחן, אבל פרט לזה: כל הכבוד.

ההגדה המשפחתית

18 תגובות

פסח הוא אחד החגים החביבים עלי. החשיבות של החג מבחינתי, בכל הקשור לסיפור המסורתי של יציאת מצריים, היא בהשתתפות במסורת המשותפת לעם היהודי. קריאת ההגדה חשובה מבחינתי גם בהיבט המשפחתי – יש משהו מיוחד מאוד במשפחה שיושבת יחד בסדר ועורכת טקס קבוע, וגם בהיבט החינוכי – אין ספק שלילדים זו דרך מצויינת ללמוד בצורה חוויתית. מצד שני, כאתאיסטית שעם השנים רק מתחזקת בחוסר אמונתה, אני לא יכולה להתחבר להגדה במובן הדתי שלה. חלק גדול מהטקסים והברכות לא ממש מדבר אלי או רלונטי אלי, וכך גם בנוגע למשפחתי כולה.

השנה החלטתי להתאים את ההגדה, ולו במעט, אלינו. בכל שנה אנחנו קוראים את ההגדה בגירסת הדילוגים: אנחנו מדלגים בין קטעים נבחרים וקוראים רק חלקים מסויימים מההגדה. ערכתי את ההגדה מחדש ולקחתי רק את הקטעים שאנחנו קוראים בכל שנה. הוספתי לה הרבה שירים של פסח, לטובת הצעירים שבחבורה שאוהבים מאוד את השירים ובמידה רבה חווים את העולם דרך שירים ומוזיקה. וכן הוספתי התייחסות לפסח כחג האביב ופסח כחג החירות. לצערי, לא ממש חוגגים את חג העצמאות בישראל: בעיקר מציינים את יום הזיכרון. רציתי לומר משהו על העצמאות והחירות של עם ישראל במדינת ישראל היום ואני חושבת שבמסגרת ההגדה של פסח זה מקום מצוין לומר זאת.

ההכנה של ההגדה המשפחתית היתה חוויה מעניינת בפני עצמה. קראתי הגדות קיבוציות ונוסחים אלטרנטיביים שונים, כגון ההגדה הרפורמית. מחלקן שאבתי רעיונות או השראה. מראש החלטתי שזו תהיה גירסת ביטא – על פי התגובות של המשפחה ועל פי התחושה שתהיה לי בסוף הסדר, אחליט איזה שינויים צריך לבצע בנוסח לקראת השנה הבאה. ואולי בכלל יהיה זה נוסח שישתנה כל הזמן. ימים יגידו. בינתים יש לי את הנוסח הזה, ומחר ליל הסדר.

אתם מוזמנים לדפדף בהגדה. מי שמעוניין להוריד אותה, מוזמן לפנות אלי במייל. הזכויות על שירים, תמונות וטקסטים שונים שייכים לבעלי הזכויות.

 חג שמח!

רשומות ישנות יותר

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 37 שכבר עוקבים אחריו